מתחילת מלחמת חרבות ברזל, חיזבאללה תוקף את ישראל כמעט מדי יום באמצעות טילים, רקטות וכלי טיס עוינים שאותם הוא משגר למרחב הגליל העליון. חלקם מיורטים, אך רבים אחרים פוגעים וגורמים להרוגים, פצועים ונזק. אחד מהיעדים המועדפים על חיזבאללה הוא המושבה מטולה, שהיא היישוב הצפוני שנפגע הכי הרבה מאז תחילת המלחמה, ואחריה קריית שמונה ומנרה.
בחודש האחרון (יוני) לבדו נשמעו במטולה 33 אזעקות מפני ירי רקטות וחדירת כלי טיס עוינים, והיו עוד עשרות מקרים של ירי נ"ט ללא אזעקה, כולל אירוע שבו נפגעו שניים מחברי כיתת הכוננות, אחד קשה ואחד קל, מפגיעת נ"ט ברכבם. יומן האירועים של המושבה מלא עד אפס מקום. כך, למשל, ב-3 ביוני רחפן נפץ של חיזבאללה הטיל פצצה במרחב מטולה וחזר ללבנון וב-5 יורטה מטרה אווירית במרחב המושבה. ב-6 ליוני נורה טיל נ"ט, ב-11 שני טילים, וב-14 עוד שישה טילים. טילי נ"ט נורו למושבה גם ב-16, 18, 19 ו-22 לחודש. ב-23 נורו שני טילים שגרמו כאמור לפציעת שני חברי כיתת הכוננות, וב-26 – ארבעה טילים. גם ב-29 וב-30 נורו טילי נ"ט שפגעו במבנים.
לשם השוואה, במשגב עם הסמוכה היו 29 אזעקות באותה תקופה ושוגרו אליה 3 טילי נ"ט בלבד. בשתולה שבגזרה המערבית היו בחודש האחרון רק 8 אזעקות, ו-2 בתים נפגעו פגיעה ישירה מטילי נ"ט ועוד אחד מפצצות מרגמה, ובסך הכול 11 בתים מתחילת המלחמה, לצד עוד כ-25 בתים שנפגעו מפגיעות הדף. במטולה, לעומת זאת, כ-40 בתים נפגעו פגיעה ישירה מטילי נ"ט ועוד כ-180 בתים נפגעו מהדף ורסיסים.
שני גורמים ברורים הופכים את מטולה ליעד ההתקפה המרכזי של חיזבאללה בגליל העליון. הראשון, העובדה שהיא ממוקמת בקצה אצבע הגליל ומוקפת בגדר גבול משלושת עבריה, מקרה ייחודי בעולם כולו שבו 70% מגדר היישוב הוא גדר המערכת. השני, הקרבה הרבה שלה לגבול עם לבנון. האזור הוותיק של המושבה יושב ממש על הגבול, במרחק מטרים בודדים מהגדר, ושכונת ההרחבה מרוחקת כ-450 מטר מהגבול. צמוד למטולה מצד מערב נמצא כפר כילא השיעי, הבנוי על הר בגובה 700 מטרים, ומצד צפון מזרח הכפר אל-ח'יאם, גם הוא כפר שיעי היושב על רכס גבוה. בתקופת רצועת הביטחון רבים מתושבי שני הכפרים הללו שירתו בצבא דרום לבנון. ולאחר נסיגת ישראל, חלקם נמלטו מדרום לבנון וחלקם הצטרפו לחיזבאללה, ומאז הם מעוזי חיזבאללה ידועים.
אך הסיבה האמיתית להתקפות החוזרות ונשנות על מטולה נחשפת רק כשמעיינים במפה טופוגרפית. בעוד השכונה הוותיקה של המושבה מוגנת מכיוון מערב בידי הר צפייה הישראלי, שכונת הר צפייה שהוקמה בשנת 1995 על ההר עצמו, נמצאת בנקודה חשופה לגמרי בגובה 500 מטרים. כפי שמסביר בן ציון מקלס, גיאו-אנליסט: "החלק הוותיק של המושבה נמצא בעמק שמוקף בהרים גבוהים מכיוון מערב, כך שהיא נסתרת מכיוון הכפר השיעי העוין כפר כילא, שממנו מתבצע רוב הירי הישיר על מטולה. שכונת ההרחבה, לעומת זאת, בנויה על מורדות הר צפייה הסמוך, שצופה ללבנון. העמק שבתוכו יושב החלק הוותיק של המושבה נפתח צפונה עד מארג' עיון, והחלק המזרחי של המושבה מאוים מכיוון אל ח'יאם, אך כשליש מבתי המושבה, 80 הבתים של השכונה החדשה, חשופים לירי נ"ט בכינון ישיר מכיוון רכס רמים הסמוך שעליו בנוי כפר כילא, ושממנו מבצעים חיילי חיזבאללה תצפיות וירי".
ובינתיים מטולה נטושה. על אף שגם משגב עם ומרגליות חשופות מול שטחי תצפית גבוהים יותר, מטולה סופגת יותר, ככל הנראה בשל העובדה שהיא קרובה יותר לכפרי האויב מאשר משגב עם ומרגליות. תדירות האש הגבוהה במטולה היא ככל הנראה גם ההסבר לכך שלפני כמה ימים נסגרה מטולה לכניסת תושבים, ובימים שלאחר מכן הוכרזו השטחים החקלאיים של מטולה, הסמוכים לגבול מכיוון צפון-מזרח, כשטח צבאי סגור.
בישראל בינתיים לא שוקטים על השמרים, אלא פוגעים במבנים המשמשים את חיזבאללה כמפקדות ומחסני אמל"ח. עד כה, לפי תחקיר של הפייננשל טיימס הבריטי, נפגעו בצד הלבנוני כ-1,500 מבנים כתוצאה מפעילות צה"ל מתחילת המלחמה, ביניהם כ-170 מבנים בכפר כילא לבדו.
ליאת כהן-רביב, תושבת מטולה וממייסדי פורום "מצפינים", שמטרתו לאגד ולבנות מנהיגות אזרחית איתנה שפועלת יחד להבטחת צפון חזק יותר, מספרת על מושבה שהפכה למושבת רפאים בעקבות הפינוי והמצב הביטחוני: "בשגרה חיים במטולה כ-2,500 תושבים, עכשיו יש בה רק בודדים, חברי כיתת כוננות ובעלי תפקידים. יש גם נזקים אדירים לתשתיות. מדרכות נפגעו, כבישים ואפילו שלטי רחוב וספסלים. הטבע משתלט על המושבה. יהיה קשה מאוד לשקם הכול".
"גם אחרי שהכול ייגמר, אנשים לא יוכלו לחזור לגור במטולה. קודם כול יצטרכו לשקם את הבתים הרבים שנפגעו ואת התשתיות הציבוריות, דבר שיארך חודשים רבים. המשמעות היא שאחוז גבוה מהתושבים לא יוכל לחזור גם אם ירצה. זה ישפיע לרעה על הדמוגרפיה של המושבה, ובעקבות זאת על מערכת החינוך, העסקים המקומיים ועוד. רוב היישובים שנמצאים על הגדר יצטרכו להתמודד עם אותם קשיים ביום שאחרי המלחמה".
חצי מבתי השכונה החדשה נפגעו, את חושבת שתושבים יחזרו למקום מאוים כל כך?
"השאלה הזו נכונה לא רק למטולה, אלא לכל 21 יישובי הגדר, מראש הנקרה ועד שניר. אם לא יוסר איום הירי הישיר – גם אני, שנמצאת במטולה מאז ומעולם מתוך תחושה של משימה לאומית, עלולה להישבר. אנשים יחששו מאוד לחזור למקומות שבהם יש איום ישיר כל כך. מי יסכן במודע את ילדיו ואת משפחתו? אסור שמשפחה באחד מיישובי קו העימות תחשוש לשבת בסלון שלה כי מלבנון עלולים לירות עליה טיל נ"ט. זה לא הגיוני לחיות ככה, אבל אסור שיישובי הגדר יישארו נטושים. אם הם יינטשו, הגבול יזוז דרומה, וזה לא ישפיע רק על תושבי הצפון על כל תושבי ישראל. אני לא יודעת להגיד אם הסכם יכול להשיג הכרעה, אבל נדרשת הכרעה של האויב, רק ככה ניתן לשמר יציבות".
