לאחר תקופה ארוכה שבה העיסוק בה נדחק לשוליים, פרשת הצוללות שבה לכותרות לאחר שוועדת החקירה הממלכתית בעניינה שלחה אתמול (ב') הודעות אזהרה לחמישה בכירים העלולים להיפגע מהחקירה, ביניהם רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר, משה 'בוגי' יעלון.
אחת הטענות שנשמעו ללא הרף ביחס לעסקת הצוללות היא כי לא רק שמדובר בכלי מלחמה שנרכשו במחיר מופקע, אלא שביחס לזירות והאתגרים בפניהם עומדת ישראל והמלחמה מול ארגוני הטרור הם כלל לא נצרכים. רבים היו שותפים לתהייה על נחיצותן של הצוללות.
אלא שמאז זרמו הרבה מים בים התיכון. אחד הביטויים שהפכו לשגורים ביותר מאז ה-7 באוקטובר הוא: "מה שהיה הוא לא מה שיהיה". ואכן, מאז הטבח והמאורעות שבאו עמו האתגרים הם כבר לא אותם אתגרים והזירות אינן אותן זירות. בראיון שערכנו עם סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו בדקנו מהן היכולות של הצוללות, אם אכן יש בהן צורך והאם בכלל צריך להגדיל עוד יותר את מצבת הצוללות בחיל וגם על הפרסומים הזרים אודות היכולת שלהן לירות טילים גרעיניים ממעמקי הים.

"לצוללות יש תפקיד משמעותי מאוד"
סא"ל במיל' ד"ר אייל פינקו הוא חוקר ומרצה באוניברסיטת בר-אילן בתחומי ביטחון ימי, מודיעין, ביטחון לאומי וסייבר. במהלך שירותו הצבאי שימש כרע"ן מודיעין בחיל הים ובתפקידים בכירים נוספים במערכת הביטחון, שעל תפקודו בהם הוענק לו פרס ביטחון ישראל.
"כשמסתכלים על בניין הכוח החדש עם הציר הרוסי ששוהה בזירה שלנו ועוזר לסורים, איראן שמפעילה כלי שיט בים האדום ובים התיכון, כוח ימי של חיזבאללה שכולל בין היתר צוללות ננס איראניות עם טילי טורפדו, המצרים שגם להם צוללות גרמניות של טיסנקרופ – כל ההתפתחויות הללו מבהירות שבהחלט יש טעם בהגדלת חיל הים והמשימות שלו", אומר ד"ר פינקו. "צוללות ראויות לשימוש עד 30 שנה וגם חלק מהסטי"לים כבר בנות 50, צריך להיערך לעניין הזה ולהאיץ תהליכים כדי לחזק עוד יותר את החיל".
כיום ברשות חיל הים חמש צוללות, שלוש המשתייכות לדגם הדולפין שנכנסו לשימוש בשנים 2000-1999, כך שלפי ד"ר פינקו יש להן עוד כחמש-שש שנים בטרם יש להחליפן ועוד שתי צוללות מדגם דולפין AIP שהגיעו לישראל בין 2016-2014. הצוללות השישית והאחרונה ששייכת גם היא לסדרת ה-AIP, אח"י דרקון, צפויה להגיע לישראל בחודשים הקרובים ולפי ד"ר פינקו ייקח בין שמונה חודשים לשנה להכניס אותה לפעילות מבצעית.

המחיר של כל אחת מהצוללות הללו נע סביב חצי מיליארד דולר. ביחס לזירה שלנו ולאתגרים שעמם ישראל מתמודדת – הצוללות באמת שוות השקעה כספית כה משמעותית?
"במשך הרבה שנים המדינה זלזלה בזירה הימית", אומר ד"ר פינקו, "אבל לאט לאט היא מבינה שלכוח הימי יש יכולות שאי אפשר להשיג באמצעים אחרים. חיל הים והצוללות מגינים על תשתיות לאומיות, מתקני הגז ואתרים אסטרטגיים נוספים לאורך קו החוף ומבצעת משימות שחיל-האוויר לא יכול לבצע".
"הצוללות עושות שירות רב לישראל, יש להן תפקיד משמעותי מאוד בהגנה על נתיבי השיט, משימה קריטית בזמן מלחמה. אנחנו רואים כיום את הפגיעה של החות'ים בנתיבי השיט וזה תואם גם לדוקטרינת הלחימה של חיזבאללה, איראן ואחרים. הן גם תורמות מבחינת איסוף המודיעין במבצעים שהאדם מהיישוב היה מתקשה להאמין שהם אפשריים בכלל".
"ביחס לצוללות הספציפיות הללו, אחד האלמנטים החשובים ביותר בתפקוד של צוללות הוא היכולת שלה לפעול באופן חשאי ושקט, כך שהיא לא תתגלה. לצוללות מדגם AIP יש מנגנון שמאפשר להן להפוך פחמן דו-חמצני לאוויר, כך שהן מסוגלות לשהות במים פי ארבעה או חמישה יותר ביחס לצוללות ללא מנגנון כזה. מדובר בשדרוג משמעותי מאוד כי זה מוריד דרמטית את הסיכון שהן ייחשפו".

בדו"ח של המכון הבינלאומי לחקר השלום (SIPRI) בסטוקהולם שיצא בשבוע שעבר נטען כי צוללות הדולפין פופאי בתחקיר שערך הדר-שפיגל הגרמני ב-2012 נטען גם כן כי צוללות הדולפין מסוגלות לשאת טילי פופאי גם ממשלת גרמניה הכחישה שלצוללות יש יכולות לשאת ראשי נפץ גרעיניים.
יש הרבה ספקולציות לגבי היכולות של צוללות הדולפין לירות טילי פופאי עם ראשי נפץ גרעיניים. מה אתה יכול לספר בהקשר הזה?
"אני לא יכול להגיב בהקשר הזה".
ממשלת גרמניה הכחישה את זה ולא ראיתי התייחסות כלשהי של ישראל לעניין. מה העמדה הרשמית של המדינה?
"ישראל לא מגיבה וגם לא תגיב בעניין".

בינואר 2022 חתם משרד הביטחון עם משרד ההגנה הגרמני וחברת טיסנקרופ על הסכם במסגרתו יועברו לישראל שלוש צוללות נוספות בסדרה חדשה ומתקדמת יותר שתיקרא "דקר", כאשר הראשונה ביניהן תעבור לידי ישראל עד סוף 2030. הצוללות מהדגם העתידי צפויות להיות גדולות יותר כך שיוכלו לשאת יותר תחמושת, אוטומטיות יותר כך שיידרשו פחות אנשי צוות על-מנת לתפעל אותן והן מנגנון שיסייע לשמור על סמיות הצוללת. עלות העסקה עומדת על כ-3.4 מיליארד כשקרוב ל20 אחוזים מתוכם, כ-600 מיליון אירו, יסובסדו על-ידי ממשלת גרמניה.
אתה יודע לספר משהו על סדרת הצוללות הבאה שצפויה להגיע בסוף העשור?
"אני מניח שהן יהיו דומות מאוד, עם מערכות לחימה וסונאר מתקדמים יותר וגוף יותר שקט. בכל מקרה זה תהליך שלוקח שנים".