תנועת "בידינו" והמנכ"ל שלה תום ניסני עתרו לבג"ץ נגד מפקד המחוז במשטרה דורון תורג'מן, נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר, נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ונגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לאפשר לניסני לשוב להר הבית, ולחדול מהרחקת יהודים מההר בשל סיבות שאינן מגובות בחוק כלשהו. ניסני הורחק מההר למשך שלושה חודשים לאחר שתנועתו הציבה בנתיבי איילון לפני כחודשיים שלט חוצות שהכריז "ביום העצמאות מניפים את הדגל בהר הבית".
בעתירה קובל עורך הדין אביעד ויסולי, המייצג את העותרים, על המושג "כללי הביקור בהר הבית": "במדינה דמוקרטית האזרחים כפופים להוראות החוק בלבד ולא ל'כללים' חסרי בסיס חוקי של המשטרה… 'כללי הביקור בהר הבית' של המשטרה נוגעים אך ורק ליהודים, ורובם ככולם רק ליהודים דתיים. משמע 'כללי הביקור' הם אפליה גזענית נגד יהודים במדינת ישראל".
תורג'מן כתב לניסני שהרחקתו מההר עד 20 באוגוסט נחוצה "לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש, או הרכוש". מכתב ששיגר ניסני שבו ערער על החלטת מפקד המחוז נענה אף הוא לקונית בסירוב בלא לצרף נימוקים כלשהם. ויסולי מאשים את תורג'מן בשימוש לרעה בכוח המשרה: "במדינה דמוקרטית, פרסום חוצות בנושא פוליטי אינו עבירה כלשהי ואינו יכול להוות עילה לצעדי ענישה של קצין משטרה, בכיר ככל שיהיה, נגד המפרסמים".
ויסולי מלין על כך שהשר בן־גביר טרח טרם כניסתו לתפקיד לתקן את חוק פקודת המשטרה כך שיהיה בסמכותו להתוות את מדיניותה, אך בפועל אינו מעורב כלל בקביעת מדיניות התנהלות המשטרה בהר הבית: "מחדלו של השר באי התוויית מדיניות המשטרה ואת העקרונות לפעילותה בהר הבית, בכל הנוגע להרחקות המנהליות או לכל פעילות אחרת, מעבר להצהרת כוונות כוללנית וחסרת משמעות, מאפשר לפגוע בזכות הגישה של יהודים דתיים להר הבית באורח חמור, סדרתי ובלתי חוקי בעליל, תוך אפלייתם לרעה של היהודים הדתיים באורח מובהק".
בעתירה נטען גם נגד השימוש הסיטונאי של המשטרה בסעיף 4א לפקודת המשטרה, כדי להתוות מדיניות קבועה של אפליית יהודים לרעה בהר. 4א מעניק לשוטר סמכויות של הרחקת אדם ממקום מסוים במקרה חירום, אבל במשטרה משתמשים בו כדי להרחיק מההר פעילים יהודים שנוכחותם שם לא נוחה למשטרה. תכליתו של סעיף 4א, כותב ויסולי, "הייתה לסייע לשוטר לפעול במצב של אירוע רב נפגעים או אסון, לא בזמני שגרה או מתוך חשש לאירועים עתידיים שלא קרו בפועל… ואינו מסמיך את מפקד המחוז להרחיק אזרחים מהר הבית לתקופה של מספר חודשים. הממ"ז חרג מסמכותו החוקית בהרחקות אלה".
ויסולי גם תוהה כיצד פרסום קריאה להנפת סמל מסמלי המדינה יכול להוביל להענשת אדם ללא משפט. "מדובר בחתירה תחת יסודות המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל, על ידי משטרת ישראל האמורה להגן עליו… היעלה על הדעת כי הנפת דגלי אש"ף אינה אסורה אך הנפת דגלי ישראל תיאסר? עולם הפוך ראינו. הרחקת יהודים חפים מפשע מההר באורח גורף לחודשים רבים בגין פרסום להנפת דגלי המדינה היא תקדים מסוכן ואנטי־דמוקרטי בעליל. מפקד המחוז מרחיק אזרח ממקום כלשהו בצו מנהלי בלתי חוקי, על סמך פרסומים וקריאות ברשתות לבצע מעשה חוקי למהדרין כהנפת דגל המדינה. מדובר במדרון חלקלק העלול לדרדר את הדמוקרטיה הישראלית לתהומות שלא שערום אבותינו".
והוא מסכם באופן עגום משהו: "ניתן היה לצפות לחשבון נפש של משטרת ישראל לאחר הטבח בעוטף עזה. ניתן היה לצפות שהמשטרה תפנים כי בריחה מהטרור רק מעודדת אותו. ניתן היה לצפות כי המשטרה תבין שהאשמת הקורבן לטרור במעשי הטרור היא אבסורדית עד כדי הזויה, בדגש על הר הבית. קל וחומר כאשר החמאס קרא למבצע הטבח 'שיטפון אל־אקצה'. המשטרה עדיין מפטירה כדאשתקד, דבר הנתפס בציבור בצדק כמדיניות רשמית המעניקה פרס לטרור. קיים קשר סיבתי הדוק בין התנהלותם הנפסדת של המשטרה כלפי יהודים בהר הבית לבין התוצאה המזוויעה של הכניעה לטרור ב־7 באוקטובר 2023".
בלשכת השר בן־גביר בחרו לא להגיב לדברים.
