בצעירותו, שר העבודה יואב בן־צור ממפלגת ש"ס למד בישיבה ליטאית, אבל אחרי נישואיו והולדת בתו הראשונה הוא התגייס לצה"ל בגיל 27, ושירת כמורה־חייל. בהמשך יצא לקורס קצינים במילואים והוצב בחטיבת הנח"ל; הוא שירת בה כשאירע אסון המסוקים. "זאת הייתה חוויה מטלטלת. הגענו למקום שבו התרסקו המסוקים ועזרנו לאסוף את גופות החללים", הוא נזכר.
למרות השירות המשמעותי שלו ושל חברי כנסת אחרים במפלגתו, הדור הבא לא מתגייס לצה"ל, והמפלגה מתנגדת לגיוס בני ישיבות במסגרת הדיונים כעת על חוק גיוס חדש.
"אף אחד לא חייב אותנו ללכת לצבא", אומר בן־צור על עצמו ועל חבריו. "אנחנו חושבים שמי שלומד תורה הוא לא פחות ממי שמתגייס. מי שאחר כך רוצה לצאת לחיים ולעבוד כן צריך לשרת שירות צבאי. אנחנו לא נותנים גושפנקה למי שעובד שהוא פטור מהצבא. עם כל הכבוד, מי שלא לומד ואין תורתו אומנותו, צריך להיות בסוג של שירות למדינה, לאו דווקא צבא".
הרמה הרוחנית שלך נפגעה כי שירתָּ בצבא?
"אני לא ראיה. התגייסתי נשוי עם ילדה, ויש הבדל גדול בין בחור צעיר למבוגר. אבל גם לבחור צעיר, אם לא נותנים את התנאים שאפילו נצח יהודה לא מצליח לתת, אז שולחים בחור לצבא והוא מידרדר רוחנית. הכי נכון היה להגיע להסדרים ולא לחוקק חוק עם מספר, אבל בג"ץ מקשה עלינו. צריך לומר שקרוב ל־2,000 כבר מתגייסים כיום; בנוסף, אני לא יודע אם זה נכון, אבל שמעתי שהגיעו 5,000 חרדים להתגייס ולקחו רק 500 מהם ולא ידעו מה לעשות איתם. עשו להם קורס מזורז ולקחו חלק מהם לעבודות שירותים. אני חושב שכולם צריכים לשבת וללמוד, ומי שלא לומד – אם אין לו מקום ראוי בצבא מבחינת המעטפת, צריך להשתלב בשירותים אזרחיים שונים כמו מד"א או זק"א, שרבים מהמתנדבים שם הם חרדים. הרי החשש הוא שמי שממילא כבר לא לומד, ברגע שהוא יתגייס הוא ילך לנו ולא יהיה דתי. אני לא מכיר בחורים חרדים בגיל גיוס שלא לומדים. יש גם חרדים שנלחמים בעזה והיו גם חרדים שנפלו במלחמה, לא עלינו. הנהג שלי כרגע במילואים ברפיח".
"אנחנו בש"ס מוכנים לכל עסקה שתיתן מענה להחזרת החטופים. אנחנו לא מקדשים את הניצחון, אלא את החיים. אם יש דרך, צריך לעשות הכול כדי להחזיר אותם"
מפלגת ש"ס, שלה 11 מושבים בכנסת הנוכחית, שומרת באופן יחסי על כוחה בסקרים למרות מחדלי המלחמה. רבים ממצביעיה נמצאים בחזית. כשאני שואל את בן־צור מדוע מפלגה שמייצגת גם חיילים לא קוראת להתגייס לצה"ל, הוא משיב: "אנחנו מאמינים בפסוק 'אלף לַמטה אלף למטה' (על פי דרשת חז"ל, מכל שבט גויסו אלף בלבד והשאר למדו תורה; ע"י). כך היה גם אצל דוד המלך, זאת האמונה שלנו. בנוסף, מי שלא לומד שישרת בדרכים שונות, אבל בלי שיסתכן רוחנית. מי שמעצמו רוצה להתגייס לא נשכנע אותו לא להתגייס, רק נכוון אותו לגדודים הסבירים שיש בהם מסגרת מתאימה.
"אנחנו לא מפלגה סקטוריאלית. אנחנו גם מפלגה חרדית, אבל קודם כול אנחנו מפלגת רווחה שדואגת לכלל הציבור. כשנכנסתי לכנסת לראשונה אמר לי הרב עובדיה, אתה חבר כנסת של כלל מדינת ישראל – ימני, שמאלני, ערבי, חרדי, אתה חייב לעזור לכולם. ולמרות שזאת העמדה שלנו, ולמרות שאומרים עלינו ש'הקצַנו', אנחנו יציבים בסקרים. בניגוד ליהדות התורה אנחנו תמיד מביאים למקום של פשרות. יש גורמים פוליטיים שדוגלים ב'ייקוב הדין את ההר' ואז אין כלום. אם נגיע למתווה על מספר מתגייסים, נוכל להגיע להסכם".
"אף אחד לא מנסה להגיע להידברות נורמלית עם הציבור החרדי", קובל בן־צור. "בכוח לא יצליחו לגייס אף אחד, וגם לא בחוק. הצבא רוצה 3,000 חיילים, איך הוא יקבע מי מבין הבחורים לגייס? איך הוא ידע מי לומד ומי לא לומד?"
שר הביטחון אמר שחסרים לצה"ל 10,000 חיילים. לא נכון שלפחות 3,000 יתגייסו מיד?
"אתה יודע כמה חיילי מילואים לא גויסו מאז תחילת המלחמה? 15 אלף חיילי מילואים קרביים לא גויסו. כך נאמר לנו בישיבת הממשלה. למה גלנט לא מביא אותם? הם כבר מיומנים. בנוסף, מי אמר ש־3,000 החרדים שרוצים לגייס יוכלו להיות קרביים? ובכלל, המון בציבור הכללי לא מתגייסים, איפה הם? אני לא יודע מה גלנט עושה, אולי ככה זה פוליטיקאים, כל אחד חושב שעם האמירות שלו הוא יעלה בפריימריז".
"עצירת הסבסוד תפגע בילדים"
לאחר שהקואליציה לא הצליחה לחוקק חוק גיוס שיסדיר את הפטור של בני הישיבות, נקטה היועמ"שית גלי בהרב־מיארה שורה של צעדים חסרי תקדים. תחילה היא הורתה לעצור את תקצוב הישיבות שתלמידיהן משתמטים משירות צבאי, החלטה שקיבלה לאחרונה תוקף בבג"ץ; בנוסף, בהרב־מיארה מאיימת לעצור את ההנחות במעונות היום למשפחות שבהן האב לומד תורה והוא בגיל גיוס, החלטה שמשמעותה הכבָדה של אלפי שקלים בחודש על כיסן של משפחות חרדיות צעירות.
הסוגיה מסעירה את בן־צור גם כנציג חרדי וגם כשר הממונה על מעונות היום. הוא מעוניין לשנות את הקריטריונים להנחה כך שלומדי התורה לא ייפגעו. "בעבר קראו לאגף המעונות 'האגף לעידוד נשים', אבל מי שמקבל את הסבסוד הוא הילד בכלל. איך אפשר לשלול הנחות לפני שנשלחו צווי גיוס? רציתי לקבוע פגישה עם היועמ"שית כדי להבהיר לה את עמדותיי לפני שתקבל החלטה. כתבנו לה, היועצת המשפטית של המשרד שלי פנתה אליה, דיברתי עם המשנה שלה גיל לימון בישיבת הממשלה, אבל אף אחד לא ענה לנו. עד עכשיו לא קיבלתי שום הוראה מהייעוץ המשפטי. אם היא תיתן לי הוראה לעצור את הסבסוד אענה שזה מאוחר מדי, ההורים כבר רשמו את ילדיהם ל־1 בספטמבר. יהיה לנו קשה ליישר קו עם הנחיה כזאת והנושא יגיע לבג"ץ, כפי שהיה בגזרה של ליברמן שנדחתה בטענה שזו החלטה שצריכה להינתן בהתראה של שנה.
"מה אתם רוצים, לפגוע בילדים? שילכו למוסדות לא מפוקחים כי הם זולים יותר? לפגוע באישה שלא תצא לעבוד בגלל ההחלטה? הרי לימוד התורה הוא ערך עליון, הבעל לא יעזוב את הכולל, האישה עובדת כדי שבעלה יוכל ללמוד, אז עכשיו האישה לא תעבוד והילדים יהיו במוסדות לא מפוקחים".
שלילת הנחות במעונות לצד חוסר יכולת להעביר חוק גיוס, יביאו לפירוק הממשלה?
"ש"ס היא מפלגה אחראית. אנחנו באמצע מלחמה, ונכון שזאת ממשלה שיש לנו בה קושי רב, אבל לא יוצאים לבחירות באמצע מלחמה קשה. כל השאלות האלה מגיעות בסופו של דבר למועצת חכמי התורה, ואם הם יורו לנו לעזוב את משרדי הממשלה נעשה זאת מיד. אני לא מחפש שיכתבו עלינו בטורי סוף השבוע 'כל הכבוד שפירקנו את הממשלה', ואני סומך בנושא הזה על יו"ר המפלגה אריה דרעי. לומר לך שהוא לא מתלבט אם לפרוש מהממשלה? כל הזמן יש התלבטות, אבל יש לו אחריות והוא יודע עם מה מדינת ישראל מתמודדת מבחינה ביטחונית".
מפלגתו של בן־צור עלתה לכותרות סביב "חוק הרבנים" שהוביל דרעי, חוק שנפל בעקבות מרד קואליציוני של בן־גביר וחברי כנסת מהליכוד. "אני מקווה שהחוק הזה עוד יעבור, הוא לא כל כך בעייתי. כינו אותו 'חוק הג'ובים', אבל אני ישבתי בוועדה שמינתה שופטים לבית הדין לעבודה, ואף אחד לא אמר שלמנות 20 שופטים חדשים זה ג'וב. בן־גביר הפיל את החוק מכיוון שהוא רצה רבנים שלו, ואמר 'אם לא תיתנו לי אני אפיל את החוק'. למה ש'ניתן' רבנים? שיתמודדו יחד עם כולם".
פדיון שבויים מעל הכול
יואב בן־צור (66) משרת בתפקידים ציבוריים מגיל צעיר. כבר בגיל 31 מונה למשנה למנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. בשנת 2014 נכנס לכנסת מטעם ש"ס, ואחרי הבחירות האחרונות מונה לשר העבודה. מכיוון שבתחום אחריותו כלול המוסד לביטוח לאומי, עוסקים השר ומשרדו במתן מענה למילואימניקים, למשפחות החטופים ולעשרות אלפי המפונים מהצפון והדרום.
"בשמחת תורה התפללתי בבית הכנסת בהר־נוף עם אריה דרעי", מתאר בן־צור. "בשעה שמונה וחצי אנחנו שומעים אזעקה, אריה שואל אותי מה קרה, וכעבור כמה דקות מגיעים המאבטחים שלי ואומרים: יש מלחמה. המאבטחים העבירו לדרעי מסר ממשרד ראש הממשלה, שתכף יגיע רכב שיאסוף אותו לקריה. נתניהו לא רצה להכריז מלחמה לפני שדרעי יגיע. אני הגעתי מאוחר יותר, עם שאר השרים, וזאת הייתה הפעם הראשונה שנסעתי בשבת.
"כבר בימים הראשונים למלחמה הצמדנו נציגים של הביטוח הלאומי לכל משפחות החטופים, נתַנו סעד של תמיכה כספית ונפשית. לא חיכינו שיטילו עלינו את האחריות; מכיוון שהם נפגעי פעולות איבה, האחריות היא על הביטוח הלאומי. אנחנו איתם בקשר תמידי ומלווים אותם כל הזמן. הרחבנו את הזכאות לתקציבים שיסייעו למשפחות, גם לקרובים של חטופים שמעורבים בסיוע למשפחה. מבחינתנו אלו משפחות שנמצאות במצב נוראי של אי־ודאות וזקוקות לסעד. נפגשתי עם משפחות רבות של חטופים. רק לאחרונה ישבתי עם משפחתו של דולב יהוד שנרצח בידי חמאס וגופתו אותרה על ידי צה"ל בניר־עוז, ואחותו ארבל ובן זוגה אריאל עדיין בשבי חמאס".
כשאני שואל את בן־צור אם יש סיפור שנגע בו באופן אישי, הוא מרכין ראש. "הסיפור של משפחת ביבס עומד לי כל הזמן בגרון, המחשבה על התינוקות כפיר ואריאל לא עוזבת אותי. שבעה באוקטובר שינה את חיי. ראיתי דברים בשירות הצבאי שלי, כמו אסון המסוקים, אבל מה שראיתי בבארי ובמחנה שורה אלו דברים שאי אפשר להבין אותם או להתרגל אליהם. כמה ימים אחרי האסון הגעתי לבארי, ריחות המוות היו נוראיים. הייתי מאז בעשרות הלוויות וזה לא עוזב אותי. אשתי כבר מזהה: אני רואה עליך שהיית בהלוויה היום. 'דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים'. נלקחו הבחורים הכי טובים שלנו".
כשאתה פוגש את משפחות החטופים, הן מדברות איתך על עסקה?
"כן, ואני אומר להם שאנחנו בש"ס מוכנים לכל עסקה שתיתן מענה להחזרת החטופים. העמדה של ש"ס היא שפדיון שבויים הוא אחת המצוות החשובות ביותר ואנחנו מוכנים ללכת רחוק בשביל הדבר הזה. אנחנו לא מקדשים את הניצחון, אנחנו מקדשים את החיים, ואם יש לנו דרך להחזיר את החטופים צריך לעשות הכול כדי להחזיר אותם. אני סומך על אריה דרעי שהוא המבוגר האחראי בחדר קבלת ההחלטות".
עשרות אלפי המפונים מהצפון ומהדרום היו צריכים לקבל סיוע מהביטוח הלאומי בתחילת יולי, אבל התשלום מתעכב משום שתוקף ההחלטה הקודמת פג ב־30 ביוני, והחלטה חדשה לא התקבלה. "הביטוח הלאומי התעשת במהירות במלחמה הזאת. הגענו למלונות והקמנו שם דוכני סיוע ומידע למפונים, עזרנו למפונים בכל המעטפת", מציין בן־צור. "ביום ראשון תגיע החלטת ממשלה להאריך את הסיוע למפונים עד 15 באוגוסט, אנחנו לא יכולים לסייע בלי החלטת ממשלה".
עד מתי הם יהיו מפונים?
"זאת שאלת מיליון הדולר, אם בצפון תהיה מלחמה או הסדר. בעוטף עזה אנחנו מדברים על 15 באוגוסט".
אבל לחלק מהמפונים, כמו בבארי למשל, אין בתים לחזור אליהם.
"ניתנו פתרונות שאינם מלונות, כמו מבנים זמניים, ואני עדיין פוגש אנשים משדרות שטוב להם בבתי מלון בירושלים".
מ־9,000 ל־90 אלף
מאיפה יהיה כסף למימון כל ההוצאות של הביטוח הלאומי במלחמה הזאת?
"מלחמה עולה כסף, היא תעלה לנו כ־250 מיליארד שקל. כרגע האוצר מעביר את הכסף שנדרש לביטוח הלאומי, ואנחנו מקווים שכמו בקורונה תהיה התאוששות מהירה של המשק. הביטוח הלאומי לא יקרוס, זה כמו לומר שבנק ישראל יקרוס. מדובר בכסף שהאזרחים משלמים כדי שיהיה להם לעת זקנה. כרגע יש אירוע גדול של נפגעי פעולות איבה. עד היום היו בישראל כ־9,000 נפגעי פעולות איבה, כרגע יש 90 אלף תביעות להכרה כנפגע פעולות איבה. זה אירוע שנצטרך לתת עליו את הדעת בהכנת התקציב. האוצר יגיש תוכנית עם הצעות היכן לקצץ כדי לעמוד בעלויות המלחמה, אבל במשמרת שלי לא יהיה קיצוץ בקצבאות הילדים".
יוזמה נוספת של בן־צור שזכתה לתגובות חיוביות היא הגנה על מילואימניקים מפיטורים. "יום אחד הייתי בריאיון בטלוויזיה, נתתי את הטלפון שלי בשידור חי וביקשתי ממילואימניקים שפיטרו אותם בגלל המילואים להתקשר אליי. לא הספקתי לצאת מהאולפן ומיד קיבלתי שטף של שיחות ממילואימניקים שפיטרו אותם. הובלתי מהלך עם האוצר וההסתדרות שמאריך את הימים שבהם אסור לפטר מ־30 יום ל־60 יום. בנוסף, מי שרוצה לפטר צריך ללכת לוועדת פיקוח של משרד העבודה ומשרד הביטחון, וגם הענשנו עסקים שפיטרו מילואימניקים. בגלל שאנחנו מבינים שגם נשות המילואימניקים תחת האיום הזה, הרחבנו את איסור הפיטורים גם אליהן".
לביטוח הלאומי אין היום מנכ"ל אלא רק ממלא מקום, לאחרונה שונו תנאי הסף לתפקיד, ויש טענה שאתם תופרים מינוי לינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה.
"יש ועדת איתור, היא לא שואלת אותי ולא מדברת איתי. אני לא יודע מי המתמודדים ולא יודע אם ינון אהרוני מתמודד. אני מקבל רק את התוצאה הסופית לפני שהמינוי מגיע לאישור".
לחרדים אין הרבה הישגים בממשלה הזאת, מודה בן־צור. "כל דבר הולך עם סייעתא דשמיא, אם אין סייעתא דשמיא זה לא הולך. עד עכשיו כנראה אין לנו הרבה… במציאות אנחנו לא מצליחים להשיג את כל מה שרצינו. אני מקווה שעוד נשיג את מה שאנחנו מבקשים, ואני מאמין שהממשלה הזאת תמלא את ימיה".
מאתגרים אתכם עם סוגיית הגיוס, היועמ"שית הורתה לעצור הנחות ותקציבים לבחורים שלא מתגייסים. זה היה קורה גם עם ממשלה אחרת?
"לא, כל המעשים שלהם כדי להפיל את הממשלה".
