"אם היועמ"שית תורה לעצור את הסבסוד, אומר לה שזה מאוחר מדי"

שר העבודה יואב בן צור אומר שמפלגת ש"ס לא תפרק את הממשלה בזמן מלחמה, למרות הסערות סביב גיוס חרדים ושלילת תקציבים, ומשוכנע: "מי שאין תורתו אומנותו, צריך להיות בסוג של שירות למדינה, לאו דווקא צבא"

שר העבודה, יואב בן-צור. צילום: נעמה שטרן

You have access.

שר העבודה יואב בן־צור ממפלגת ש"ס למד בישיבה ליטאית, אבל אחרי נישואיו והולדת בתו הראשונה הוא התגייס לצה"ל בגיל 27, ושירת כמורה־חייל. בהמשך יצא לקורס קצינים במילואים והוצב בחטיבת הנח"ל; הוא שירת בה כשאירע אסון המסוקים. "זאת הייתה חוויה מטלטלת", הוא נזכר.

"אף אחד לא חייב אותנו ללכת לצבא", אומר בן־צור על עצמו ועל חבריו. "אנחנו חושבים שמי שלומד תורה הוא לא פחות ממי שמתגייס. מי שאחר כך רוצה לצאת לחיים ולעבוד, צריך לשרת שירות צבאי. עם כל הכבוד, מי שלא לומד ואין תורתו אומנותו, צריך להיות בסוג של שירות למדינה, לאו דווקא צבא".

שר הביטחון אמר שחסרים לצה"ל 10,000 חיילים. לא נכון שלפחות 3,000 יתגייסו מיד?

15 אלף חיילי מילואים קרביים לא גויסו מאז תחילת המלחמה, כך נאמר לנו בישיבת הממשלה. למה גלנט לא מביא אותם? הם כבר מיומנים. בנוסף, מי אמר ש־3,000 החרדים שרוצים לגייס יוכלו להיות קרביים? ובכלל, המון בציבור הכללי לא מתגייסים, איפה הם? אני לא יודע מה גלנט עושה, אולי ככה זה פוליטיקאים, כל אחד חושב שעם האמירות שלו הוא יעלה בפריימריז".

לאחר שהקואליציה לא הצליחה לחוקק חוק גיוס שיסדיר את הפטור של בני הישיבות, נקטה היועמ"שית גלי בהרב־מיארה שורה של צעדים חסרי תקדים. תחילה היא הורתה לעצור את תקצוב הישיבות שתלמידיהן משתמטים משירות צבאי, החלטה שקיבלה לאחרונה תוקף בבג"ץ; בנוסף, היא מאיימת לעצור את ההנחות במעונות היום למשפחות שבהן האב לומד תורה והוא בגיל גיוס, החלטה שמשמעותה הכבָּדה של אלפי שקלים בחודש על כיסן של משפחות חרדיות צעירות.

הסוגיה מסעירה את בן־צור גם כנציג חרדי וגם כשר הממונה על מעונות היום. הוא מעוניין לשנות את הקריטריונים להנחה כך שלומדי התורה לא ייפגעו. "רציתי לקבוע פגישה עם היועמ"שית כדי להבהיר לה את עמדותיי לפני שתקבל החלטה. כתבנו לה, היועצת המשפטית של המשרד שלי פנתה אליה, דיברתי עם המשנה שלה גיל לימון בישיבת הממשלה, אבל אף אחד לא ענה לנו. עד עכשיו לא קיבלתי שום הוראה מהייעוץ המשפטי. אם היא תיתן לי הוראה לעצור את הסבסוד אענה שזה מאוחר מדי, ההורים כבר רשמו את ילדיהם ל־1 בספטמבר.

"מה אתם רוצים, לפגוע בילדים? שילכו למוסדות לא מפוקחים כי הם זולים יותר? לפגוע באישה שלא תצא לעבוד בגלל ההחלטה? הרי לימוד התורה הוא ערך עליון, הבעל לא יעזוב את הכולל, האישה עובדת כדי שבעלה יוכל ללמוד, אז עכשיו האישה לא תעבוד והילדים יהיו במוסדות לא מפוקחים".

שלילת הנחות במעונות לצד חוסר יכולת להעביר חוק גיוס, יביאו לפירוק הממשלה?

"ש"ס היא מפלגה אחראית. אנחנו באמצע מלחמה, ונכון שזאת ממשלה שיש לנו בה קושי רב, אבל לא יוצאים לבחירות באמצע מלחמה קשה. כל השאלות האלה מגיעות בסופו של דבר למועצת חכמי התורה, ואם הם יורו לנו לעזוב את משרדי הממשלה נעשה זאת מיד".

יואב בן־צור (66) משרת בתפקידים ציבוריים מגיל צעיר. כבר בגיל 31 מונה למשנה למנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. בשנת 2014 נכנס לכנסת מטעם ש"ס, ואחרי הבחירות האחרונות מונה לשר העבודה. מכיוון שבתחום אחריותו כלול המוסד לביטוח לאומי, עוסקים השר ומשרדו במתן מענה למילואימניקים, למשפחות החטופים ולעשרות אלפי המפונים מהצפון והדרום.

"בשמחת תורה התפללתי בבית הכנסת בהר־נוף עם אריה דרעי", מתאר בן־צור. "בשמונה וחצי שמענו אזעקה, וכעבור כמה דקות הגיעו המאבטחים שלי ואמרו: יש מלחמה. המאבטחים העבירו לדרעי מסר ממשרד ראש הממשלה, שתכף יגיע רכב שיאסוף אותו לקריה. נתניהו לא רצה להכריז מלחמה לפני שדרעי יגיע. אני הגעתי מאוחר יותר, עם שאר השרים, וזאת הייתה הפעם הראשונה שנסעתי בשבת.

"כבר בימים הראשונים למלחמה הצמדנו נציגים של הביטוח הלאומי לכל משפחות החטופים, נתַנו סעד של תמיכה כספית ונפשית. לא חיכינו שיטילו עלינו את האחריות; מכיוון שהם נפגעי פעולות איבה, האחריות היא על הביטוח הלאומי. אנחנו איתם בקשר תמידי ומלווים אותם כל הזמן".

כשאני שואל את בן־צור אם יש סיפור שנגע בו באופן אישי, הוא מרכין ראש. "הסיפור של משפחת ביבס עומד לי כל הזמן בגרון, המחשבה על התינוקות כפיר ואריאל לא עוזבת אותי. שבעה באוקטובר שינה את חיי. ראיתי דברים בשירות הצבאי שלי, כמו אסון המסוקים, אבל מה שראיתי בבארי ובמחנה שורה אלו דברים שאי אפשר להבין אותם או להתרגל אליהם. כמה ימים אחרי האסון הגעתי לבארי, ריחות המוות היו נוראיים. הייתי מאז בעשרות הלוויות וזה לא עוזב אותי. אשתי כבר מזהה: אני רואה עליך שהיית בהלוויה היום".