התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה תלונה נגד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן. התלונה הגשה בטענה שפוגלמן נמנע מלהוסיף לרשימת המניעויות שלו את עו״ד ענר הלמן אשר ייצג אותו בהליך לאחרונה. מעבר לזה, יושב השופט פוגלמן כשופט בשלושה הליכים בהם מייצג עו״ד הלמן. התנועה מציינת בתלונתה כי בעתירה שהוגשה ע״י ארגון לביא נגד פוגלמן ונגד שר המשפטים בעניין אי מינוי נשיא למחוזי באר שבע, ייצג את המשיבים עו״ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג״צים בפרקליטות המדינה. אולם, על אף זאת השופט פוגלמן לא הוסיף את עו״ד הלמן לרשימת הגופים שהוא אינו יכול לדון בעניינם, כמחויב על פי מסמך אמות המידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים.
בנוסף ישב השופט פוגלמן בהרכב השופטים ולפעמים גם דן יחידי, בשלושה הליכים עקרוניים שבהם ייצג עו״ד הלמן, על אף שהוא מנוע מכך ומבלי לתת גילוי נאות לצדדים. בתלונה מזכירה התנועה כי כבר פורסם בעבר על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד כיצד מחק השופט פוגלמן את שמו של פרקליט ממחלקת הבג״צים אשר צוין ברשימת המניעויות שלו ולאחר שדן בהליך שבו ייצג אותו פרקליט, שב פוגלמן והחזיר אותו לרשימה.
בתלונה שנשלחה לפוגלמן, לשר המשפטים וליו״ר ועדת החוקה, דורשת התנועה כתובת אפקטיבית להגשת התלונה כאשר אין נציב מכהן העוסק בתלונות הציבור על שופטים וזאת כשהשופט פוגלמן בתפקידו כמ״מ נשיא ביהמ״ש העליון, מטרפד את המינוי בשל דרישתו שהנציב הבא יהיה מי שכיהן לצידו בבית המשפט העליון והאינטרס של פוגלמן בכך גלוי למרחוק. התנועה דורשת כי עד לבירור התלונה נגד פוגלמן הוא ימשוך את ידיו מעיסוק בזהות הנציב הבא.
בתגובה למכתב התלונה כתב יועמ"ש מערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, ליועמ"שית התנועה למשילות ודמוקרטיה בו דחה את הטענות. בפתח המכתב ציין לייזר כי "בפתח הדברים אבקש להתייחס לאמור בסיפת מכתבך, שלפיה אין כתובת לבירור תלונות משלא מונה נציב. עמדת הרשות השופטת, כפי שצוין לא אחת, היא כי מינוי נציב הינו אינטרס ציבורי חשוב ביותר, ואנו תקווה כי שר המשפטים ישוב לקיים עם ממלא מקום הנשיא פגישות עבודה, במסגרתן יוכלו למצות את השיח באשר למועמדים לתפקיד זה".
"לגופן של הטענות: במכתבך הנך טוענת, כי בנסיבות שבהן עמדתו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון הוצגה על ידי פרקליטים ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, במסגרת הליך משפטי בבג"ץ, היה על ממלא מקום הנשיא לכלול את הפרקליטים הרלוונטיים ברשימת הימנעויות שלו ולהימנע מלשבת בדין בהליכים שבהם הם מייצגים. מדובר בטענות חסרות בסיס", הוסיף לייזר. "כידוע, נשיא בית המשפט העליון, העומד בראש הרשות השופטת במדינת ישראל, נושא במגוון סמכויות סטטוטוריות, ובכלל זאת הסמכות הקבועה בסעיף 9(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 לעניין מינוי נשיאים. ביחס למינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגשה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 1309/24) אשר לימים נמחקה בהסכמת הצדדים נוכח ההסכמה בין שר המשפטים וממלא מקום הנשיא למינוי נשיא בפועל לתקופה קצובה. באותו הליך, הוצגה עמדת מערכת בתי המשפט על-ידי פרקליטות המדינה כמקובל בכלל ההליכים שהמדינה, ובכלל זה הרשות השופטת, היא צד להם".
"יובהר היטב: עמדת מערכת בתי המשפט הועברה לפרקליטות באמצעות הח"מ והוא שהיה מצוי עם נציגיה בקשר. לא התקיים כל קשר בין ממלא מקום הנשיא למי מנציגי הפרקליטות בעניין זה וממילא אין מדובר בעניין אישי של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, אלא בעמדת המערכת", קבע עו"ד לייזר. "הוא הדין ביחס לעתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה נ. משרד המשפטים (בג"ץ 3451/24). גם בעניין זה הופעלו על ידי ממלא מקום הנשיא סמכויות מתוקף תפקידו כראש הראשות השופטת ועמדת המערכת הועברה לפרקליטות באמצעות הח"מ והוא שעמד עם נציגיה בקשר. גם בעניין זה לא התקיים כל קשר בין ממלא מקום הנשיא לנציגי הפרקליטות".
"בנסיבות אלה, לא קמה למ"מ הנשיא כל עילת מניעות מכל סוג שהוא, וממילא לא התעורר צורך בעדכון רשימת המניעות שלו כנטען", חתם עו"ד לייזר.
