המפגש עם מייקל אייזנברג, אחד ממשקיעי ההון־סיכון המצליחים בישראל, מתקיים יום אחרי שהוא נשא נאום לא ארוך אבל נסער למדי בכנסת. הוא ביקש לומר שם, פחות או יותר, שכולנו ישנים על האף. שהמדינה אינה ערוכה, וגם לא נערכת מספיק, לאתגרי העתיד שיכריעו את גורלה.
"המהפכה של הבינה המלאכותית היא המהפכה הטכנולוגית הגדולה בחיי ובחייכם, תאמינו לי. זה אירוע בקנה מידה היסטורי", אמר אייזנברג בכנסת. כפי שבמאה הקודמת דיברו על מדינות גרעיניות ומדינות לא גרעיניות, הסביר, כך יחלקו בקרוב את מדינות העולם לפי השימוש בבינה מלאכותית. "אין לנו הפריווילגיה לא להיות מובילים. לא במקום עשירי ולא שביעי, אלא בין שלוש המדינות המובילות. חייבים להיות מדינת בינה מלאכותית. חייבים להשיג גישה לכוח מחשוב, לחשמל, למוליכים למחצה, ולטאלנט" – כישרונות ומוחות. אבל הדיון הממשלתי בנושא, שב אייזנברג וטען, נותר חובבני: "אין עומק, אין אסטרטגיה. לא ייתכן שהאמירויות לוקחות אותנו בסיבוב, וגם צרפת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד בקרב הזה, הוא חיוני לעתידנו ולעתיד ילדינו".
כשאתה משוחח עם פוליטיקאים, אתה מתרשם שהם מבינים מה נדרש?
"האמת היא שרובם לא. הם מהנהנים בראש, וזהו. הם לא טכנולוגיים, אפילו לא מדברים אנגלית טובה מספיק", הוא משלח עקיצה. "הייתי באיחוד האמירויות, נפגשתי שם עם לא מעט שרים. שם יודעים לדבר בינה מלאכותית, כאן אני עדיין מחפש. חוץ מראש הממשלה".
אני רוצה להרחיב את היריעה", אומר אייזנברג. "אנחנו חיים באמצע ארבע מהפכות. הראשונה היא הארגון מחדש של הגיאופוליטיקה העולמית לשני גושים: סין, צפון־קוריאה, איראן ורוסיה – מול ארצות הברית ומי שאיתה. זה סוף עידן הגלובליזציה, ולמהפכה הזאת יש השפעה על יוקר המחיה ועל מלחמות. אנחנו בתקופה של מלחמות מתמידות. המהפכה השנייה היא מותה של מדינת הרווחה. הביטוח הלאומי בארה"ב עומד לפשוט רגל. החובות תופחים, הריביות עולות. הריבית על החוב האמריקני תהיה עוד מעט גבוהה מהוצאות הביטחון של ארה"ב. זה לא עובד. ישראל היא מדינת רווחה שמצבה טוב יותר ממדינות אירופה ומארה"ב, אבל גם כאן זה לא עובד. כי רק 'המשרתים והמשלמים' מחזיקים את המדינה מבחינה כלכלית וצבאית.
"המהפכה השלישית היא המהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, המהפכה הכי גדולה שראיתי בחיי. הרביעית היא קריסת המנהיגות הפוליטית ברוב המדינות, בין השאר בגלל הרשתות החברתיות והצורך להגיב כל הזמן ולא להעמיק. אנחנו חיים במקום מתוקשר, שיש בו אנשים דעתניים ועם קשה עורף, אבל הפוליטיקאים שלנו עושים שטויות במקום לרדת לעומקם של דברים ולתכנן לטווח ארוך – תחומים שמדינת ישראל לא הצטיינה בהם מעולם. כל זה ילווה אותנו לעשורים הקרובים. בתוך הדבר הזה צריכים רעיונות חדשים, עמוקים, רעיונות עם חזון. והפוליטיקאים שלנו הם הישרדותיים".
אתה אומר שהשינוי שהבינה המלאכותית תחולל בעולם יהיה גדול יותר משמתארים, אך הדרך לשם תארך יותר זמן משנוטים לחזות. באיזה אופן הבינה צפויה לשנות את העולם?
"ניקח את הודו כדוגמה. יש שם מיליוני אנשים שמועסקים ב־BPO (שירותי מיקור חוץ לעסקים, ממענה טלפוני ועד טיפול בטפסים – הכ"ח). כל זה ייעשה באמצעות בינה מלאכותית. כל עבודה שהיא עיסוק בטופסולוגיה, בתוך שנה וחצי לא יידרש לה כוח אדם. ממש היום פגשתי מו"ל שעובד עם בינה מלאכותית. במקום שייקח שבעה חודשים להוציא ספר, זה אורך אצלו רק עשרה ימים. עריכת הטקסט, ההגהה, עיצוב העטיפה, האיור – הכול נעשה באמצעות בינה מלאכותית. קחי גם את תחום הביטוח. 'למונייד', שהשקעתי בה ב־2015, היא חברת הביטוח שצומחת הכי מהר בעולם. היא מצמצמת את מספר העובדים, אבל נותנת שירות טוב. בינה מלאכותית עושה שם שירות לקוחות. חלק מהתביעות היא מאשרת בעצמה. בכ־33 אחוז מהמקרים, הבינה בודקת את התביעה ומעבירה תשלום. למה צריך שמאי?
"אתרי אינטרנט כבר היום נוצרים בתוך שניות. וגם כתיבה. עשיתי ניסוי – ביקשתי מצ'ט ג'י־פי־טי לכתוב לי שני פרקים תנ"כיים על מה שקרה בישראל אחרי 7 באוקטובר, בסגנון של מגילת אסתר, באנגלית. יצא מדהים. מצריך תיקונים קלים, אבל מדהים. האם זה יצירתי כמוך?", הוא משחיל משפט חנופה בלתי מזיק, "עדיין לא. לדעתי, אנשים יצירתיים מאוד ירוויחו יותר, כי ערך הכישרון שהם מביאים איתם יעלה. אבל הרבה דברים ייעלמו, וצריך להיערך גם לזה בתור מדינה".
במסגרת ההיערכות לבינה מלאכותית, איך החינוך במדינת ישראל צריך להשתנות?
"שוחחתי בנושא עם משרד החינוך כבר לפני שנתיים. צריך להתאפס פה מהר יותר. זו אחת המערכות הכי מתוקצבות בישראל, והיא מציגה תפוקות פח. אני חושב שצריך להקטין את בתי הספר, לעבור למוֹדל של מדריכים ערכיים שעוזרים לתלמיד להתקדם בעצמו. להערכתי, הבינה המלאכותית תלמד את הילדים כתיבה, קריאה, מתמטיקה ותכנות, ותהיה הנחיה של מנטור אנושי ברקע. המורים ימשיכו ללמד מורשת ומסורת ישראל, אזרחות, כל מה שייחודי לנו".
