המדינה הרסה את בתיהם הלא חוקיים – והם יישאו בהוצאות ההרס

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את תביעת המדינה וקבע כי תושבי רהט היו חייבים לבצע את ההריסה בעצמם, ולאחר שסירבו לעשות זאת - עליהם לשאת במלוא הוצאות המדינה, כולל הוצאות האבטחה המוגברות

פעילות המשטרה ברהט. צילום: דוברות המשטרה

You have access.

שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, רחל טיקטין עדולם, קיבלה תביעה שהגישה המדינה נגד ארבעה תושבי רהט, בני משפחת אלעתיקה, וחייב אותם להשיב לקופת המדינה למעלה ממיליון ש"ח, אותם הוציאה על פינוי בתיהם. בנוסף, חויבו ארבעת הנתבעים בתשלום שכר טרחה למדינה בסך 60,000 ש"ח.

השופטת טיקטין עדולם קיבלה את עמדת רשות מקרקעי ישראל, לפיה על הארבעה להשיב למדינה את מלוא הוצאות הפינוי, כולל העסקת מאות שוטרים, עשרות כלי רכב, מכת"זיות ועוד, וכן התשלום לקבלני ההריסה, בהתאם למחירים שהוצגו על ידי הרשות ותצהירים שהגישו קציני משטרה בכירים. לנוכח התצהירים והעדויות נקבע הסכום הכולל שעל הארבעה להשיב על סך 1,043,000 שקלים, זאת בגין פינוי הבתים מהמקרקעין השייכים למדינה, אליהם פלשו בעיר רהט במשך השנים.

השופטת הוסיפה כי הארבעה אכן התגוררו במקום שנים רבות, אולם לאורך כל השנים הללו לא ניתנה להם כל זכות בקרקע. ואכן, למרות שבית המשפט הוצאו להם צווי ההריסה, המשיכו הנתבעים להשתמש בקרקע ולא הרסו את המבנים וגם לא ביקשו את ביטולם, זאת למרות שהובהרה להם זכותם לעשות כן. לאור כך נאלצה המדינה לבצע את הפינוי וההריסה בעצמה.

טרם הפינוי התנהל מול הנתבעים משא ומתן ארוך בנוגע לפינוי מרצון של המקרקעין על ידי הנתבעים, ואף הוצעה להם קרקע חלופית במספר מקומות אחרים. אך מאחר שהנתבעים לא קיבלו אף אחת מהחלופות השונות שהוצעו להם ודרשו מגרשים שאינם פנויים או שאינם תואמים את זכויותיהם, המשא ומתן נכשל. עוד נקבע כי הנתבעים הפריעו, סיכלו ואיימו על זכאים למגרשים במתחם שהם ביקשו לעצמם.

בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים כי הפינוי התבצע באישון ליל וללא הודעה מוקדמת, וציין כי הפינוי התבצע לאחר משא ומתן אינטנסיבי בהשתתפות ראש עיריית רהט, נציגי הנתבעים, נציגי המשטרה ואחרים, וכי היה ברור לכולם שצווי הריסה בתוקף והאכיפה תבוצע, ככל שהצדדים לא יגיעו לכדי הסכמות. כמו כן, מספר ימים לפני מועד ההריסה, ביקרו במקום נציגי משטרה, ונפגשו עם הנתבע המרכזי. גם לאחר אכיפה חלקית על ידי המשטרה, לא ביצעו הנתבעים את המשך הפינוי בעצמם, למרות שנאמר להם כי אם לא ישלימו את הפינוי, המדינה תמשיך בפינויים של המבנים.

בפרקליטות מציינים כי "הגשת תביעות יזומות להשבת עלויות הריסה ופינוי נעשית על ידי רשות מקרקעי ישראל וגורמי האכיפה כחלק ממהלך כולל של ההתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית ופלישה למקרקעי ציבור, בין היתר באמצעות הפן הכלכלי, מתוך החשיבות הרבה בקיום ויישום מדיניות אכיפה כלכלית היוצרת הרתעה יעילה. בית המשפט קיבל את מלוא עמדת המדינה ביחס לגובה עלויות הפינוי, ודחה את טענות הנתבעים כי יש לראות את העובדה שהאירוע הסתיים ללא נפגעים כהערכה שגויה של המשטרה ביחס לכוחות אותם הביאה. בנוסף לעלויות הפינוי ושכר הטרחה שהושתו על הנתבעים, ניתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם להיכנס למקום".