באגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל ממתינים 11,000 אנשים לשקילת התואר שנלמד במדינה זרה, אולם באגף זה יש ארבע עובדות בלבד שאחראיות על הנושא, כך שזמן ההמתנה יכול להגיע עד ל-15 חודשים.
מתוך הממתינים להכרה בתואר שלמדו בחו"ל, כ-8,500 הם עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה. בזמן שכלל העולים החדשים ממתינים כחצי שנה בלבד עד לשקילת התארים האקדמיים מחו"ל, הבקשות של העולים מרוסיה ואוקראינה מטופלות במשך כשנה ושלושה חודשים.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר התכנסה היום (ב') לדיון בנושא בזמני המתנה הממושכים ובתכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים. יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר אמר כי "יש צורך לתגבר את מספר העובדות והעובדים באגף לשקילת תארים במשרד החינוך, או שמשרד העלייה והקליטה יפתח אגף שקילת תארים משלו. זה אירוע שלא מתקבל על הדעת, אי אפשר להשלים עם מצב של זמנים ארוכים בדרך לשקילת תארים מחו"ל".
ציפי ויינברג, הממונה ממשרד החינוך על הערכת תארים אקדמיים מחו"ל הסבירה כי זמני ההמתנה הארוכים נובעים מחסור בכוח אדם: "יש לנו רק 4 עובדות שעוסקות בזה, לכן אנחנו רואים את זמני ההמתנה הארוכים. לא כל הממתינים הם עולים חדשים, יש גם הרבה מאוד ישראלים שלמדו תואר בחו"ל שממתינים לשקילת התואר שלהם. הסיבה לפער בין הלומדים ברוסיה ואוקראינה לבין המדינות האחרות נובעת מכמות הפניות ממדינות אלה וגם מהבנת התארים בכל מדינה. יצרנו מסלול מהיר שנותן עדיפות למי שמבקש להשתלב במגזר הציבורי כי הוא חייב את שקילת התארים שלו כדי להתקבל לעבודה".
ח"כ יוסי טייב, יו"ר ועדת החינוך (ש"ס), אמר בדין כי "לצערי, המדינה לא הצליחה להפנים את התרומה הגדולה של העולים לחברה הישראלית. העולים מגיעים כשהם סיימנו את שלבי ההכשרה המקצועית שלהם. יש מחסור בכוח אדם, במקום לקלוט את העולים במקצועות הרלוונטיים, מדינת ישראל מבזבזת את ההון האנושי של העלייה בעבודות לא מתאימות. הדבר הזה לא יכול להימשך. בכוונתי לפנות לשר החינוך ולבקש ממנו שיתגבר את התקנים באגף להערכת תארים".
לפי ההערכות, קיימות כ- 20 אלף משרות פנויות בתעשייה. כאשר מצרפים לנתון זה את העובדה שהעולים הוותיקים שהגיעו לישראל בשנות ה-90 כבר קרובים ליציאה לפנסיה, מבינים שהמחסור בידיים עובדות בתעשייה רק ילך ויגבר. בניסיון לגייס עולים לתעשייה הוקמה תוכנית "תעשייה מעודדת עליה", שהייתה שיתוף פעולה בין התאחדות התעשיינים למשרד העלייה והקליטה. התוכנית הושקה כפיילוט בתחילת שנת 2023, אך נכשלה לאחר שהצליחה לגייס לעבודה רק 23 עולים לתפקידים קבועים מתוך 508 משרות פנויות.
תמר הרן מהתאחדות התעשיינים אמרה כי "אנחנו מקדמים מודל חדש לריענון של קליטת עולים במקומות העבודה השונים שיתאים לשנת 2024. במודל החדש תהיה קבוצה של מעסיקים שמייעדים משרות מקצועיות מוגדרות מראש, לטובת עולים חדשים. למודל הזה תהיה מעטפת של תמיכה ממשרדי הממשלה ומהסוכנות היהודית, כולל לימוד עברית, למידה מקצועית, מסגרות קליטה, מענקי התמדה ועוד. לצורך ביצוע התוכנית הזאת נדרשים רכזים אזוריים לכל רשות שתשתתף בה, העלות הכללית היא כ-7.5 מיליון שקלים. עלות בתמיכה לכל עולה היא כ-71 אלף שקלים. המענק לעולה על התמדה לאחר 8 חודשים במקום עבודתו יעמוד על כעשרת אלפים שקלים".
אורלי צוקרמן מהסוכנות היהודית אמרה: "התקדמנו יחד עם התאחדות התעשיינים, בתיאום עם משרד העלייה והקליטה, במטרה להוביל למודל לשילוב עולים בתעסוקה. לצערנו אין תקציב של אחד ממשרדי הממשלה להקמת הפרויקט. במודל החדש, אנחנו נממן הכשרות מקצועיות בעלות של עד 700 אלף שקלים לכלל העולים בשנה. אנחנו צריכים כמיליון שקלים מתקציב משרד העלייה והקליטה כדי להשלים את התקציב הישיר לעולים בתוכנית החדשה".
ברוך שמעון ממשרד העלייה והקליטה אמר כי "משרד העלייה והקליטה עובד עם חברות השמה שמסייעות לעולים החדשים למצוא מקומות עבודה. חברות ההשמה מקבלות מענק של כשליש מהשכר של העולה על כל חודש עבודה למשך שלושת החודשים הראשונים מרגע קליטת העולה במקום עבודתו".