במהלך הניסיונות לחוקק את הרפורמה המשפטית, בחורף ובקיץ שעברו, עבודת הוועדה לבחירת שופטים הוקפאה, כיוון שהרכבה היה במוקד השינויים שניסה שר המשפטים יריב לוין לקדם. פרוץ המלחמה בעזה ובצפון טרפה את הקלפים, ואחרי כמעט שנה החלה הוועדה למנות שופטים. הכלל שהנחה את חברי הוועדה שהתכנסו בצל המלחמה היה שכל המינויים יעשו בהסכמה של כל חברי הוועדה, כאשר ההבנה היא שמצד אחד אמנם אין רוב לממשלה בוועדה, אך מן הצד השני שר המשפטים יריב לוין יוכל תיאורטית להמשיך שלא לכנס את הוועדה.
מאז שהחליטה הוועדה לבצע מינויים בהסכמה בלבד, מונו כבר למעלה ממאה וחמישים שופטים, מספר שנחשב לגבוה במיוחד, כאשר שלוש מחלוקות גדולות נותרו פתוחות: מינוי שופט לבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר בימין הביעו התנגדות לשופטת ג'ויה סקפה-שפירא, מי ימונה לתפקיד נציב תלונות השופטים – תפקיד שאינו מאויש מאז פרש השופט בדימוס אורי שהם ומעל כולן, מחלוקת בוועדה מי ימונה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, כאשר המועמד הטבעי, על פי שיטת הסניוריטי המקובלת, הוא השופט יצחק עמית, אך בקואליציה מתנגדים לאפשרות שהוא ימונה לנשיא ומעדיפים מועמד אחר או לכל הפחות למנותו כממלא מקום, כך שיהיה ניתן להחליפו.
נציגי הימין בוועדה ניסו להוביל דיל שיפתור את שלושת המחלוקות, כך עלה בישיבה של הוועדה שנערכה ביום חמישי שעבר, אך אחרי הישיבה ולמרות השיח בתוך החדר הסגור, בג"ץ הוציא צו ביניים שדורש משר המשפטים יריב לוין לנמק מדוע לא מינה נשיא לבית המשפט העליון, מאז פרשה הנשיאה חיות באוקטובר האחרון, זאת על רקע עתירה שהוגשה בנושא ודיון שיערך ב-2.7.
לאתר מקור ראשון נודע כי בעקבות צו הביניים החליטו נציגי הימין ובראשם שר המשפטים יריב לוין להקפיא את עבודת הוועדה, מה שאומר שיתר המינויים שנותרו פתוחים לא יאויישו בזמן הקרוב. נציין כי בשבוע הבא הייתה אמורה להתקיים ישיבה של הוועדה אך בעקבות החלטת נציגי הימין בוועדה, אפילו לא נעשית עבודת הכנה לקראת ישיבה כזו.
בסביבת שר המשפטים אומרים בשיחה עם מקור ראשון כי "לקיחת הסמכות הזו מהשר פירושה שהשופטים ועורכי הדין יכולים למנות לבד את מי שהם רוצים ובעצם להפוך את נבחרי הציבור בוועדה ללא רלוונטיים". על עצירת הדיונים אומרים בסביבת השר: "בג"ץ מעוניין לכפות על הוועדה מינויים, ולא להגיע להסכמות. אך שר המשפטים עודנו מעוניין בהסכמות לגבי כלל המינויים".
