יותר מ-500 ילדים איבדו את את אחד מהוריהם בקרבות המלחמה הנוכחית. רובם המוחלט עוד לא הספיקו לצבור הרבה חוויות מההורה שנפל. מיזם חדש מבקש להעניק לאותם ילדים צעירים זיכרונות מהאב או האם שאיבדו, שילוו אותם לשנים ארוכות.
המיזם נקרא "מכתבים לזכרם" ומאחוריו נמצאת תמרה ויזן, שבעלה נמצא כעת בסבב השלישי של המילואים ברצועת עזה. "במהלך הסבב הראשון, חבר מהצוות שלו נפצע קשה בעזה ונפטר לאחר מכן", היא אומרת. החבר הוא נועם אשרם הי"ד, בן 37 מכפר סבא, רס"ם במילואים, לוחם בפלס"ר 5352 מעוצבת "ראם" (179), שמת מפצעיו ב-16 בינואר, כשבועיים אחרי שנפצע מפגיעת טיל נ"ט שנורה לעבר הכוח בקרב במרכז רצועת עזה.
"יש לו ולאשתו תמרה שלושה ילדים קטנים. כולם דיברו עליו וסיפרו עליו המון סיפורים, וחשבתי איך אפשר להעביר לילדים שלו את כל הזיכרונות האלה. אז החלטתי לאסוף מכתבים עם כל הסיפורים עליו, להכניס לתוך קופסת זיכרונות ולתת אותם למשפחה שלו, כדי שכשהם יגדלו הם יוכלו לקרוא אותם, ולדעת עליו עוד קצת", מספרת ויזן, ומציינת כי מאותו רגע היא החליטה להפוך את היוזמה הראשונית לפרויקט רחב.
"חשבתי על כל המשפחות שנמצאות באותו מצב, עם ילדים קטנים שאיבדו את אבא או אמא, והחלטתי להרחיב את זה ולכתוב לכל ילד שאיבד הורה במלחמה", היא אומרת ולאחר בדיקה ראשונה התברר כי גם יתומים להורים שנפלו במלחמה במסגרת תפקידם במשטרה ובכיתות הכוננות, ולכן גם הם נכללים בפרויקט, יחד עם יותר מ-500 יתומים נוספים.
ויזן שעובדת כמעצבת בחברת סטארט-אפ במרכז, מפעילה את הפרויקט לבד ובהתנדבות מלאה, אבל מדי פעם מקבלת פניות ברשתות החברתיות מאנשים שמציעים את עזרתם. "התחלתי את הפרויקט לפני שלושה חודשים. עשיתי רשימה של כל הנופלים שהיו הורים, וכל פעם אני עוברת על השמות החדשים ובודקת אם יש להם ילדים. יש הרבה ילדים קטנים שיגדלו עכשיו בלי שהכירו את אבא שלהם, אז המטרה שלי היא שכל ילד יקבל קופסה של זיכרונות, סיפורים וחוויות מההורה שלו שנהרג".
בניגוד לפרויקטים אחרים שפתוחים לקהל הרחב לכתוב על יקיריהם שנהרגו, כאן ויזן מזמינה רק את מי ששירת עם הנופלים בצבא. "זאת זווית מאוד מיוחדת להיות איתם בלחימה ובמצבים שלא מכירים כל כך. רציתי להביא לילדים האלה את הזווית של אבא שלהם כגיבור, שנלחם בשביל המדינה שלו, הילדים שלו ובשביל כולנו", היא אומרת. בעמוד האינסטגרם שפתחה למיזם, יש רשומה נפרדת לכל נופל או יחידה. "אני בקשר עם קצינות החינוך ואני מעלה פוסטים לגדודים וחטיבות ושולחת להן כדי שיפרסמו אצלן וככה מגיעים אליי. כמובן שלפני שאני מזמינה אנשים לכתוב על מישהו, אני מבקשת אישור מבת הזוג, אבל בדרך כלל זה גם עוזר כי הן מאשרות ובעצמן עוזרות לי להגיע לשאר חברי הצוות של בני הזוג. מישהי גם פנתה אליי באינסטגרם וכתבה לי שהיא הפנתה אליי עוד אלמנות. זה מרחיב את המעגל שלי וממש עוזר".
באתר המיזם, ניתן לכתוב באופן חופשי אחרי שמציינים פרטים אישיים ואת שם הנופל. מי שמתקשה יכול לבחור באפשרות השאלות המכווינות, שמהם תרכיב ויזן את המכתב שיועבר למשפחות. כמו כן, אפשר להשאיר כתובת מייל למקרה שבני המשפחה ירצו ליצור קשר עם כותב המכתב.
עד כה נכתבו כבר 138 מכתבים, אותם מעבירה ויזן לכתב יד כדי ליצור אינטימיות וקרבה גדולה יותר. המכתבים נכתבו על 29 חיילים שנפלו ועבור 41 ילדים. "אף משפחה עדיין לא קיבלה ממני מכתבים כי אני רוצה להעביר באזכרות וכשתהיה כמות יפה. אני יודעת שללא מעט אנשים קשה לכתוב, זה רגשי ופותח פצע, אבל למרות שזה ייקח זמן אני אמשיך לעבוד על זה".
