רוב ברור בציבור היהודי במדינת ישראל (77%) סבורים שבמדינת ישראל צריכה להתקיים רבנות ראשית. אולם, מרבית התומכים בקיומה של רבנות ראשית סבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת מהרבנות הראשית הקיימת (45%), ובפועל רק 35% סבורים שהרבנות הראשית צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית. חמישית (20%) משיבים כי לא צריכה להתקיים במדינת ישראל רבנות ראשית.
נתון זה עולה מסקר חדש שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר בחן מה דעת הקהל בציבור בישראל בנוגע לרבנות הראשית בישראל, ומהי שביעות הרצון מהרבנים הראשיים המכהנים. את הסקר, שנערך לקראת תום כהונת הרבנים הראשיים ובחירת הרבנים הראשיים החדשים, הובילו ד"ר אריאל פינקלשטיין, חוקר התוכנית לדת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ואילה גולדברג מהמכון. הסקר נערך לאחרונה בקרב מדגם מייצג של הציבור היהודי בישראל, טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 4.00% ± ברמת ביטחון של 95%.
מהסקר עולה בין היתר כי 44 אחוזים מהציבור היהודי-הישראלי רואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית, לעומת 54% שהשיבו שאינם רואים בה סמכות. בקרב מי שרואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית, רק מיעוט (16.5%) השיבו שהם מאוד מקבלים את סמכותה, ואילו הרוב (27.5%) בחרו בתשובה המסויגת יותר, "די מקבלים". מפילוח לפי רמת דתיות, בקרב חילונים רק 17% רואים ברבנות הראשית סמכות דתית או רוחנית, כמעט מחצית (46%) מהמסורתיים הלא-דתיים, ורוב ברור מהמסורתיים-הדתיים והדתיים מקבלים את סמכותה (76% ו-78%, בהתאמה). בקרב חרדים השיעור נמוך יותר: 66%.
רוב קטן מהציבור (52%) סבורים שהרבנות הראשית צריכה להיות שמרנית פחות, כלומר סבורים שהרבנות הראשית שמרנית מדי. 23% נוספים סבורים שהרבנות הראשית שמרנית במידה הראויה, ועוד 12% סבורים שהרבנות הראשית צריכה להיות שמרנית יותר.
פער בין הרבנים הראשיים
נתונים מעניינים עלו כאשר נשאלו הנסקרים על שביעות הרצון מהרבנים הראשיים המכהנים. בעוד 44% מהציבור היהודי השיבו כי הם שבעי רצון מהתנהלותו של הרב דוד לאו, רק 26% השיבו כי הם שבעי רצון מהתנהלותו של הרב יצחק יוסף. שיעור גבוה של משיבים (29%) השיבו כי אינם יודעים. בקרב כל הקבוצות לפי רמת דתיות נמצאה שביעות רצון גבוהה יותר מהרב דוד לאו, מלבד הקבוצה החרדית שבה שביעות הרצון מהרב יצחק יוסף גבוהה במעט משביעות הרצון מהרב דוד לאו (80% לעומת 77%).
מובילי הסקר, ד"ר פינקלשטיין וגולדברג, מעריכים כי הסיבה לפער בין שני הרבנים נעוצה, ככל הנראה, בפערי ההתנהלות ביניהם. לכהונתו של הרב יצחק יוסף הייתה זיקה פוליטית ברורה למפלגת ש"ס, והיא הייתה רצופה באמירות שזכו להד ציבורי נרחב. לעומת זאת, התבטאויותיו של הרב יוסף לא נחשבו בעייתיות עבור ה"בייס" שלו, הציבור החרדי, ובקרב מצביעי ש"ס 90% הביעו שביעות רצון מהתנהלותו.
לנוכח שביעות הרצון הבינונית עד נמוכה מהרבנים הראשיים היוצאים, נשאלו הנסקרים עד כמה חשובה להם זהות הרבנים הראשיים הבאים. רוב הנשאלים מקרב הציבור היהודי (53%) מעידים על עצמם שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו, ונראה שגם 8.5% הנוספים שהשיבו "לא יודע" אינם מייחסים חשיבות לכך. ל-38.5% מהציבור בישראל חשוב מי יהיו הרבנים
שייבחרו בבחירות הקרובות, ומהם רק ל-18.5% הדבר חשוב מאוד. מפילוח לפי רמת דתיות את אלו שחשובה להם זהותם של הרבנים שייבחרו, 79% מהחרדים מייחסים לכך חשיבות, 66% מהדתיים, 61% מהמסורתיים-הדתיים, מעל שליש (35%) מהמסורתיים הלא-דתיים ורק 15% מהחילונים.
על אף זאת, רוב ברור בציבור (74%) מצהירים כי חשוב להם שהרבנים הראשיים יהיו ציונים, מתוכם 53% אומרים כי יש לכך חשיבות רבה עבורם ו-21% נוספים כי די חשוב כי כך יהיה. לעומת זאת, 11% מהמשיבים מעידים כי כלל לא חשוב להם כי הרבנים הראשיים יהיו ציוניים, ו-9.5% נוספים מעידים כי אין זה כה חשוב עבורם. בציבור החרדי רק מיעוט קטן (19%) רואים חשיבות בכך שהרבנים הראשיים יהיו ציונים, ואילו בשאר הקבוצות יש רוב מובהק המעדיף רבנים ציונים – בציבור הדתי ובציבור המסורתי הלא-דתי 88% רואים חשיבות ברב ראשי ציוני, בציבור החילוני השיעור הוא 78% ובציבור המסורתי-דתי – 72%.
בסיכום מציין ד"ר פינקלשטיין כי "על אף שמרבית הציבור רואה חשיבות בקיומה של רבנות ראשית, רוב הציבור אינו שבע רצון מהתנהלותה של הרבנות הראשית, ורבים רואים אותה כשמרנית מדי וסבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונת אחרת. נראה כי ממצאי הסקר מלמדים כי יש צורך לעשות שינויי עומק בהתנהלות ומבנה הרבנות הראשית, ויש לקוות שהבחירות הקרובות יהוו את התחלתו של תהליך זה".
