מחלוקת בין ועדת הבחירות לרבנים הראשיים לישראל ובין היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת באשר לשאלה האם יותר לרב אליעזר איגרא להתמודד על כהונת הרב הראשי, גם במקרה בו תיערכנה הבחירות לאחר הגעתו של הרב לגיל 70.
עורך דינו של הרב איגרא, דב אברמוביץ', פנה בנושא לוועדת הבחירות לרבנות הראשית, בבקשה שזו תקבע כי המועד הקובע בנוגע לגיל הוא זה שבו אמורות היו הבחירות להיערך על פי חוק. "לא יעלה על הדעת שדחיית מועד בחירות, בניגוד לדין (כיום אין אפילו חקיקה מאריכה), יפגע בכשירותו של מרשי להיבחר. כפי שפעולה מינהלית הנעשית ללא סמכות שבדין בטלה מעיקרא, כך מחדל מינהלי – הימנעות הרשות מלהפעיל את סמכותה, למרות שהחוק מטיל עליה חובה לעשות כן – אינו יכול להצמיח תוצאה משפטית שתשלול מהאזרח זכויות, קל וחומר את הזכות להיבחר, שהיא זכות יסוד. זאת ועוד, קיימת חזקה לפיה חקיקה (ומקל וחומר גם מעשה או מחדל מנהלי) אינה פועלת באופן רטרוספקטיבי, ואינה פוגעת בזכויות שהיו קיימות במועד החקיקה".
"על כן, ספק אם הזכות להיבחר, שעמדה למרשי במועד שבו אמורות היו הבחירות להתקיים לפי החוק – היינו, פרק הזמן שבין ה- 4.5.23 ל- 4.7.23 – יכולה היתה להתבטל בעקבות הוראות שעה אשר דחו את מועד הבחירות עד ליום 1.7.24; שאם לא כן, תהיה הדחייה בעלת השלכות רטרוספקטיביות. על אחת כמה וכמה כאשר אין חקיקה כלל, והתוצאות הרטרוספקטיביות נובעות ממחדל מינהלי המנוגד לדין. לכן, זכות מרשי להיבחר – שעמדה לו גם במועד שבו אמורות היו הבחירות להתקיים (הן מלכתחילה, לפני שנה, והן, למצער, במועד שבו הן אמורות היו להתקיים על פי הוראות השעה) אינה יכולה להיפגע בשל מחדל מנהלי המנוגד לחוק", הוסיף עורך הדין.
ועדת הבחירות בראשות של הרב הדיין שמואל חזן, קיבלה את הבקשה, ובמכתב ששיגרה לעו"ד אברמוביץ' קבעה כי "לאור הפגיעה המהותית בזכות היסוד של המבקש שנגרמה אך בשל מחדל גורמים אחרים ולא בעטיו, אנו סבורים כי יש לפרש את לשון החוק כך שהמילים "בעת הבחירה" יפורשו באופן המקיים את החוק , כך שמועד הבחירה הוא מועד הבחירה שציווה המחוקק ולא מועד הבחירה בפועל".
"בהינתן כי סעיף 16(ג) לחוק הקובע את מועד הבחירות מופר ברגל גסה, הרי שדרישה לקיום "חצי" מהחוק משמעותה רמיסת זכות יסוד, זכות הניתנת לריפוי בעת הזו באמצעות פרשנות המונעת פגיעה זו. הועדה סבורה כי בסמכותה ליתן החלטה בעניין זה, באופן שמובהר כי הגוף המוסמך לביצוע הבחירות בחוק הינם הח"מ ומתפקידה ואף חובתה להביא מזור לנפגעים דוגמת המבקש", הוסיפו חברי הוועדה.
אולם, כעת מתברר שהחלטה זו התקבלה בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, המלווה את עבודת הוועדה, לפיה פרשנות זו מנוגדת להוראות החוק המפורשות. לדברי עו"ד קליין, המועד הקובע הוא מועד הבחירות כפי שתקבע אותו הוועדה, שהיא הגוף המוסמך לקביעת המועד. עו"ד קליין אף הבהירה כי סמכויות הוועדה הן אלו המוקנות לה בלבד, והיא איננה רשאית להפעיל שיקול דעת מעבר לנושאים שהופקדו בידיה באופן מפורש.
