שופטי בג"ץ קבעו הבוקר (ג') בעתירות בנושא גיוס בני הישיבות, כי על המדינה חלה חובה לאכוף את חובת הגיוס על תלמידי הישיבות שאינם פטורים מגיוס ואינם מחזיקים בדחיית שירות בתוקף. עם זאת, השופטים הכירו בכך שבאופן מעשי יהיה מדובר ככל הנראה בתהליך מדורג, וכי לא ניתן לשלוח מיידית צווי גיוס לכלל התלמידים שדחיית שירותם פקעה.
בחוות הדעת העיקרית, אותה כתב מ"מ הנשיא השופט עוזי פוגלמן, אף הובהר כי לא ניתן לפוקד שיקול דעת בשאלה האם לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות בעת הזאת, "טענת הממשלה שלפיה שיקול הדעת שניתן לפוקד מאפשר לו להימנע מגיוסם של כלל בני הישיבות, עומדת בסתירה לחובתה של הרשות המנהלית להפעיל את שיקול דעתה באופן שוויוני, עליה עמדנו לעיל. בהתאם לאמור, גם כאשר מדובר בהפעלת הסמכות שנתונה לפוקד להורות לפלוני על התייצבות לשירות סדיר לפי סעיף 13 לחוק, עליו ליתן משקל הולם לעיקרון השוויון. בענייננו, על הפוקד להפעיל את סמכותו מתוך התייחסות שוויונית לכל יוצא צבא כהגדרתו בחוק; הגדרה זו אינה מבחינה בין תלמיד ישיבה לבין יתר המיועדים לשירות. הפרת עיקרון השוויון בהקשר זה תעלה כדי אכיפה סלקטיבית, שעל חומרתה עמדנו לעיל, ותהווה פגם חמור בהפעלת שיקול דעתו של הפוקד".
פוגלמן אף הזכיר בהקשר זה שצרכי כוח האדם של הצבא, שהתגברו בעקבות המלחמה, אף הם מוליכים למסקנה שלא ניתן להימנע באופן גורף מגיוס תלמידי הישיבות, "בנוסף לאמור, טענת הממשלה כי הפוקד רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צרכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון. כידוע לכל, בבוקר השבעה באוקטובר 2023 ידעה מדינת ישראל מתקפת טרור אכזרית. מאז, במשך תקופה של למעלה מ-8 חודשים, מצויים אנו במלחמה נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית. כידוע, אין דומים צרכי הצבא בימי שגרה, לצרכי הצבא בימי מלחמה. בהתאם לאמור, עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי נוכח ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית במגוון זירות קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף".
"הממשלה עצמה ומערכת הביטחון קיבלו שורה של החלטות שמלמדות על הצורך האמור: כך למשל, במהלך הלחימה גויסו מאות אלפי אנשי מילואים; גיל הפטור משירות מילואים הועלה; הוחלט לקצר את תקופת דחיית השירות של תלמידי מכינות קדם צבאיות ובני שנת שירות; וכן הוחלט להקדים את גיוסם של בני ישיבות ההסדר. בנוסף לאמור, הוכנו תזכירי חקיקה להארכת השירות הסדיר והמילואים… ברי כי בהפעלת סמכותו של הפוקד חובה עליו ליתן את הדעת לאתגרים שמונחים לפתחו של הצבא ומערכת הביטחון בימים אלה, כמו גם לצרכי הביטחון הקונקרטיים. החלטתו של הפוקד לא יכולה להיות מנותקת מהאמור לעיל, ועליה לשקף את המציאות הביטחונית שבה אנו מצויים בימים אלה ממש", הוסיף פוגלמן בהקשר זה.
עם זאת כאמור, השופטים לא הוציאו צו המחייב גיוס מלא מיידי של כלל התלמידים שדחיית הגיוס שלהם פקעה, ואף לא הנחו את המדינה באופן מפורט בנוגע למתווה למימוש פסק הדין, "העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו. מובן כי אף בהפעלת סמכות זו ובפעולות לגיבוש תכניות לגיוס מדורג של תלמידי הישיבות יהא על רשויות הצבא לפעול בהתאם לכללי המשפט המינהלי".
בנוגע לתקצוב קבעו השופטים כי הוראות צו הביניים, לפיו לא ניתן לתקצב את תלמידי הישיבות שדחיית שירותם פקעה יישארו בתוקפן. "דומה כי קריאת סעיף 14 למבחני התמיכה כלשונו מלמדת שמיועד לשירות ביטחון שלא קיבל דחיית שירות או פטור לפי חוק שירות ביטחון, אינו בגדר "תלמיד" כהגדרתו בסעיף זה ומכאן שהמוסד אינו זכאי לתמיכה בגינו. לפיכך, בהיעדר מסגרת נורמטיבית שמאפשרת דחיית שירות בחוק שירות ביטחון, לא ניתן להמשיך להעביר תמיכות עבור תלמידים שהם מיועדים לשירות ביטחון, ולא קיבלו דחיית שירות או פטור כדין. ברי כי ניתן להמשיך להעביר תמיכות בגין קבוצת התלמידים השנייה, שכוללת כאמור תלמידים שאינם מיועדים לשירות ביטחון: בין אם שירתו שירות סדיר, קיבלו פטור כדין, או שאינם "יוצאי צבא" (היינו, לא מיועדים לשירות ביטחון). ביחס לקבוצת תלמידים אחרונה זו, פקיעת פרק ג'1 לא שינתה מאום", הסביר פוגלמן.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, המהווה ניצחון היסטורי לשלטון החוק ולעקרון השוויון בנטל. פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את עמדתנו כי לא ניתן להמשיך במצב הקיים של אפליה בגיוס לצה"ל, וכי הגיע הזמן לשוויון בנטל.
החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה ואת שר הביטחון לפעול באופן מידי לגיוס תלמידי הישיבות בהתאם לחוק, תוך שמירה על עקרון השוויון. אנו קוראים לממשלה ולשר הביטחון ליישם את ההחלטה ללא דיחוי, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול באופן מידי לגיוס תלמידי הישיבות".
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הוסיף: "פסיקת בג"ץ שמה סוף ל- 76 שנות אי שוויון ואפליה אסורות. לא נסכים יותר למצב האבסורדי בו יש מי שנותן למדינה, תורם ואף מסכן את חייו, ויש מי שלא עושה דבר. התנועה לאיכות השלטון תמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום ההחלטה ותפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה כדי להבטיח את מימושה המלא. זהו צעד חשוב בדרך לחברה צודקת ושוויונית יותר בישראל".
יו"ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושיוויון ד"ר אמיר ח'ניפס הגיב על פסיקת בג"ץ בנושא חובת החרדים בשירות צבאי: "אני מברך על פסיקת בג"צ. אחרי 76 שנות קיומה של המדינה הגיע הזמן לשינוי המציאות המעווותת. העובדה כי הפסיקה ניתנה פה אחד ללא שום התנגדות מוכיחה מעל לכל ספק עד כמה הבשילה העת לכונן כאן חברה שיוויונית שכל חלקיה נושאים בנטל הבטחוני והקיומי במדינת ישראל. אין מקום לפריבילגים מכוח שום זכות לימודים או אמונה דתית". ד"ר ח'ניפס הוסיף: "אנו הדרוזים נשמח ללמד את היהודים החרדים מה זה להיות ישראלים כמו שתמיד היינו עוד לפני קום המדינה ובכל שנות קיומה. אמונתנו, דתנו והיותנו לא יהודים ופחותי זכויות, מעולם לא היוו מכשול, תירוץ או סיבה להיותנו בשר מבשרה של החברה הישראלית ואנו גאים על כך"
