ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה היום (ג') לדיון בנושא תוכניות הממשלה למאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות, ובו התגלה כי הרשת החברתית טיקטוק מסירה תכנים פרו-ישראליים וכן קמפיינים להסברה ישראלית.
בדיון צוין כי מאז החלה המלחמה, משרדי הממשלה השונים משקיעים סכומי כסף גדולים ביצירת קמפיינים להסברה ישראלית ברשתות החברתיות באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, אך התכנים הממומנים שלהם נמחקים בחלק מהרשתות, מכיוון שהם נושאים סממנים של מדינת ישראל.
יו"ר הוועדה חבר הכנסת עודד פורר אמר: "ביקשתי מהממשלה ליישם חקיקה שתאפשר לה להפעיל סנקציות על רשתות חברתיות להסרת תכנים אנטישמיים. לצערי הרב הממשלה לא עוסקת בזה. הרשתות החברתיות נמצאות בג'ונגל פרוץ לחלוטין ופועלות רק מתוך רצון טוב. הרשתות החברתיות בחרו שלא להגיע לדיון הנוכחי, מכיוון שהן לא מעוניינת לקבל ביקורת מטעם הכנסת. המערכות להסרת תכנים אנטישמיים ברשתות לא מספיק יעילות – בצורה שבה ישראל נוהגת היום, אין אפשרות להילחם בתכנים אנטישמיים ברשתות, והתכנים האלה מובילים לפעולות אנטישמיות ברחבי העולם".
מוריה שלום, מנכ"לית לשכת הפרסום הממשלתית, ציינה: "לפ"מ הוא גורם מבצע של כל משרדי הממשלה לגבי פרסומים. רשת טיקטוק הסירה תכנים שהיו תחת הסלוגן 'יחד ננצח' בליווי סמל המדינה. העלנו סרטון לטיקטוק שעוסק במלחמה, ולאחר 3 דקות הוא ירד בשל המדיניות של הרשת החברתית הזאת. במהלך המלחמה קיבלנו פניות מגופים אזרחיים, שנתקלו אף הם בהסרת תכנים ברשתות וביקשו שנסייע להם".
"רשת טיקטוק מסירה לנו כל תוכן של קמפיינים שנמצאים בו סממנים של מדינת ישראל", אמרה חגית כהן, מנהלת אגף פרסום, שיווק ויח"צ במשרד החינוך, "מתחילת המלחמה משרד החינוך פרסם בהיקף של 10 מיליון שקלים, 40 אחוזים מתוך התקציב הלכו לפרסום ברשתות החברתיות. הפרסומים שלנו היו פנימיים בתוך ישראל, ויש לנו גם קמפיינים בינלאומיים בהובלה של בני נוער".
גם במשרד התפוצות התייחסו לתופעה. רון ברומר, ראש אגף יוזמות במשרד, אמר כי "מאז תחילת המלחמה פעלנו להפצה של תכנים ברשתות החברתיות, ונתקלנו בהסרה של תכנים ישראליים מכיוון שהם היו מלווים בסמלי המדינה. מתחילת המלחמה הוצאנו למעלה מ-23 מיליון שקלים לפרסום ברשתות החברתיות. אנחנו עובדים עם עשרות גופים בחברה האזרחית שעסוקים במאבק באנטישמיות. פרסום של ארגונים אזרחיים ברשתות החברתיות יעיל יותר מאשר משרדי הממשלה".
רות כהן-דאר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ: "מאז תחילת המלחמה משרד החוץ פרסם למעלה מ-37 אלף תכנים ברשתות החברתיות, שהגיעו לארבעה מיליארד חשיפות ברחבי העולם בשפות שונות. הנציגויות שלנו ברחבי העולם מפרסמות את התכנים לקהלי היעד המקומיים, ואנחנו מבצעים פרסום מותאם, ממוקד וממומן בחלק מהשגרירויות".
ד"ר רחלי ברץ מההסתדרות הציונית העולמית סיפרה בדיון כי "יש הרבה מאוד עמודי תוכן ממומנים כנגד יהדות התפוצות. המלחמה מתנהלת לא רק כנגד אזרחי ישראל אלא כנגד כל היהודים ברחבי העולם. נדרש גוף חוץ ממשלתי שיפעל ליצירת קמפיינים משני תודעה ברחבי העולם, ללא החותמת של ממשלת ישראל".
יו"ר הוועדה פורר חתם את הדיון: "אני פונה לממשלה שתייצר חקיקה שתאפשר להטיל סנקציות על הרשתות החברתיות, בדרך להסרת תכנים אנטישמיים וגזעניים כלפי ישראל. ישראל צריכה לאמץ את החקיקה האירופית בכל מה שקשור להטלת סנקציות על הרשתות החברתיות. הגשתי הצעת חוק שעולה לוועדת שרים, שיכולה להעניק לממשלה את הכלים הנכונים להילחם באנטישמיות ברשתות החברתיות, ואני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעה הזאת".
