לאחר הדיון על מועד פתיחת פרשת ההגנה במשפט נתניהו, החלה הבוקר (ג') עדותו של עו"ד דוד שמרון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפתח העדות התבקש שמרון לספר על עצמו ועל היכרותו עם ראש הממשלה, וסיפר על קרבת המשפחה ועל קשריהם ארוכי השנים, במהלכם טיפל גם בחלק מענייניו המשפטיים של ראש הממשלה.
לאחר מכן נשאל שומרון על ידי התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש: "עד כמה דובר ביניכם על מכירת אתר וואלה?". שמרון השיב כי "לא דובר בינינו על מכירת אתר וואלה ככזו. מה שנאמר הוא שהוא חושב שהאתר עשוי לעמוד למכירה, הוא הציע שאני אברר ואם כן – מישהו כבר יפנה אלי. אני זוכר שבחקירה שאלו אותי על איזה שם וזה היה אדם שלא נתקלתי בו מימיי. השם של מר אלוביץ' עלה בשיחה. אני הכרתי את אילן ישועה הרבה שנים, אז חשבתי שעדיף שאני אדבר אתו, אבל נתניהו אמר שעדיף שאני אדבר עם אלוביץ'. נפגשתי עם אלוביץ', הייתה פגישה כללית מאוד, הבנתי ממנו שעדיף שאני אדבר עם ישועה. הבנתי ממנו שהאתר יכול להימכר אבל איש לא פנה אלי ולא קרה עם זה כלום".
שמרון נשאל: "עדכנת את נתניהו?", והשיב כי "עדכנתי בחצי משפט אולי. היחסים שלנו היו כאלה שלא צריך דיונים ארוכים כדי להסביר משהו. אני קיוויתי לטפל בעסקה הזו אם תקרה, אבל לא קרה כלום. העניין הזה לגמרי נשכח ממני, עד שאתם באתם והזכרתם לי".
עו"ד תירוש ניסתה להציג לעו"ד שמרון קטע מחקירתו שבו העלה כהשערה את האפשרות ששמו של שלדון אדלסון עלה בראשו בעניין הזה, אך שמרון הדגיש שגם בחקירה לא זכר זאת, וגם כעת הוא איננו זוכר דבר כזה.
תירוש ניסתה לברר איזה עניין יכול להיות לנתניהו במכירת אתר "וואלה" ושמרון השיב על כך כי "ראש הממשלה מאוד רצה בפיצוח המונוליטיות התקשורתית בישראל, זה מאוד עניין אותו, לכן זה הסתדר לי".
***
בהמשך לכך, הציגה תירוש לשמרון חוות דעת שהוא חתום עליה, בנוגע לניגודי עניינים, שכותרתה "חוות דעת משפטית בעניין ניגוד עניינים של שר הדן בנושא הנוגע ל'מכר'", אשר מתמקדת ביחסים בין נתניהו לשאול אלוביץ'. תחילה שאלה תירוש מה היו נסיבות כתיבת חוות הדעת, ושמרון השיב כי "אני לא זוכר באופן מדויק, אבל נדמה לי שנתניהו נכנס באותה עת לתפקידו כשר תקשורת, אבל נדמה לי שעל בסיס זה הוא ביקש. הבנתי ממנו את טיב היחסים עם אלוביץ' ועל בסיס זה הכנתי את חוות הדעת. את חוות הדעת נתתי לו, אבל אמרתי לו שבדברים כאלו צריך לדבר גם עם היועץ המשפטי לממשלה, וזה באמת נאמר במפורש בסוף חוות הדעת. ההיכרות שלי עם ראש הממשלה היא רבת שנים, אני יודע מי באי הבית, אני יודע מי האנשים הקרובים אליו, מי מוזמן לאירועים, אני יודע למנות אותם. את מר אלוביץ' אף פעם לא פגשתי, אז להגיד שהא חבר קרוב? לא נראה לי, ועל רקע זה כתבתי מה שכתבתי". תירוש ציינה בתגובה לכך שחוות הדעת ניתנה זמן משמעותי אחרי שנתניהו נכנס לתפקיד, ב-18 במאי 2016.
תירוש הוסיפה ושאלה מה אומרת המילה "מכר", ושמרון השיב, "אין לי סרגל מדויק, אבל אני יודע מה זו ידידות קרובה ומה לא. השתמשתי פה במילה מכר, כי זה לא ידיד קרוב, אבל בתוך המסמך הבהרתי בדיוק את טיב ההיכרות. זה לא אנשים זרים. מה ההבדל המדויק בין מכר, ידיד וחבר קרוב – אני לא יודע. אני יודע מידיעתי שאין ביניהם יחסי קרבה מיוחדים, לא כמו אנשים אחרים".
תירוש הוסיפה ושאלה את שמרון האם הוא שאל את נתניהו פרטים אודות קשריו עם אלוביץ' או שהסתפק בכותרת "מכר". בתשובה ענה שמרון, "ברור ששאלתי את נתניהו, אולי אני לא יודע הכל. אני מתקשה להיזכר מה בדיוק שאלתי אותו, אבל ממה שכתבתי ברור ששאלתי אותו משהו, ולא סתם כתבתי".
תירוש ניסתה לברר מה היה חשוב לעו"ד שמרון לדעת כאשר ניסה להבין האם בין נתניהו לאלוביץ' הייתה חברות קרובה, והאם ביקורים הדדיים בבתים הוא דבר משמעותי. שמרון השיב כי "הקונטקסט מאוד חשוב. אם מישהו הזמין את ראש הממשלה לביתו ואח"כ סיפר לחבר'ה שראש הממשלה היה אצלו, זה עדיין לא יוצר חברות קרובה. נקודת המוצא היא שאני לא הכרתי את אלוביץ' כחבר קרוב של נתניהו. בסוף צריך להבין את נקודת המבט שלי, האינטרס שלי זה לשמור על הלקוח, לא לעשות דבר שיעזור לו בנקודה אחת ויזיק לו בנקודה אחרת. לא לחפף. אני מניח ששאלתי את אותן שאלות שהיו נכונות".
בהמשך לכך שאלה תירוש: "אני לא שואלת מה הופך אדם לחבר. אני שואלת ספציפית על הנתון של פגישה בבתים אחד של השני, שבו נקבת שלוש פעמים בחקירה, האם זה רלוונטי". שמרון השיב כי "נשאלתי שלוש פעמים, אז נקבתי שלוש פעמים. מה שאמרתי כאן זה בדיוק מה שאני חושב. אבל אני שוב אומר, השאלה של ביקור בבית או לא ביקור בבית שזה לא מה שמייצר בכלל, או במקרה הזה בפרט, זה לא הדבר שעושה חברות או לא עושה חברות".
בתגובה לכך ביקשה עו"ד תירוש להגיש את חקירת העד שמרון בהקשר הזה לבית המשפט. "אני רוצה שהשופטים יוכלו לראות באיזה הקשר נאמרו הדברים".
תירוש הוסיפה ושאלה: "עד כמה נאמר לך בשיחה עם נתניהו ששאול אלוביץ' ורעייתו נפגשו עם ראש הממשלה ורעייתו בביתו לארוחת ערב?". שמרון השיב על כך כי "לא זוכר שנאמר לי ולא זוכר שלא נאמר לי". תירוש הוסיפה ועימתה את שמרון עם כך שבחקירה אמר שאיננו זוכר שנתניהו סיפר על פגישה כזו, והוסיף כי "אני לא חושב שהוא אמר. היה ברור מהשיחה שאין ביניהם חברות קרובה".
***
לאחר מכן, תירוש הציגה לשמרון קטע מהחקירה בו נשאל "האם ראש הממשלה סיפר לך באותן שיחות, טרם כתבת את חוות הדעת המשפטית, את המסמך הזה, שהוא ובני משפחתו דורשים ומקבלים באמצעות שאול אלוביץ' סיקור תקשורתי באתר 'וואלה'". שמרון השיב כי במצב כזה לא היה מוציא חוות דעת כזו, אך הוא לא יודע שבאמת היה דבר כזה. שמרון אמר לתירוש כי "התשובה מאוד פשוטה, אני לא יודע מה היה, אבל אני מניח שאם היו נאמרים לי דברים מעין אלו, הייתי צריך להניח אותם בתוך חוות הדעת והייתי מסיק מסקנה, או כזאת או אחרת. אני לא יודע מה המסקנה שהייתי מסיק. בחקירה הייתי חד משמעי, אבל יכול להיות שהייתי פזיז כי השאלה היא מה בדיוק מערכת היחסים שמתקיימת, אני אינני יודע. מה המסקנה? האם התשובה הנכונה יותר והשקולה יותר היא מה שאני אומר עכשיו, אז כן, התשובה היא מה שאני אומר עכשיו. מה שאמרתי אז היה אולי טיפה פזיז. האירוע, בתוך חקירה משטרתית, יכול להיות שזה משפיע על פזיזות התשובה. התשובה הנכונה היא התשובה שאני נותן עכשיו. הייתי חייב להביא את זה בחשבון ולשקול את זה. אני לא יודע להגיד את זה בוודאות".
לנוכח הפער ביקשה עו"ד תירוש להגיש את כל עדותו של שמרון לבית המשפט. השופטת פלדמן-פרידמן ביקשה לשאול האם יש טעם להגשת כל ההודעה של שמרון במשטרה. "אני חושבת שההודעה צריכה להיות בפני בית המשפט". לאחר שהסנגורים הביעו את התנגדותם להגשה התירו השופטים להגיש רק את אותם חלקים שרלוונטיים לסתירה מתוך החקירה במשטרה.
בהמשך הציגה עו"ד תירוש כתב תשובה שהוגש מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו לעתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, בדרישה לחשוף את הפגישות בין נתניהו לאלוביץ'. בכתב התשובה התנגד נתניהו להגשת רשימת הפגישות, בטענה שאלוביץ' ונתניהו הם חברים אישיים, טענה שחוזרת לאורך כתב התשובה פעמים רבות. על כתב התשובה חתם עו"ד שמרון וראש הממשלה נתניהו חתם על תצהיר המאמת את העובדות. תירוש שאלה את שמרון, אם הוא קרא את כתב התשובה, והוא השיב שכן, על אף שלא הוא הכין את המסמך הזה ולא הוא שוחח עם נתניהו לקראת הכנת התשובה.
בתשובה לשאלת השופט ברעם השיב שמרון כי "אני מניח שאילו הדברים היו בפני במקביל, הייתי צריך לבדוק את הדברים לעומק. אני מניח שהדברים כפי שהם נכתבו כאן מופרזים מאוד. אני מספר איך הדברים נראים מידיעתי האישית".
תירוש הוסיפה ושאלה: "לאחר שקראת את המסמך וחתמת עליו מה עשית עם הדברים ששונים ממה שכתבת בחוות הדעת?". שמרון השיב כי "למיטב זכרוני לא קישרתי בין הדברים ולא עשיתי דבר. לפי מיטב דעתי אז גם בזמן חוות הדעת המודעות שלי היא שאין חברות קרובה בין מר נתניהו לאלוביץ', ואם את שואלת אותי מה מהדברים נכון, לעניות דעתי לא קיימת חברות קרובה. מה שכן, אני לא יכול לברוח מהפער בין המסמכים. אבל אם את שואלת אותי, לפי דעתי ולפי הבירור שאני עשיתי – אין חברות קרובה".
***
לאחר החקירה בתיק 4000 החל עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות לחקור את שמרון בנוגע לתיק 2000, פרשת פגישות נתניהו-מוזס. גילדין ביקש משמרון לתאר היכן מתחילה מבחינתו פרשת פגישת נתניהו-מוזס. שמרון השיב, "אני מוזמן במוצאי שבת טלפונית, למר נתניהו, שאלתי אם זה דחוף. הגעתי לבית ראש הממשלה, ופגשתי אותו יושב שם עם אדם נוסף, דובי אייכנוולד, שהוא הרוח החיה בהוצאת ידיעות ספרים. אני לא יודע מה הסטטוס, אבל הוא שותף של נוני מוזס. זאת הפגישה הראשונה שבה דובר על פגישה עם נוני מוזס. אם ארי הרו היה או לא היה באותה פגישה – אני לא זוכר. למיטב זכרוני כשהגעתי דובי אייכנוולד כבר היה. דובר על זה שמוזס מעוניין להיפגש עם נתניהו. היתה שיחה".
בתשובה לשאלתו של גילדין הבהיר שמרון, "יש יחסי היכרות בין נתניהו למר אייכנוולד, אבל זאת לא היכרות שהיא חברות".
גילדין הוסיף וביקש לחדד, "מי הציע את הפגישה?", ושמרון השיב, "אני לא יודע. אייכנוולד היה כבר קודם, הוסבר לי שמוזס מעוניין בפגישה כזאת".
עורכת דינו של מוזס, איריס ניב סבג, מחתה על השאלות הללו, וטענה כי מקבעים אצל העד טעות, מאחר שהפגישה בה היה שותף אייכנוולד לא היתה סמוכה לפגישות עם מוזס, אולם ההתנגדות נדחתה.
שמרון נשאל שוב האם הפגישה היתה ביוזמת מוזס באמת, ועימת אותו עם אמירתו בחקירה לפיה הוא איננו יודע מי יזם את הפגישה. שמרון המתין מעט ולאחר שחשב השיב, "הרושם שלי היה שהבקשה לפגישה באה מכיוונו של מוזס". גילדין עימת אותו עם העובדה שבחקירה הא אמר שמ שהציע את הפגשה הוא דובי אייכנולד, ושמרון השיב, "נו ברור, אייכנוולד הוא שליח של מוזס".
בהמשך לכך ציין שמרון בתשובה לשאלתו של גילדין כי נתניהו ציין בפניו שנוני מוזס מנסה לסחוט אותו, אבל אין ברירה אלא להיפגש אתו.
***
שמרון אישר שהוא ייעץ לראש הממשלה להקליט את פגישותיו עם מוזס, "אני אמרתי לנתניהו שכדאי לו להקליט את השיחה. אם יש סחיטה זה כלי הגנה טוב. אתה יכול לקחת את ההקלטה למשטרה, אתה יכול לפרסם אותה בבוא העת. אני חושב שזה כלי הגנה טוב ואני חושב ככה גם היום".
גילדין שאל את שמרון האם ייעץ לראש הממשלה ללכת למשטרה ולהתלונן על סחיטה, ושמרון השיב שבאותו שלב עדיין לא היתה פגישה, "בשביל ללכת למשטרה אתה צריך שיהיה לך בשר". שמרון ציין שבפגישה שנערכה כמה ימים אחר כך ובה השתתף גם ארי הרו הוא פירט את הוראות חוק האזנות סתר, מה מותר להקליט ומה אסור, וגם תדרך את נתניהו שאסור לו לומר דברים שמהם עשויה להשתמע מערכת של 'תן וקח'.