נ' מירושלים הגיש השבוע לבית המשפט לתביעות קטנות בעיר תביעת פיצוי על סך 37,700 שקלים נגד ארז כהן ומועתז טאפש, שני שוטרי הסף המנהלים את עמדת הבידוק בכניסה להר הבית, וכן נגד משטרת ישראל, משום שבאיסרו חג שבועות נמנעה ממנו ומחבריו לישיבה העלייה להר הבית. לאחר המתנה ארוכה הורשו הוא וחבריו לעלות לסיור של שתי דקות בשולי ההר במקום לעלייה הרגילה האורכת כשעה. בעגה המשטרתית המקומית הדבר מכונה "כניסה לקצר", אבל למעשה מדובר במניעת העלייה. כמו להמתין בתור למוזיאון ישראל ולהסתפק לבסוף בחציית רחבת הכניסה.
וזו לשון כתב התביעה: "התובע, בן 18, הוא תלמיד כיתה י"ב המסיים את חוק לימודיו בישיבה במגדל־העמק. הוא סיים בהצלחה את מבחני הבגרות במגמת ארץ ישראל וכן במתמטיקה ואנגלית. התובע מתנדב בארגון ידידים ככונן ומוקדן. התובע עלה פעמים רבות בעבר להר הבית. ביום ז' בסיוון תשפ"ד הגיע התובע לכניסה להר, לאחר שקם בשעה 3:45 בבוקר, טבל במקווה ונסע עם עוד חברים מהישיבה להר הבית, כל זאת כדי לקיים את מצוות העלייה לרגל ביום היחיד שהתאפשר השנה לקיים את המצווה אחרי חג השבועות".
אולם כמקובל בהר בנוגע לצעירים בעלי פאות, שני שוטרי הסף טאפש וכהן עמדו בכניסה להר והודיעו לתובע ולחבריו שהם לא יכולים לעלות להר הבית בשל היותם קטינים, והוסיפו שנדרש אדם בוגר ש"ייקח עליהם אחריות". לאחר שעה תמימה של המתנה שב טאפש והודיע לממתינים, כעשרים במספר, שיורשה להם לעלות שלושה־שלושה "במסלול הקצר", כאמור – צעידה בת שתי דקות בלבד והחוצה. כשאחד מבעלי הפאות תהה למה לא מאפשרים להם עלייה להר ככל האדם, איים עליו טאפש שלא יורשה לעלות "אפילו לקצר".
בשלב הזה הבהיר נ' לשוטר ארז כהן שהוא דווקא בגיר, וביקש שיורשה לכל הפחות לו ולשני חבריו הקטינים לעלות להקפה מלאה של ההר כשהוא "ייטול עליהם אחריות". כהן בכל זאת התיר לשלושה לעלות רק למסלול הקצר, וטען שקיים חשד שהם "יפֵרו את הסדר הציבורי". בה בעת, עברו בשערי ההר יהודים שאינם בעלי פאות ארוכות ונכנסו למתחם באופן חופשי. חששה של המשטרה מפני בעלי פאות הוא כמובן שהם יפרו את הכללים הבלתי כתובים במקום – ישתחוו, יקראו קריאת שמע ויתפללו בקולי קולות.
בשלב מסוים כהן דחף בכוח ובגסות את חברי הקבוצה החוצה אל מחוץ לשרוול ההמתנה, בטענה שבנוכחותם הם חוסמים את הכניסה להר לאחרים. בסך הכול המתינו הצעירים כשעתיים וחצי לפני עמדת הכניסה בתקווה שהשוטרים ישנו את דעתם ויאפשרו להם לעלות להר, אך לשווא.
בכתב התביעה מאשים נ' את השוטרים בעבירה על כמה וכמה חוקים ותקנות, ובין השאר על חוק יסוד ירושלים בירת ישראל, שקובע כי "המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני… כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות". השניים עברו לכאורה גם על חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. "התובע יטען כי הנתבעים שללו את זכותו לעלות להר הבית והגבילו בכך את חירותו בלא שום סיבה, למעט מראהו החיצוני כנער עם כיפה גדולה ופאות גדולות, ומחמת שחשבו שהוא קטין", נכתב בתביעה. "גם אם היה קטין, אין זו סיבה להפלייתו בעלייה להר. התייחסות הנתבעים כלפיו וכלפי חבריו הייתה מזלזלת ומשפילה. הוא וחבריו הופלו על רקע המראה הדתי שלהם כנערים עם כיפות ופאות גדולות, הנראים כ'נערי גבעות', אף שהם כולם תלמידים נורמטיביים בישיבה, השוקדים על תלמודם ואף לומדים ומוציאים תעודת בגרות. רוב בוגרי הישיבה אף מתגייסים לישיבת הסדר ומשרתים בצבא בהמשך דרכם בחיים.
"למותר לציין כי ההאשמה כאילו חברי הקבוצה באו במטרה להפר את הסדר הציבורי היא חסרת שחר. הם לא באו להפר את הסדר הציבורי אלא רק כדי לקיים את מצוות דתם. התנהלותם המנומסת של התובע וחבריו מול ההתנהלות הגסה והתוקפנית של הנתבעים מוכיחה כי מדובר בפרופיילינג בגלל מראה חיצוני ותו לא".
אגב, זו לא התביעה היחידה שספגו שני השוטרים על התנהלותם באותו היום. תובע אחר הוא מיכאל פואה, תושב מצפה־נטופה בגליל, שטרח והגיע מיישובו עד להר כדי לעלות אליו למחרת חג השבועות. שני השוטרים מנעו ממנו את הכניסה בטענה שהוא מורחק מההר לאחר שהניח בו תפילין ביום ירושלים. לפי נוהלי המשטרה יש להודיע מראש לאדם על הרחקתו מההר, ולא שיגלה זאת בכניסה לאחר שטרח ובא ממרחקים.
שאלנו את משטרת ישראל מדוע הופלו נערים בעלי פאות בכניסה להר הבית, האם קיימת הוראה לא להניח לקטינים בעלי פאות לעלות לבדם להר הבית, ומדוע עוברת המשטרה על חוק איסור אפליה במקומות ציבוריים. ממשטרת ישראל נמסר: "אנו דוחים את הטענות על הסף. כתב התביעה התקבל במשטרה ואנו נשיב לו בבית המשפט כמקובל. נציין כי משטרת ישראל פועלת לאפשר ביקורים בהר הבית בימי הביקור ובשעות הביקור, בהתאם לכללי הביקור הנהוגים במקום זה שנים רבות. הביקורים מתאפשרים לכל אדם כחוק, ללא קשר לזהותו, למראהו, לגילו, למקום מגוריו ולדעותיו. אם יש הפרות בכללי הביקור הן מטופלות בהתאם. נמשיך לאפשר את הביקורים בהר הבית לכל אדם בהתאם לכללי הביקור הקיימים, לשמור על שלומם וביטחונם של המבקרים, ולמנוע מקרים של הפרת הכללים והתנהגות העלולה להפר את הסדר הציבורי במקום מכל צד שהוא".