42 שנים חלפו מאז קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון והביא למותם של 91 אנשים, בהם 34 שוטרי משמר הגבול, 33 חיילי צה"ל, תשעה אנשי שב"כ ו-15 עצירים לבנוניים, שנודע כ"אסון צור הראשון". במשך השנים הגרסה הרשמית הייתה שדליפת בלוני גז הביאה לקריסת המבנה, אך ועדת החקירה המשלימה שפעלה בשנה האחרונה קובעת בדו"ח שמתפרסם הערב (ד') באופן רשמי וסופי כי מדובר בפיגוע התאבדות בהכוונה איראנית.
בראש הוועדה עומד אלוף במיל' אמיר אבולעפיה, והיא פעלה בשיתוף השב"כ והמשטרה. בימים האחרונים היא סיימה את בדיקתה והציגה את מסקנותיה לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי לראש השב״כ רונן בר, למפכ״ל רב-ניצב יעקב שבתאי ולשר הביטחון יואב גלנט. מסקנותיה התקבלו במלואן ואושרו. לפני מספר שעות הוצגו המסקנות למשפחות השכולות, לנפגעי האסון ולבני משפחותיהם.
ממסקנות הוועדה עולה כי האסון שהתרחש ב-11 בנובמבר 1982, ונחשב לאחד האירועים הטראגיים מאז הקמת המדינה, התרחש בסבירות גבוהה כתוצאה ממכונית תופת הנהוגה בידי מחבל מתאבד. אותו מחבל, שנחשב בדיעבד ל"שהיד" הראשון של חיזבאללה, הוא אחמד קציר מהכפר דיר קאנון אל־נהר ליד צור.
שעות לאחר האסון הורה הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן ז"ל להקים ועדת חקירה בראשות האלוף במיל' מאיר זורע. במסקנותיה נקבע כי האסון התרחש כתוצאה מפיצוץ גז שדלף במבנה ועל רקע חולשה של שלד המבנה. לאורך השנים שחלפו .מאז האסון הועלו השערות על-ידי גורמים שונים, על פיהן האסון נגרם בפעילות חבלנית עוינת, בשונה ממסקנת ועדת זורע. כמו כן נשמעו טענות על טיוח של גורמים שונים בוועדה ובמערכת הביטחון שלחצו לשנות את מסקנות הוועדה ולהשאירן כפועל יוצא של דליפת הגז.
לפני כשנתיים, ובעקבות הטענות שנשמעו, הקים ראש השב"כ רונן בר, בתיאום עם הרמטכ"ל והמפכ"ל צוות בדיקה בין-ארגוני. בראש הצוות עמדה ש', ראש אגף ההדרכה בשב"כ, שמקבילה לדרגת אלוף בצה"ל, בהשתתפות גורמי מקצוע ומודיעין משב"כ, צה"ל והמשטרה, על מנת לבחון פעם נוספת את המידע הקיים ביחס לאירוע ולגבש המלצה מקצועית, האם יש במידע שהצטבר מאז התמוטטות המבנה כדי להצביע על צורך לבחון פעם נוספת את המסקנה שגובשה בשעתו על -ידי ועדת זורע. צוות הבדיקה אסף מידע, ראיין עדים וביצע מודלים, ומצא כי קיים מידע מחדש המצדיק עריכת בחינה נוספת ביחס למסקנות שנקבעו בוועדת זורע למיצוי חקירת נסיבות התמוטטות מבנה הממשל. להמלצה זו הצטרפו ראש השב"כ והמפכ"ל והיא אושרה על ידי הרמטכ"ל.
ב-25 ביוני 2023, הוקמה ועדת החקירה המשלימה שמונתה על ידי הרמטכ״ל ובשיתוף עם ראשי השב"כ והמשטרה, כשבראשה הועמד אבולעפיה. ועדת החקירה שמונתה ערכה בחינה מקיפה ויסודית של כלל הממצאים והפרטים הנוגעים לאירוע.
במסגרת עבודת הוועדה הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בתחום ההנדסה והחבלה, בתחום איתור הנעדרים, הזיהוי והקבורה ובתחום המודיעין. הצוותים הסתמכו על נתונים שנאספו בעבר ועל מידע חדש תוך שימוש בכלים מקצועיים, עדכניים ומתקדמים אשר לא עמדו לרשות ועדת זורע ויתר הגורמים שבחנו את נסיבות התמוטטות המבנה לאחר התרחשותה. מסקנות הוועדה נתמכות, בין היתר, במכון הלאומי לרפואה משפטית.
מצירוף העדויות, המידע הנוסף שנאסף על-ידי גורמי מודיעין, והמידע הגלוי והחשאי בעניין נטילת האחריות לאירוע, וכן הממצאים בזירה, עלה כי בסבירות גבוהה, בבוקר ה-11 בנובמבר 1982, נהג מחבל מתאבד במכונית תופת מסוג פיג'ו 504 בכביש מול בניין הממשל, מצידון לכיוון דרום. עם הגעת המכונית אל מול פתח הבניין, פנתה המכונית לכיוון הבניין ונכנסה לתוכו דרך פתח הכניסה הראשי, עד להגעה סמוך לפיר המעלית שבקומת הקרקע – שם התפוצצה. המטען שהתפוצץ היה במשקל 50 ק"ג לפחות, וככל הנראה כלל חומרי בעירה נוספים, לרבות מכלי גז. כתוצאה מהפיצוץ נתלש מנוע המכונית, רוסקו ונהדפו חלקי המכונית ורוסקה גופת המחבל. כמו כן, כתוצאה מהפיצוץ נפגעו לפחות ארבעה עמודים בקומת הקרקע, באופן שהוביל ל'התמוטטות בשרשרת' של המבנה כולו.
התמוטטות המבנה גרמה למותם ופציעתם של אנשי כוחות הביטחון ששהו בבניין, וכן למות עצירים לבנוניים שהוחזקו בקומות העליונות. הפיגוע בוצע בידי מחבל מתאבד שנשלח על-ידי גורמים שיעים.
בעקבות כל המידע החליטה הוועדה להמליץ כי מעתה ואילך, ההתייחסות לאירוע טראגי זה תהיה כאל אירוע שנגרם מפעילות חבלנית עוינת.
בוועדה מדגישים כי אין במסקנותיה בכדי להטיל דופי בבדיקות קודמות שבוצעו. הוועדה ציינה כי לרשותה עמד מידע חדש רב ומשמעותי שנצבר לאחר תום עבודת ועדת זורע, וכן כלים מקצועיים חדשים שלא עמדו לרשות הוועדה הראשונה. כמו כן, ועדת זורע נדרשה לפרסם את מסקנותיה תוך שבוע בלבד מאותו אסון. בנוסף, בעת עבודת ועדת זורע לא הייתה היכרות עם איום "המחבל המתאבד" והפלגים השיעים בלבנון לא נתפסו כאיום משמעותי.
במערכת הביטחון אומרים כי "אסון צור הינו אירוע מצער וכואב בכל קנה מידה, ומיצוי חקר האירוע הוא בעל חשיבות רבה, הן ברמה הלאומית והן כחלק מהמחויבות למשפחות הנופלים וכן לנפגעים באסון ומשפחותיהן".
ראש הוועדה, האלוף במיל' אבולעפיה ציין כי בתהליך החקירה היו שותפים שני מכונים שביצעו אנליזה הנדסית למבנה, בצורה ממוחשבת, ובדקו מה יכול היה לגרום לקריסתו בצורה כזאת ועוד. רק התהליך הזה נמשך שלושה שבועות. אבולעפיה ציין כי צוות אית"ן (איתור נעדרים, י"א) מצא ממצאים מספר ימים אחרי שוועדת זורע סיימה את עבודתה, "הם מצאו שרידי גופה שלא הייתה משוייכת לעצירים הלבנונים שמתו ולא לכוחות הביטחון. גורמי המקצוע בישראל קבעו בהמשך שמדובר בגופה אחרת – משמע מדובר במחבל מתאבד".
ש', ראש אגף הדרכה בשב"כ סיפרה על תהליך העבודה: "זאת מלאכה סבוכה ומורכבת לגשת לפיגוע שאירע לפני ארבעה עשורים. הגדרנו את תפיסת הפעולה בשני צירים מרכזיים: מקצועי – הגעה לחקר האמת, ובחינה של כל מידע חדש שהצטבר במשך השנים על חקירת פיגועים וטכנולוגיות חדשות. ערכי – ממלכתיות, הטלת ספק, אומץ לפתוח פצע תוך שמירה על כבוד החוקרים והמשפחות, ומידור. נכנסו לזה בחרדת קודש. בדקנו את המידע המוכר שהצטבר לאורך השנים, קראנו מסמכים לפני הפיגוע ולאחריו, חיפשנו קצות חוט מודיעיניים שיאשרו לאשש את הסברות והתייעצנו עם מומחי חבלה שצברו ניסיון בזירות פיגועים בנוגע לממצאים שיכלו להעיד האם היו עדויות לחומר נפץ מרסק, כולל בדיקה של גופות".
"כל הממצאים העידו על סימני ריסוק בחלק מהגופות, משמע – היה חנ"מ בזירה", הוסיפה ש' וציינה מספר מהממצאים שציינו קודם לכן. "בנוסף, חיזבאללה לקח אחריות ב-1985 על שליחת אותו מחבל מתאבד". באיראן גם קראו רחוב על שמו רחוב בטהרן.
"הוועדה קיבלה את המסקנות מנתונים שהיו בידיהם באותו זמן תוך כדי המלחמה", אמרה ראש האגף בשב"כ והדגישה כי, "המון נתונים הגיעו רק כעת לוועדה, יחד עם ידע שקיבלנו ולא היה ידוע לוועדת זורע, יחד עם כלים טכנולוגים שהביאו להבנת האירוע". אבולעפיה הוסיף כי, "לא יודעים לומר אם היה טיוח. לא התמקדנו בזה. אבל יש לא מעט ספקות ושאלות טובות".
