היועצת המשפטית לממשלה הגישה הערב (א') לבג"ץ את עמדתה לפיה יש לקבל את עתירת התנועה למען איכות השלטון הדורשת להעלות להצבעה בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון. בתגובתה קובעת היועצת כי החלטת של המשפטים שלא להעלות להצבעה בוועדה לבחירת שופטים מינויים שאינם בהסכמה רחבה פה אחד לוקה בחוסר סבירות קיצוני ולכן על בג"ץ לכפות על השר לוין בחירת נשיא, גם ללא הסכמה רחבה.
"מצב דברים זה, בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל", נאמר בתגובת היועצת שהוגשה באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות. "לעמדת המשיבים, ובכלל זאת עמדתם המקצועית של גורמי הרשות השופטת האמונים על הבטחת תפקודה, המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פוגע באורח קשה בעקרון הפרדת הרשויות, ובמעמדה ותפקודה של הרשות השופטת. מעבר למשמעויות המעשיות המיידיות ולפגיעה הברורה בעצמאותה של הרשות השופטת, למצב מתמשך של היעדר נשיא קבוע לבית המשפט העליון השפעה ומשמעות סמלית-ציבורית שלילית בלתי מבוטלת, הן כלפי מערכת בתי המשפט פנימה, הן כלפי הציבור בישראל והן כלפי מערכות המשפט בעולם ועולם המשפט הבינלאומי ככלל, בהיותו של נשיא בית המשפט העליון מי שעומד כאמור בראש הרשות השופטת ואחד מסמלי השלטון במדינה".
"בהימנעות מבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון יש אפוא כדי להביא לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, להחלשת הרשות השופטת, ולפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת; לפגיעה באמון הציבור ברשות השופטת; והיא מקשה על ניהול מערכת בתי המשפט ועל קידום והוצאה לפועל של תהליכים ארוכי טווח. זאת, בפרט משהמשנה לנשיא הוא המכהן כממלא מקום הנשיא ולא מונה משנה לנשיא תחתיו", נאמר עוד בתגובה. עוד צוין כי גם ממלא המקום הנוכחי צפוי לפרוש משפיטה בתוך חודשים ספורים, ב-6 באוקטובר, "כך שבטווח זמן נראה לעין המצב חסר התקדים שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון עשוי להגיע לנקודת קיצון שלילית נוספת".
"כמפורט לעיל, עמדת המשיבים היא, כי מקום בו מתפנה משרת נשיא בית המשפט העליון, קיים "צורך" אובייקטיבי אינהרנטי מובהק בבחירת נשיא על דרך קבע. בוודאי שב מכלול הנסיבות האמורות, בנקודת הזמן הנוכחית, דרישת המהירות הראויה מחייבת לפעול בהקדם האפשרי לפרסום ברשומות שמות המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ובסמוך לאחר תום 45 הימים על השר לכנס את הוועדה, להעמיד על סדר יומה את בחירת נשיא בית המשפט העליון, ולקיים הצבעה לבחירת נשיא בית המשפט העליון. הימנעות השר מהפעלת סמכותו לכינוס הוועדה והעמדת בחירתו של נשיא לבית המשפט העליון על סדר יומה, שמנוגדת לחובות המוטלות על פי דין, אף מהווה בנסיבות העניין גם חוסר סבירות קיצוני", קובעת היועצת.
לדבריה, "הימנעות השר במשך תקופה ממושכת מהעמדת בחירת נשיא לבית המשפט העליון על סדר היום של הוועדה מעניקה, הלכה למעשה, לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי נשיא בית המשפט העליון על ידי בחירת העיתוי שבו תתבצע הבחירה, אם בכלל, שמנותק מהצורך האובייקטיבי במינוי הנשיא. בפרט בנסיבות שבהן כאמור בתוך חודשים ספורים עם פרישת כב' ממלא מקום הנשיא וללא מינויים של נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון, יוותרו שתי משרות אלה לא מאוישות כדרך קבע – דבר שיש בו כדי להביא כאמור לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, בניגוד לתכליתו החוקתית-משטרית של ההסדר הקבוע בסעיף 4 לחוק- יסוד: השפיטה… ותוך הפרת האיזון שקבעה הרשות המכוננת בסעיף 4 לחוק היסוד בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, ובחלקן של כל אחת מהרשויות בהליך בחירת השופטים".
בנוגע לחלקה השני של העתירה, בו נדרש קידום בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון, סבורה היועצת שגם כאן יש מקום להורות לשר לוין לקדם את הליך הבחירה, אף שבמקרה זה לא ניתן יהיה למנות שופטים ללא הסכמה רחבה, "ברי כי על כלל חברי הוועדה לבחירת שופטים לפעול בשקידה ובמהירות ראויה כדי לקדם ככל הניתן את בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון, ובניסיון להגיע להסכמות אשר יאפשרו את בחירתם. בהתאם, בענייננו דנן, בשים לב לפרק הזמן הארוך של למעלה משמונה חודשים בו חסרים שני שופטים בבית המשפט העליון, ומשך הזמן שנדרש על פי דין לפרסום השמות ברשומות טרם ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים לבית המשפט העליון; לצפי של פרישת כב' ממלא מקום הנשיא בחודש אוקטובר הקרוב כך שבית המשפט העליון יהיה בחסר של חמישית משופטיו; ולעומס הכבד בו נתון בית המשפט העליון – החובה לפעול בשקידה ובמהירות ראויה לקידום הליך בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון דורשת לכל הפחות את 'התנעת ההליך' וקידומו בפועל ככל הניתן, תוך ניסיון להגיע להסכמה בנושא, לשם מניעת פגיעה מתמשכת בתפקודו של בית המשפט העליון ובציבור".
"ברי כי הדרישה לפעול בשקידה ומהירות הראויה אינה יכולה לגבור על כלל ההכרעה שנקבע ביחס לבחירת שופטים לבית המשפט העליון (רוב של שבעה מתוך תשעה בהרכבה המלא של הוועדה), אך יש מקום לנקוט כבר עתה בפעולות הנדרשות לשם קידום תהליך הבחירה של שופטים לבית המשפט העליון", הוסיפה.
