"איפא"ק נגד ג'מאל באומן: המירוץ במפלגה הדמוקרטית הופך למשאל עם על התמיכה בישראל", כך הצהירה כותרתו של מאמר שעלה במהדורה האנגלית של עיתון הארץ ביום ו' האחרון, לקראת הבחירות לנציגות המחוז ה-16 של ניו-יורק בבית הנבחרים האמריקני, בהן הפסיד באומן לג'ורג' לאטימר שנתמך בידי מספר ארגונים יהודיים.
"באומן הרגיש שהוא לא מנהל מרוץ נגד לאטימר, אלא נאבק נגד קבוצות אינטרס חזקות המבקשות להדיח אותו ואת עמיתיו הקרובים ביותר בגלל ביקורתם על ישראל" נכתב הבוקר (שעון ישראל) ברולינג סטון עם פרסום התוצאות.
המגזין עסק בהרחבה בתרומה הכספית המאסיבית של איפא"ק (AIPAC), הוועד האמריקני-ישראלי לעניינים ציבוריים, והתייחס אליה כגורם העיקרי להפסד של המתמודד הפרוגרסיבי בבחירות: הכסף היהודי, גורם שמדבר לסנטימנט האנטישמי עתיק היומין.
ב-yahoo מצאו סיבה נוספת: "אחת הסיבות העיקריות שבאומן הפסיד הייתה העמדה שלו לגבי מדיניות ישראל לאחר התקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. במהרה הסתבר שהוא תומך קולני בהפסקת אש, הצביע נגד הסיוע הצבאי לישראל וכינה את המבצע הצבאי שלה: 'רצח עם'".
"מה שאיפא"ק עושה כאן הוא שהם רואים פוליטיקאי שהם לא אוהבים ביחס לתחום שלהם [תמיכה בישראל] והם רודפים אותם", אמר נציג דמוקרטי בבית הנבחרים שבחר להישאר בעילום שם ל-Axios.
הנראטיב שהודהד מצד כלי תקשורת, פוליטיקאים דמוקרטיים ואמריקנים רבים היה שבאומן הפסיד מפני שהתנגד לישראל, מה שעורר עליו את זעמה של איפא"ק ובהשקעת סכומים חסרי תקדים מצדם כדי להבטיח את החלפתו. אלא שבכך הם בחרו להתעלם ממספר עובדות משמעותיות, אותן נבקש להזכיר להם.
הג'מאל שאינו רואה את דבשתו
נתחיל מהחלק הנכון. איפא"ק אכן תרמה סכום כסף חסר תקדים של כ-14.5 מיליון דולרים לקמפיין לאטימר, פוליטיקאי ותיק הנאמן ליחסי ישראל-ארה"ב, ולתכנים "אנטי-באומנים". אין ספק שהכסף שיחק תפקיד במערכה הזו, כך שבמובן הזה לכסף היהודי אכן הייתה השפעה.
אלא שהטענות הללו טומנות בחובן שתי בעיות אינהרנטיות. האחת היא העלמת עין מהאופן בו באומן נתפס בקרב רבים בציבור האמריקני ללא קשר לישראל. הבעיה השנייה היא צמצום החזית של באומן מול איפא"ק ויהודי ארה"ב לאירועים שקרו לאחר 7 באוקטובר ובפרט הניסיון לצייר את ההשקעה הכספית של איפא"ק ככזו שמונעת מתוך ונדטה אישית כלפי נציג "שאותו הם לא אהבו", כדברי אותו פוליטיקאי אנונימי.
כ-10 אחוזים מתושבי המחוז בו התמודד באומן הם יהודים. לאחר שרבים מהם פעלו למענו בבחירות הקודמות ורבים יותר הצביעו לו, באומן התחבר דווקא לאגף הכי אנטי-ישראלי, בואכה אנטישמי של המפלגה, ה-"squad" (החוליה).
בשנים האחרונות הפך ה-squad למונח פופולארי מאוד בפוליטיקה האמריקנית לתיאורה של האגף הפרוגרסיבי ביותר במפלגה הדמוקרטית, ובו שמונה חברי בית הנבחרים כולל באומן. ה-squad מיצבה את עצמה כאופוזיציה פנימית למפלגה הדמוקרטית ומבקרת אותה באופן תדיר במגוון נושאים, בין היתר גם על תמיכתה בישראל. כך למשל התנגדה הקבוצה, כולל באומן, לתוכנית התשתיות הנרחבת של ביידן.
בקמפיין שמימנה איפא"ק היא בחרה בחוכמה להתמקד בעיקר באלמנט הזה של באומן ולא ביחסו לישראל. הדגשת העובדה שהוא לא מתנהל כנציג המפלגה הדמוקרטית, אלא כמעין נציג עצמאי גרמה למצביעים דמוקרטים רבים להירתע ממנו ולהעדיף את החלופה הסולידית בדמותו של לאטימר.
בנוסף, תקרית חריגה באוקטובר האחרון גרמה לכך שבאומן זכה לתדמית בעייתית. הכל החל כשנציגי המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים ניסו לעכב הצבעה על חוק מכיוון שביקשו יותר זמן לקרוא אותה. בעוד הצדדים מתווכחים על העניין, הופעלה לפתע אזעקת האש, מה שגרם כמובן לעיכוב בהצבעה. כאשר הסתכלו בצילומי האבטחה, נדהמו המאבטחים לגלות כי באומן הפעיל את האזעקה ללא כל סיבה. האחרון טען שעשה זאת בטעות וללא כל כוונה לעכב את ההצבעה ומאידך האשימו אותו הרפובליקנים כי עשה זאת במכוון כשיו"ר בית הנבחרים, קווין מקארתי, כינה את המעשה שלו: "שפל חדש".
בסקר שערך מכון מלמן כבר בסוף מארס, ולפני שאיפא"ק העבירה חלק ניכר מהשקעתה הכספית, לאטימר הוביל על באומן ב-17 אחוזים. 55 אחוזים מהמשיבים אמרו כי יש להם תפיסה שלילית ביחס לעבודתו של באומן.
באומן והיהודים
הרקורד של באומן בהקשר הישראלי מאז 7 באוקטובר מעורר בחילה. הוא הצביע נגד החלטה לגנות את חמאס, טען כי חלק מהפשעים שביצע חמאס במהלך הטבח, לרבות האלימות המינית ועריפת הראשים, היא "פרופגנדה ישראלית" – מאוחר יותר חזר בו מכך. באומן החרים את נאומו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בקונגרס האמריקני בעוד יריבו, לאטימר טס לישראל ונפגש עם הרצוג.
גם J Street, ארגון יהודי שממצב את עצמו כאלטרנטיבה הליברלית לאיפא"ק, שתמך בעבר בבאומן, חזר בו מהתמיכה בבאומן כבר בינואר מפני שהרטוריקה שלו ביחס לישראל "חצתה גבול".
אלא שתמיכת איפא"ק בלאטימר הגיעה עוד לפני ה-7 באוקטובר.
כחלק מחברותו ב-squad, באומן התנגד להחלטה שהתקבלה בבית הנבחרים ביולי האחרון, לפיה ישראל אינה מדינת אפרטהייד, כי יש לדחות כל צורה של אנטישמיות ושארה"ב עומדת לצדה של ישראל.
באומן גם התנגד להרחבת הסכמי אברהם מפני שהם "מבודדים את הפלסטינים". כדרכם של אנשי האגף הרדיקלי בשמאל המערבי הטהרני, גם באומן מחזיק בגישת הכל או כלום, אם אי אפשר לעשות שלום עם כולם – עדיף לוותר גם על השלום החלקי, אויבו של הטוב יותר הוא הטוב.
באומן גם היה מעורב באמירות ספק אנטישמיות, כגון: ״המחוז סובל מסגרגציה כי היהודים הבדילו את עצמם מהיתר״ או "הם ממשיכים לטייח את ההיסטוריה שלנו [האפרו-אמריקנים]. הם לעולם לא יעשו את זה בקהילות יהודיות".
לסיכומו של דבר, ההפסד של באומן לא נבע מהתנהגות נקמנית של ארגון יהודי כנגד פוליטיקאי שהעז לאתגר את התפיסה הפרו-ישראלית האמריקנית, כפי שטוענים גורמים מסוימים. הכסף של איפא"ק כמובן השפיע, אבל הוא רק סייע לשים זרקור על דמותו שהייתה בעייתית מאוד עוד לפני 7 באוקטובר והפכה למוקצית מחמת מיאוס בקרב מצביעים דמוקרטים רבים לאחריו.
חתיכה בפאזל
לאטימר לא לבד. הוא מצטרף ללא פחות מ-90 מועמדים לבית הנבחרים שנתמכו בסבב הנוכחי ע"י איפא"ק וניצחו בבחירות. התרומה של הארגון ללאטימר היא חתיכה משמעותית בפאזל שכולל השקעה של למעלה מ-100 מיליון דולרים שנועדה למנוע את בחירתם של חברי ה-squad ופוליטיקאים אנטי-ישראלים לרשות המחוקקת האמריקנית.
בין השמות הבולטים שאיפא"ק תנסה להביא להפסדם במערכת הבחירות הנוכחית ניתן למצוא את ראשידה טאליב, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אילהאן עומר, אייאנה פרסלי וקורי בוש.
