המכה שהנחית בג"ץ על המפלגות החרדיות ביום שלישי בבוקר היא רק הפתיח לאירוע מורכב של שלילת הטבות מתלמידי הישיבות שמשתמטים מצה"ל. הסכומים יכולים להגיע לאלפי שקלים לכל משפחה – בעיקר בגלל שלילת ההנחות הניתנות במעונות היום למשפחות שאחד ההורים בהן עובד והאחר לומד במוסד תורני.
פסיקת בג"ץ קבעה כי אין מסגרת חוקית שמאפשרת את השתמטות בחורי החברה החרדית מצה"ל, ולכן אי אפשר להמשיך להעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. אך האיום על ההנחות במעונות היום נובע מחוות דעת של אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, שקבע כי בהנחות למשפחות שבהן האב לומד תורה ונמצא בגיל גיוס (18־26) אך לא התגייס לצה"ל קיימים "מאפיינים דומים לתמיכה במוסדות הלימוד החרדיים", שכאמור נעצרה השבוע בידי שופטי בג"ץ.
בהמשך לחוות הדעת של מסינג, הודיע השבוע המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כי "יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס. פסיקה זו משליכה אף על תמיכות ואפיקי מימון אחרים המיועדים לתלמידי מוסדות תורניים החייבים בשירות צבאי. בהקשר זה, הובאה בפנינו חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר".
בייעוץ המשפטי לממשלה מתכוונים להעביר בימים הקרובים הנחיות מעשיות למשרדי הממשלה בנושא. "ניאבק נגד ההחלטה", אומר לנו בכיר בקואליציה. "אם משרדי הממשלה יתיישרו עם דרישת היועמ"שית הנושא יגיע לבג"ץ, אי אפשר להעניש את הילד כי אבא שלו לא התגייס".
במפלגות החרדיות עוקבים בקפידה אחר ההתפתחויות, ומבינים שמסע הרבנים לגיוס כספים בארצות הברית, שהתקיים השבוע, לא יוכל לפתור את כל הגזרות הכלכליות, ולכן ימשיכו לחתור להעברת חוק גיוס, כדי לפתור את עצירת התקציבים גם אם לפרק זמן קצוב. "לולא המלחמה היינו פורשים מהממשלה מיד אחרי עצירת התקציבים, אבל אין לאן ללכת. אם נלך לבחירות לא תהיה אופציה טובה יותר", אומרים בסיעות החרדיות. לדבריהם, מיד אחרי פסיקת בג"ץ שלח אליהם ראש הממשלה בנימין נתניהו את מזכיר הממשלה יוסי פוקס כדי לוודא שלא ינקטו צעדים שיפילו את הממשלה בעקבות הפסיקה.
דברי יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, האמון על קידום חוק הגיוס, שהוא יקדם את החוק בהסכמה רחבה בלבד, לא מעוררים עדיין דאגה אצל הח"כים החרדים. מבחינתם, רגע האמת יגיע רק בעוד שלושה שבועות, בתום הדיונים על החוק וצאת הכנסת לפגרה. גם ממריחת הזמן יש מה להרוויח, והנושא הכלכלי הוא עדיין משני בעיניהם: בניגוד לגיוס בחורי הישיבות, התקציבים לא יגררו אותם להפלת הממשלה. לפיכך, האיש החזק מבחינתם כרגע הוא שר הביטחון יואב גלנט, שאם יחליט לשמוע להחלטת בג"ץ ולא להמתין לחוק הגיוס יוכל להורות לשלוח אלפי צווי גיוס; הסערה שתפרוץ בעקבות זאת תקשה על המפלגות החרדיות להישאר בקואליציה.
לצד ההבנה כי חוק הגיוס יכול לפתור את הבעיה התקציבית לזמן מה, במפלגות החרדיות ממשיכים להתעקש כי מספר המתגייסים החרדים לא יעבור את ה־3,000 בשנה. ההתעקשות על המספר תעמוד ביום שני הקרוב למבחן עם הגעתו של ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, לדיון חסוי של ועדת החוץ והביטחון בנושא חוק הגיוס. לקראת הדיון, שבו יוצגו צורכי כוח האדם של צה"ל, אמר אדלשטיין כי "שלב דיוני הפתיחה הסתיים וכעת הדיונים נכנסים לשלב האופרטיבי. אני מצפה לשמוע מצה"ל על צורכי כוח האדם ועל תוכנית העבודה לקליטתם ולשילובם של החרדים בצה"ל. הדיונים האלה קריטיים לבנייה נכונה וצודקת של חוק הגיוס שתביא ועדת החוץ והביטחון בראשותי".
