מותו של נשיא איראן לשעבר אברהים ראיסי במאי האחרון בהתרסקות מסוק, הכתה את העולם בתדהמה. ראיסי, שכונה "התליין מטהרן" לאור מעורבותו בהריגתם של אלפי מתנגדי משטר באיראן, נתפס כבן טיפוחיו של חמינאי ואחד המועמדים המובילים לרשת אותו כמנהיג העליון.
מותו של ראיסי הוביל לבחירות במדינה ביום שישי האחרון, בהן נבחר המועמד הרפורמיסטי מסעוד פזשכיאן, אולי הדמות השונה ביותר מראיסי שיכולה להיות, עד כמה שהתיאוקרטיה האיראנית מאפשרת. מיהו מסעוד פזשכיאן, מהן עמדותיו ביחס למערב ולישראל, האם בחירתו היא בכלל חלק מתוכניות פוליטית של חמינאי והאם יוכל להשפיע על בחירת יורשו של המנהיג העליון בן ה-85?
פעם שלישית גלידה
"קודם הם מתעלמים ממך, אז הם צוחקים עליך, אחר כך הם נלחמים בך ובסוף אתה מנצח", אמר אבי האומה ההודית, מהאטמה גנדי, באותו ציטוט מפורסם. הדרך שעבר פזשכיאן (69) לצמרת הפוליטיקה האיראנית הייתה פחות או יותר כזו.
הוא נולד במאהבאד, עיר בצפון-מערב איראן באזור כורדיסטן האיראנית. אמו הייתה כורדית-איראנית ואביו היה אזרי. לאחר ששירת בצבא הוא למד רפואה ושימש כרופא במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80', ובתחילת שנות ה-90' הפך למומחה מוביל בניתוחי לב ואף מונה לנשיא אוניברסיטת תבריז ללימודי רפואה.
הרקורד שלו בעולם הרפואה הביאו את מוחמד חאתמי, נשיאה החמישי של איראן, למנות אותו ב-1997 לסגן שר הבריאות ומאוחר יותר לשר הבריאות. מאז נבחר חמש פעמים לפרלמנט האיראני, אך פזשכיאן לא הסתפק בחברות בפרלמנט, הוא רצה לעמוד בראשו.
בפעם הראשונה בה התמודד בבחירות לנשיאות, בשנת 2013, הוא כלל לא נספר וכשהבין שאין לו סיכוי – פרש מהמירוץ, ב-2021 ניסה להתמודד בשנית מול ראיסי, אך נפסל בידי מועצת שומרי החוקה, הקבוצה הדתית שמהווה הסמכות העליונה בפוליטיקה האיראנית שבראשה עומד חמינאי. עתה, לאחר שלא ספרו אותו בפעם הראשונה, נלחמו בו בפעם השנייה, בסוף הוא ניצח.
את הסיבוב הראשון בבחירות הוא סיים כשידו על העליונה עם 44 אחוזים כשיריבו, סעיד ג'לילי היה קרוב עם 40 אחוזים. בסיבוב השני שנערך ביום ו' בין שני המוליכים בלבד, פזשכיאן הפתיע את הפייבוריט ג'לילי וניצח עם 53.7 אחוזים מהקולות. הוא צפוי להיכנס לתפקידו בתחילת החודש הבא.
נמר של נייר
גם בתוך המפלגה הרפורמיסטית דרכו של פזשכיאן לפסגה לא הייתה סוגה בשושנים, ובתחילה הוא לא נחשב למועמד בולט. את מעמדו הוא החל לבנות בעזרה הביקורת שהעביר על המשטר.
פזשכיאן מתח ביקורת על חוסר השקיפות של השלטון מול הציבור האיראני, על השחיתות השלטונית שהובילה לדעתו לאובדן האמון הציבורי במדינה, על חובת חבישת החיג'אב על-ידי נשים במרחב הציבורי, היחס האלים מצד המשטר כלפי המוחים על המצב הכלכלי באיראן ועוד.
לאחר שנפסל מלהתמודד בבחירות לנשיאות ב-2021 הוא הגיב בסרקזם כשאמר: "אני מודה למועצת שומרי החוקה שחסכו לי את הזמן", והוסיף: "על המועצה לפרסם את הסיבה בעטיה היא דחתה אותי".
עצם העברת הביקורת על המשטר האיראני זוכה לתהודה רבה בתקשורת הבינלאומית וזהו אומנם עניין ראוי לציון, אך חשוב להבהיר כי הביקורות שהעביר פזשכיאן היו עדינות מאוד ולוו פעמים רבות בביקורות על שני הצדדים. כך למשל בגל המחאות ההמוני שפרץ בעקבות הריגתה של הצעירה מהסא אמיני בידי משטרת המוסר ב-2022, לאחר שלא חבשה את החיג'אב שלה כראוי, קרא להקים צוות בדיקה לאירועים, אך בד בבד גינה את ההפגנות ואמר שהן מפלגות את המדינה, יוצרות שנאה ומשרתות את אויביה של איראן.
תחום אחר שזכה לכיסוי גלובאלי הוא יחסו של פזשכיאן למערב.
כולן חוץ מישראל
העמדה שמציג פזשכיאן ביחס למערב מתונה יותר ביחס לזו שאליה התרגלנו מראיסי, רוחאני ואחמדינג'אד, והוא כבר הביע נכונות לפתוח בשיחות לשיפור היחסים עם מדינות אלו. הוא רואה בכך דרך להסרת הסנקציות על איראן, מה שיאפשר לה להשתלב בחזרה בכלכלה הבינלאומית, אחת המטרות המרכזיות שלו לדבריו.
עם זאת, פזשכיאן ביקר את ארה"ב שוב ושוב במהלך השנים ואף שיבח את הצבא על כך שהפיל מזל"ט אמריקאי ב-2019, ואמר שזו: "מכה חזקה שקיבלו האמריקאים, שהוכיחה להם שמדינתנו לא תיכנע להם".
לאחר שהצביע ביום שישי, אמר פזשכיאן שאם ינצח הוא "ינסה לקיים יחסי ידידות עם כל המדינות מלבד ישראל".
התרגיל של חמינאי?
המועמדים לתפקיד הנשיא מאותרים על-ידי מספר ועדות ולבסוף המנהיג העליון, חמינאי, מאשר את מועמדותם. חרף היחסים החמים בין חמינאי לסעיד ג'לילי והעובדה שהאייתוללה ככלל תומך במועמדים השמרנים יותר, עלו ספקולציות כי מאחורי הקלעים חמינאי תומך דווקא בפזשכיאן.
לאחר כמה שנים רוויות במחאות, מספר מערכות בחירות בעלות אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר במדינה מאז המהפכה ומשבר אמון הולך וגובר בין העם האיראני לממשל, דווקא נשיא שנתפס ככזה שאינו מחובר למשטר ואף ביקר אותו עשוי להרגיע את השטח ביתר קלות ולהחזיר את היציבות.
שאלה מעניינת בנוגע לחמינאי בן ה-85 היא: מה יקרה כאשר הוא ימות? ובהנחה שזה יקרה במהלך תקופתו של הנשיא החדש, מסעוד פזשכיאן, שנתפס כליברלי יותר, האם הוא יהיה מעורב בבחירת המנהיג העליון הבא?
למגינת לבנו התשובה שלילית. ממלא מקומו של המנהיג העליון ייבחר על ידי מועצת המומחים, הכוללת 88 חכמי דת שנבחרים על-ידי הציבור לתקופה של שמונה שנים. ייתכן שלפזשכיאן תהא השפעה כלשהי מבחוץ, הוא יוכל ללחוש על אוזניהם של חכמי הדת ולהמליץ בעד או נגד יורשים פוטנציאליים, אך באופן פורמלי לא תהא לו כל השפעה על בחירת המנהיג העליון של איראן.
