היחידה שכן נפתחה בפניי, לא במפתיע, הייתה ישראלית. בי־ג'יי ברהני היא יהודיה־אתיופית־ישראלית־אמריקנית, הבעלים של קפה "ציון" בהארלם שבצפון מנהטן והתחנה האחרונה שלי במסע. המסעדה המוערכת שלה, שהיא גם מרכז תרבות תוסס עם הופעות חיות וערבי קולינריה, מגישה אוכל אתיופי אבל ממש לא רק, וזכתה לשבחי המבקרים. היא סבלה בעבר מתקריות אנטישמיות, בעיקר בהתפרצויות האלימות של תנועת חיי שחורים נחשבים, אך הכול החמיר מאז הטבח.
"אחרי 7 באוקטובר הכול התפוצץ", מספרת לי ברהני תוך כדי שהיא מגישה לי סמבוסק חומוס מטוגן. "האנטישמיות והשנאה כלפי יהודים הלכו וגדלו. בהתחלה קיבלנו טלפונים עם איומים ש'נמחק את כל היהודים מהמפה'. השבתי להם: 'בואו, אנחנו פה, מחכים לכם'. תוך כדי כך התקשרתי למשטרה וסיפרתי על כך. השוטרים רק הציעו שננסה לאתר את מקור השיחה כדי לדעת מי עומד מאחורי הטלפונים, אבל לא הצלחנו. בוקר אחד הגענו לפה וגילינו שריססו על הקיר צלב קרס באדום. מיהרתי למחוק אותו אבל השארתי קצת מהצבע בכניסה, בכוונה".
קיבלת תגובות לא נעימות גם מלקוחות?
"תראי, באים לפה לפעמים אנשים עם כאפיות ובחשבון הם כותבים Free Palestine והולכים, אפילו משאירים טיפ. לא אכפת לי. לא אתכחש אף פעם למי שאני, ליהדות שלי, לצבע שלי או למורשת שלי. זו מי שאני ואני רוצה להראות את זה, להעצים את זה כמה שיותר".
