אנשים טובים כבר נרתעים מלכהן בתפקידים ציבוריים, משוכנע תא"ל במיל' פרופ' יעקב נגל. "חד־משמעית, מדינת ישראל מפסידה אנשים טובים", הוא אומר. "מכרים אומרים לי, למה היית צריך את זה? אנשים מצליחים שמרוויחים יפה בחוץ כבר יודעים שאם הם נענים לבקשה לכהן בתפקיד למען טובת המדינה, בסוף הם חוטפים השמצות".
את מכתב הפרישה שלו מהוועדה לאישור מינויים בכירים בשירות המדינה שלח נגל למזכיר הממשלה בערב ראש השנה, שלושה ימים לאחר שבג"ץ הוציא צו ביניים בנושא מינויו שלו ומינויה של רואת החשבון איריס שטרק לוועדה. אל התקשורת נשלח המכתב רק למחרת החג וכך היה נדמה כאילו התפטר רק לאחר שטרק. באותו יום התקשר אליו ראש הממשלה נתניהו, הביע צער על האופן שבו הדברים התגלגלו ואיחל שנה טובה.

ובימים שבין החלטת בג"ץ ועד לשליחת המכתב?
"קיבלתי הרבה עצות – מ'אל תעז להתפטר' ועד 'אתה חייב להתפטר'. אף אחת מהן לא הייתה מראש הממשלה".
נגל שימש יועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה וראש המל"ל בפועל מינואר 2016 ועד מאי 2017. לפני כן מילא מגוון תפקידים בכירים במערכת הביטחון, בצה"ל ובמשרד הביטחון, שבהם הגיע להישגים רבים שעליהם אין חולק (כגון ועדת נגל לפיתוח כיפת ברזל, ניהול וחתימת המו"מ על הסכם הסיוע עם ארה"ב לעשור הבא וההסכם עם טורקיה). את העתירה לבג"ץ נגד מינויו הגישה התנועה לטוהר המידות בראשות ד"ר עוזי ארד. נטען בה כי השניים, נגל ושטרק, מקורבים לנתניהו ולכן לא יכולים לשמש בה נציגי הציבור, במיוחד כאשר על הפרק נמצא מינוי המפכ"ל הבא. "ההערכה שלי היא שבסופו של דבר זה היה עובר את בג"ץ, אבל בינתיים המינויים למפכ"ל ולרמטכ"ל היו מתעכבים. לכן עזבתי. כפי שקבע בג"ץ, ובעצם גם התנועה לטוהר המידות, בי לא דבק שום רבב, וכישוריי ופועלי הרב לא הוטלו בספק. הנכס המרכזי שצברתי בשנותיי בשירות הציבורי הוא השם שלי, והם לא פגעו בו".
אנשים שואלים אותו מה יעשה עכשיו, ובעיניו "זה קצת מגוחך. הוועדה הייתה אמורה למלא לי 15 יום בשמונה שנים". בשאר ימות השנה הוא מכהן בין השאר כחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, עומד בראש המרכז למידע לטכנולוגיה של הביטחון, ומשרת עשרות ימי מילואים בשנה, כיו"ר הוועדה הצה"לית לדירוג מחקר, ויו"ר וחבר בוועדות רבות אחרות. "התפלאתי שעל זה התנועה לטוהר המידות לא עתרה: איך יכול להיות שאהיה מעורב בבחירת הרמטכ"ל כשאני עדיין משרת במילואים", הוא מעיר בציניות. ובכל זאת, אומר נגל, אם מזכיר הממשלה יפנה אליו בבקשה אחרת, הוא יסכים שוב.
במכתב ההתפטרות שלך יש קצת עלבון.
"נעלבתי מידידי הטוב לשעבר פרופ' עוזי ארד. הוא אמר בתקשורת שברגע שיש בוועדה מקורבים לראש הממשלה שהוא ביקש למנות, הוועדה והם הופכים ל'חותמת גומי'. צמד המילים פגע בי וביושרה שלי. הוא הרי מכיר אותי היטב. הוא חושב שאני יכול להפוך לחותמת גומי? ארד הרי הביא אותי למל"ל כדי שאהיה סגנו".
"יותר מזה", ממשיך נגל, "ארד מונה ב־2009 כשהיה מקורבו של ראש הממשלה לראש מל"ל, הרבה יותר ממה שהייתי אני אי־פעם. לא היה אדם מקורב ממנו באותה תקופה. אז מה בעצם ארד אומר? שבמשך שנתיים כראש מל"ל הוא עצמו היה חותמת גומי? אני בהחלט לא חושב כך.
"כראש מל"ל אתה חשוף כמעט להכול, ורואה את ראש הממשלה במשך כל שעות היום והלילה. ארד כנראה נפגע מנתניהו, ועל הביקורת שהוא מתח עליו בהיבטים מקצועיים, אמרתי – זכותו. אבל לפני זמן מה הוא עבר לפסים אישיים. סיפר דברים שטען כי ראה בבלפור. זה טוהר מידות? אם אתה חושב שדברים רעים קרו, למה לא התפטרת מיד? אני, איריס שטרק, הרמטכ"ל, עם ישראל, כולנו נכנסנו בקו האש של ארד מול נתניהו".
גם נגל היה צמוד לנתניהו לא מעט שעות בעת כהונתו כראש המל"ל. "אני לא מעריץ אותו כמו שפרסמו, אבל מעריך מאוד. אני מניח שעוד אעבוד עם ראש הממשלה בהמשך. כתבו בעתירה שאני משמש שלוחו להעברת שגרירויות לירושלים, מטפל בהוצאת האיראנים מסוריה. אני לא מתעסק בכך. המשימה היחידה שקיבלתי מראש הממשלה הייתה עניין חוק השואה. הסכמתי לסייע כי זה חשוב, כי אני בן לניצולי שואה. השקעתי בכך מאות שעות מזמני הלא פנוי, בהתנדבות מלאה, ועו"ד יוסף צ'חנובר שישב שם איתי, הוא אפילו עסוק ממני. ביטלנו את הסעיפים הבעייתיים בחוק והצלחנו למנוע פגיעה בזיכרון השואה ובחקר השואה".
לדבריו, "בעתירה טענו שהסתרתי מידע, אבל היו כעשרה אנשים בלבד שידעו על המשא ומתן המתנהל. זה היה עדין מאוד: מדינה אחרת שמחוקקת חוק, ובסופו של דבר חוזרת בה".
באופן כללי, אומר נגל, הדיון הציבורי בחברי הוועדה חרג מהמשקל שיש להם בפועל. "זו ועדה חשובה, אבל היא הרי לא בוחרת את המועמד אלא שר הביטחון, ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים". נגל מסכם: "הייתי עשרות שנים במשרד הביטחון, במשרד ראש הממשלה, בצה"ל. את מי את רוצה שייקחו, מוכר דגים שלא מכיר את המערכות, רק כי הוא מעולם לא נפגש עם ראש הממשלה?"
מעוזי ארד נמסר בתגובה: "מי שפגע ביושרה של נגל הוא ראש הממשלה, שמינה אותו לוועדה מתוך ציפייה שנאמנותו תהיה חזקה מיושרתו. נגד מצב זה יצא הבג"ץ. לגבי דברים שנחשפתי להם ב־15 השנים שעבדתי עם נתניהו כיועצו המדיני, כיועצו לביטחון לאומי וכראש מל"ל: במהלך השנים העמדתי שוב ושוב את נתניהו על חשיבות כיבוד החוק ועל היותו של נתניהו עצמו כפוף לחוק. כאשר זה נגע לביטחון הלאומי זו גם הייתה חובתי".