מוצא מהתסבוכת או עוד תרגיל לעיכוב הבחירות לרבנות הראשית?
ביום שלישי השבוע ידונו שופטי בג"ץ בעתירת הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וד"ר חיים שיין, הדורשת לקיים את הבחירות לרבנים הראשיים בהקדם. נזכיר כי הבחירות לא התקיימו עד כה, בניגוד לחוק, וזאת משלל סיבות. אחת מהן היא העובדה שעד כה לא בחרו הרבנים הראשיים, או מי שנקבעו כממלאי מקומם, נציגים מטעמם לאספה הבוחרת. כזכור, החוק קובע כי עשרת הנציגים מטעמם יהיו רבנים, אולם בעקבות פסיקת בג"ץ הם נדרשו לשקול גם מינוי נשים בעלות השכלה רבנית כחלק ממכסה זו. בעקבות הפסיקה קיבלה לפני כחודש וחצי מועצת הרבנות הראשית החלטה שלפיה לא ניתן למנות נשים לתפקיד רב, וממילא לא ניתן לשקול מינוי נשים במכסה זו.
כעת, עם פקיעת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל (שעל פי חוו"ד המשנים ליועמ"שית היו ממילא מנועים מלמנות את נציגיהם, עקב קרבת משפחה למועמדים פוטנציאליים בבחירות לרבנים הראשיים), נקבע לכאורה כי מי שאמורים למנות את "עשרת הרבנים" הם ממלאי מקומם – כלומר זקן חברי מועצת הרבנות הראשית והוותיק שבין דייני בית הדין הרבני הגדול. העברת הסמכויות הזו כבר החלה להסתבך, לאחר שזקן חברי מועצת הרבנות הראשית, הרב יצחק פרץ, הודיע שאיננו מעוניין למלא את תפקיד ממלא מקום נשיא המועצה. גם ותיק דייני בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר איגרא, עשוי להיות מנוע מלמנות את נציגיו, עקב כוונתו להתמודד על כהונת הרב הראשי לישראל (בהנחה שבג"ץ יאפשר לו לעשות זאת, אף שבעוד כ-40 יום ימלאו לו 70).
אולם במכתב ששיגר היום (א'), יומיים בלבד לפני הדיון, השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי למשנים ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון וכרמית יוליס, הוא טוען כי מרגע פקיעת כנונת הרבנים הראשיים כלל לא ניתן למלא את מקומם. ממילא, אין מי שימנה את "עשרת הרבנים" שבמחלוקת, וניתן לכנס את האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים גם בהרכב חסר של 140 חברים. במכתבו מציין מלכיאלי, כי "מעיון בלשון החוק עולה, כי אפשרות מילוי מקום למשרת הרבנים הראשיים לישראל אינה קיימת, באשר הסעיף בחוק מתייחס אך לתפקידי הרבנים כנשיא מועצת הרבנות הראשית או כנשיא בית הדין הרבני הגדול בהתאמה. כמו כן, הסעיף עוסק במילוי מקום לתפקידים אלו רק עד תום תקופת כהונת הרבנים הראשיים כקבוע בחוק, ואין כל התייחסות לאפשרות מ״מ לתפקידם לאחר מועד תום הכהונה. בכל הכבוד הראוי, רבנים ראשיים לישראל נבחרים מכוחם של 150 חברי אסיפה בוחרת כקבוע בחוק. גם מבחינה ציבורית וגם מבחינה משפטית, לא ניתן להלום עמדה לפיה פרשנות משפטית מושאלת בדרך של היקש מסעיף בחוק, תכתיר הלכה למעשה רבנים ראשיים בישראל ואפילו למשרת מילוי מקום לתפקידים רמים אלה".
"קביעתכם המסתמנת לפיה ניתן להחזיר לחיים את פונקציית מ״מ משרות הרבנים הראשיים, נוגדת את לשון החוק הפשוטה והברורה המתייחסת במפורש אך ורק לתפקידי נשיא מועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול, וכן אינה מתייחסת בשום צורה למ״מ למשרות הרבנים הראשיים לישראל. קביעה אפשרית זו אינה מתיישבת עם לשון החוק, ולא עם הרציונל המבקש למנוע מצב שבו יכהנו מ״מ רבנים ראשיים, ויוצרת מצב של עידוד מקבלי ההחלטות שלא לפעול לבחירת רבנים ראשיים חדשים. גם אם אמרנו – ולא אמרנו – כי יש מקום לקביעת מ״מ לפונקציות הנקודתיות של נשיא מועצת רבנות ראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול, לאחר תום כהונת הרבנים הראשים ובדרך של היקש מלשון החוק, עדיין רחוקה הדרך לקביעה כי ישמשו אלה גם מ״מ הרבנים הראשיים לישראל", הוסיף מלכיאלי.
לאור זאת טען השר מלכיאלי לקראת סיום מכתבו, כי "מאחר שאין מי שימנה את עשרת הרבנים, יש לכנס את האסיפה הבוחרת בהרכב חסר לצורך בחירת הרבנים הראשיים, ללא אותם עשרה רבנים שאמורים להיות נציגי הרבנים הראשיים היוצאים בתוך האסיפה. מן המקובץ עולה, כי אין כל אפשרות לפיה החל מיום 2.7.2024 נותר גורם בעל סמכות למינוי עשרת נציגי הרבנים הראשיים לאסיפה הבוחרת. וממילא במצב זה, ככל שמונו כל יתר חברי האסיפה הבוחרת, ניתן לקבוע כי הושלם הרכב האסיפה בהיעדר קיום של גורם ממנה הנדרש על פי חוק".
מלכיאלי אף הוסיף ודרש כי עמדה זו תוצג לבג"ץ כעמדת המדינה, או לחילופין כעמדה עצמאית שלו באמצעות יועמ"ש הרבנות או עו"ד חיצוני: "בהתאם לכך אבקשכם לקבוע כאמור לעיל ולהציג את עמדתי זו בפני בית המשפט. ככל ולא תתקבל עמדתי על אף ההיגיון הרב שבה, אבקש להעלות את העניין להכרעתה של היועצת המשפטית לממשלה, ולחלופין להציגה בפני בית המשפט כעמדת המדינה, ככל וגם בקשתי זו לא תתקבל אבקש לאשר לח״מ ייצוג עצמאי כשר לשירותי דת באמצעות יועמ״ש הרבנות הראשית או באמצעות עו״ד חיצוני".
מקלות בגלגלים
נציג העותרים בבג"ץ, עוה"ד פרופ' אביעד הכהן, שיגר בעקבות מכתבו של מלכיאלי מכתב חריף משלו, ובו טען כי מדובר בעוד ניסיון לתקוע מקלות בגלגלי תהליך בחירת הרבנים הראשיים לישראל.
"מעבר לסגנונו ותוכנו המשונה (לשון המעטה, תוכן ובעיקר מהות שקרובה קרבה מוזרה במהותה ל"חוות דעתו" הנחזית והמלומדת של הרב יצחק פרץ שליט"א, שהועברה אלינו לפני מספר ימים), שמן הסתם יידון במסגרת הדיון שיתקיים בבג"ץ ביום שלישי הקרוב, המכתב מוצג "כעמדת המשרד" בלי שיועמ"שית המשרד לשירותי דת אפילו מכותבת אליו. ידענו היטב – גם מפסקי הדין שניתנו אך באחרונה – כי מייצגי המשרד בהליכים משפטיים ופרשניו המוסמכים של הדין הם היועצים המשפטיים של המשרד ובוודאי לא השר ומנכ"לו, ובכל הכבוד גם לא יועמ"ש הרבנות הראשית (כמוצע במכתב השר מהיום). מפסק הדין שניתן אך לפני ימים ספורים בעניין בג"ץ חוק הגיוס, למדנו גם אימתי יינתן ייצוג נפרד לשר, ודומה שהמקרה דנן אינו נמנה עימו. מעבר למהות, ברי כי הגשת בקשה כזו יום לפני הדיון בבג"ץ לא נועדה אלא להמשיך את "תקיעת המקלות" בגלגלי הליך בחירת הרבנים הראשיים, שתוארה בהרחבה בעתירת מרשותיי".
