בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, וקבע כי גבר שהוא חלק מתא משפחתי הומוסקסואלי עשוי להיות זכאי למעמד של "עקר בית" בדומה לאשה שהיא "עקרת בית". משמעותו של מעמד זה היא על פי חוק, כי אשה שהיא נשואה, בן זוגה עובד כשכיר או עצמאי ומבוטח בביטוח לאומי, אינה מחויבת בתשלום דמי ביטוח, ומנגד איננה זכאית לחלק מהזכויות להן זכאי אדם ששילם ביטוח לאומי. בפסיקתם קבעו שופטי בית הדין הארצי לעבודה כי על אף שהחוק קובע מפורשות כי "עקרת בית" היא אשה, פרשנות שקובעת כי בזוג הומוסקסואלי לא יכול להיות "עקר בית" היא פרשנות מפלה, ועל כן יש לפרש את לשון החוק פרשנות תכליתית.
"מסקנתנו היא אפוא, כי פרשנות המאפשרת לאחד מבני זוג מאותו המין להיכנס בשעריה של הגדרת "עקרת הבית" בסעיף 238 לחוק, כפי שמתאפשר לבני זוג הטרוסקסואליים, היא פרשנות לשונית אפשרית וראוי להעדיפה. היא מתיישבת עם הביטוי שנתן המחוקק במרוצת השנים להתפתחות החברתית הנוגעת בהכרה בסוגים שונים של משפחות, היא מתיישבת עם מדיניות המוסד באשר לאופן התייחסותו לנושאים שונים (ולא בכדי מעניק המוסד את הזכות המבוקשת לבנות זוג מאותו מין), והיא מגשימה הרמוניה פסיקתית השואפת לשוויון זכויות ולהכרה בזכות לקיום חיי משפחה, תוך הוקעת התנהלות מפלה, ובפרט כזו החוסמת בפני תא משפחתי אחד את האפשרות לקבל זכויות שוות לאלה שניתנות לתא משפחתי אחר", נאמר בפסק הדין.
השופטים אף דחו את הטענה שמדובר במעמד שאיננו מעניק הטבות ולכן שלילתו איננה בגדר הפלייה אסורה, אין ממש בטענת המוסד לפיה אין מדובר בהפליה הואיל והכרה באישה כ'עקרת בית' אינה הטבה משהיא מקנה ביטוח חלקי בלבד. הכרה במעמד כעקרת בית אמנם אינה מקנה רק הטבה, שכן היא מביאה לצמצום הזכויות הביטוחיות שניתנות לעקרת הבית לעומת ציבור המבוטחים, אולם שלילת האפשרות לקבל מעמד של "עקרת בית" בתא משפחתי הומוסקסואלי, שעה שהכרה זו מתאפשרת הלכה למעשה בתא משפחתי הטרוסקסואלי, היא זו העולה כדי הפליה".
לדבריהם, "השוואת הזכויות, לכשעצמה, אינה כופה ביטוח חלקי על מי שאינו מעוניין בו. אכן, השוואת הזכויות יוצרת עדיפות מסוימות לתא משפחתי המורכב מבני זוג מאותו המין שעה שלהם נתונה זכות הבחירה האם לקבל מעמד של עקרת בית בעוד שלאישה בזוגיות הטרוסקסואלית מעמד זה הוא אינו עניין שנתון לבחירה. חרף זאת, זוהי תוצאה עדיפה על פני הסדר המוציא מגדרו באופן קטגורי זוגות הומוסקסואליים. להסרת ספק, אין בפסיקתנו זו כדי לבטל את הצורך בבחינה מחודשת על ידי המחוקק של מעמד 'עקרת הבית' בכללותו או כדי להמעיט מהביקורת שהובעה בספרות ובפסיקה על מעמד ארכאי זה והשלכתו על זכויות נשים. עם זאת כל עוד המעמד נותר בספר החוקים, יש לאפשר גם לגבר שנמצא בזוגיות עם בן מינו, וסבור מטעמיו שה'דבש' עולה על ה'עוקץ', לקבל פטור מדמי ביטוח בהתאם להוראות החוק".
"התוצאה היא, שגבר שנמצא בזוגיות עם בן מינו במסגרת תא משפחתי יכול להיכלל תחת המונח "עקרת בית" שבסעיף 238 לחוק, ובהתאם לקבל את כל הזכויות והחובות המוחלות על אישה המוגדרת כ'עקרת בית' כל עוד מתקיימים לגביו שאר תנאי ההגדרה", קבעו השופטים והעירו, "איננו נדרשים להכתיב למוסד כיצד ליישם פסיקה זו, אך נאמר כי לא מצאנו קושי רב באופן היישום, וזאת נוכח 'עיקרון הבחירה' על פיו נוהג המוסד במקרה של בנות זוג לסביות. לא נעלם מעיננו כי הדברים מעט שונים כשמדובר בגבר שמוכר כעקר בית לעומת אישה המוכרת כך, שכן מעמד זה עלול 'להתנגש' עם הסדרים אחרים הקבועים בענפי ביטוח שונים בהם ישנה הבחנה ברורה בין נשים לגברים, ואף ליצור הפליה מסוג אחר אולם מדובר בקושי תיאורטי בלבד, שככל שיבוא לידי ביטוי בחיי המעשה, אזי המוסד יידרש לתת לכך מענה פרטני או אף להתוות מדיניות מתאימה. כך או כך, קושי 'אופציונאלי' לכשעצמו אינו יכול להכשיר מדיניות מפלה ולהצדיק שלילת זכאות".
