בוועדת החינוך, התרבות והספורט הוצגו היום (ג') תובנות הביניים של ועדת שפירא שבחנה בשנה האחרונה את החינוך המיוחד. נכון להיום, למעלה מ-300 אלף תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחד (כ-12% מכלל תלמידי מערכת החינוך), כש-178,000 מתוכם משולבים בחינוך הרגיל. בין התובנות המרכזיות שהוצגו: עדיפות ראשונה לפתרונות בגיל הרך, הכשרה מתמשכת של צוותי החינוך, הקטנת הכיתות לממוצע של 19 תלמידים בכיתה ומעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע.
במהלך הדיון בוועדה שר החינוך יואב קיש הפתיע את הנוכחים כשהודיע כי בכוונתו לפתוח תוכנית ניסיונית במועצה האזורית גזר למימוש המלצות הוועדה להרחבת החינוך המשלב כבר בשנת הלימודים הקרובה: "שנה אחר שנה אנחנו רואים עליה מאד גדולה במספרים של החינוך המיוחד בישראל. אם לא נעשה דבר, נגיע לקריסה של מערכת החינוך וזאת הסיבה שביקשתי להקים את ועדת שפירא. אני לא רואה את הנושא הכספי שיעצור אותנו כי בטווח הארוך יש פה דווקא חיסכון. בחרנו במועצה אזורית גזר לבנות בה פיילוט בשנת תשפ"ה ואנחנו מחפשים רשות עירונית שתהיה מוכנה להצטרף למהלך. לא נוכל לצאת לדרך בלי הסכמות רחבות. אם הסתדרות המורים לא תסכים, אז זה יתפוצץ – לא יהיה פיילוט ולא יהיה כלום".
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ יוסף טייב אומנם הביע תמיכה עקרונית במסקנות הוועדה להרחיב את החינוך המשלב אך הביע תמיהה על מהלך הבזק שהציג השר: "הוועדה מרימה גבה על עריכת פיילוט ללא התייעצות עם השלטון המקומי ושאר הגורמים בוועדה. אני קורא לשקול שנית את ההחלטה ולהתייעץ עם הגורמים הרלוונטי לפני תחילת הפיילוט".
"ישראבלוף" – כך כינה נציג אלו"ט את רעיון הפיילוט ואליו הצטרפו נציגי ארגוני ההורים וגופים נוספים למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שחברים בוועדת שפירא, והופתעו לשמוע על הפיילוט הקרוב. גם נציגת השלטון המקומי מיכל מנקס הגיבה בפליאה: "נדהמתי לשמוע שמתקיים פיילוט. עוד אין המלצות כוללניות, אז על מה עושים פיילוט? אנחנו עובדים בשקיפות ובשיתוף פעולה עם ועדת שפירא אבל לא היינו חלק מההחלטה על הפיילוט. פיילוט עלול להרוג את כל התכנית הנפלאה שנרקמת פה".
יו"ר ועדת "החינוך בראי החינוך המיוחד" עמוס שפירא הודה שידע על קיומו של פיילוט אבל הופתע שיהיה דווקא בגזר "לו הייתי יודע, הייתי מנסה להבין מדוע דווקא שם". בהמשך הוא הציג את תובנות הביניים ואמר: "המערכת בכל מקרה משקיעה את הכסף, אבל במקום הלא נכון. החינוך לגיל הרך חייב להיות בראש סדר העדיפויות. השקעה בגיל הרך נושאת תשואה גבוהה ברמה האישית, חברתית והכלכלית. היא מונעת קשיים רגשיים חברתיים ולימודיים בהמשך החיים וצפויה להקטין את הצורך במתן שירות חינוך מיוחד בבית הספר". על הקטנת הכיתות אמר שפירא: "האם המהלך להקטין את הכיתות אפשרי תחת מגבלת המורים? זה אפשרי, אך לא נטול אתגרים. יצטרכו הסכמות של שותפים." בכל מקרה, הבהיר שפירא כי "אם לא יהיו המלצות שמקובלות על כולם, אנחנו נתפזר".
בין נציג משרד האוצר דניאל בלנגר לנחום בלס, כלכלן, חבר ועדת שפירא התפתח ויכוח לגבי החיסכון הכלכלי במימוש התוכנית, כאשר נציג האוצר לא ראה כיצד היא תסייע בחיסכון ואף להיפך.
מעמותת שלוה העוסקת בשילוב נמסר כי: "קיום החשיבה והדיון בנושא השילוב החינוכי הוא כבר הישג גדול. יש בתפיסה של הגיל הרך כמוקד התערבות הרבה מן האמת אך כל תהליך יישום של שילוב חינוכי צריך להיעשות בתיאום רשות וקהילה כי כשמו כן הוא – שילוב. מודל השילוב הייחודי בגני שלוה הצליח גם להצמיח קהילה ומאפשר מדי שנה שילוב חינוכי מוצלח בבתי ספר ברשות המקומית ירושלים. כדאי להשאיר את העשייה בנושא השילוב החינוכי פעילה דינמית וקשובה, אלו המפתחות האמיתיים להצלחה בקידום הנושא".
