הרב אליעזר איגרא, ותיק דייני בית הדין הרבני הגדול וממלא מקום נשיא בית הדין הרבני הגדול, עתר היום (ד') לבג"ץ בדרישה לאפשר לו להתמודד על כהונת הרב הראשי לישראל, גם אם עד מועד הבחירות ימלאו לו 70.
העתירה הוגשה לאחר שבדיון שנערך בבג"ץ בנוגע לעתירות לקיומן של הבחירות לרבנות במועד, התברר כי בקשת ההצטרפות שאותה הגיש הרב איגרא עשויה שלא להספיק, מאחר שהסעד אותו הוא מבקש לא כלול בסעדים שהתבקשו בעתירות שלהן ביקש להצטרף.
בפתח העתירה, אשר הוגשה בשם הרב איגרא על ידי עורכי הדין דב אברמוביץ' ואופק ברוק, מצוין כי ביום 9.8.2024 על פי התאריך הלועזי, וביום י"א באב על פי התאריך העברי, ימלאו לרב איגרא 70. "הימנעות המשיבים מלקיים את מצוות החוק ולערוך את הבחירות במועדן החוקי עלולה לגרום לכך שהעותר לא יהיה כשיר להיבחר במועד שבו יתקיימו הבחירות בפועל ולשלילת זכותו של העותר להיבחר לכהונת רב ראשי, זכות שהייתה עומדת לו אילו היו הבחירות מתקיימות במועד שנקבע בחוק", טוענים עורכי דינו של הרב.
לדבריהם, "זוהי תוצאה שאין הדעת סובלת. היא מנוגדת לעקרון (הנגזר מעקרון חוקיות המינהל), לפיה אין בפעולה או מחדל של הרשות ללא סמכות שבדין, כדי להצמיח תוצאה משפטית שתשלול מהאזרח זכויות, קל וחומר את הזכות להיבחר, שהיא זכות יסוד".
עורכי הדין הוסיפו עוד כי "אף אילו עמד בתוקף חוק המאריך את המועד לקיום הבחירות, לא היה מקום להכיר בתוקף רטרוספקטיבי של חוק כזה, כלומר, בכך שהחוק יוכל לגרום לפסילתו של מי שעמד בכל תנאי הכשירות במועד בו אמורות היו הבחירות להתקיים, קל וחומר ככל שתוקף רטרוספקטיבי כזה כלל אינו נובע מחקיקה אלא ממחדל מינהלי, קרי: מהימנעות הרשות לקיים את הבחירות במועד החוקי. להיבט הרטרוספקטיבי יש להוסיף גם היבט פרסונלי מובהק ופסול, לאור מיעוט המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד מלכתחילה".
נציין כי ועדת הבחירות האמונה על קיומן של הבחירות לרבנים הראשיים, בראשה עומד הרב הדיין שמואל חזן, קיבלה החלטה לפיה הרב איגרא אכן רשאי להתמודד בבחירות לרבנות, אף אם אלו יתקיימו אחרי הגיעו לגיל 70. במכתב ששיגרה הוועדה לעו"ד אברמוביץ' קבעה כי "לאור הפגיעה המהותית בזכות היסוד של המבקש שנגרמה אך בשל מחדל גורמים אחרים ולא בעטיו, אנו סבורים כי יש לפרש את לשון החוק כך שהמילים "בעת הבחירה" יפורשו באופן המקיים את החוק, כך שמועד הבחירה הוא מועד הבחירה שציווה המחוקק ולא מועד הבחירה בפועל".
"בהינתן כי סעיף 16(ג) לחוק הקובע את מועד הבחירות, מופר ברגל גסה, הרי שדרישה לקיום "חצי" מהחוק, משמעותה רמיסת זכות יסוד, זכות הניתנת לריפוי בעת הזו באמצעות פרשנות המונעת פגיעה זו. הוועדה סבורה כי בסמכותה ליתן החלטה בעניין זה, באופן שמובהר כי הגוף המוסמך לביצוע הבחירות בחוק הינם הח"מ ומתפקידה ואף חובתה להביא מזור לנפגעים דוגמת המבקש", הוסיפו חברי הוועדה.
אולם, החלטה זו התקבלה בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, המלווה את עבודת הוועדה, לפיה פרשנות זו מנוגדת להוראות החוק המפורשות. לדברי עו"ד קליין, המועד הקובע הוא מועד הבחירות כפי שתקבע אותו הוועדה, שהיא הגוף המוסמך לקביעת המועד. עו"ד קליין אף הבהירה כי סמכויות הוועדה הן אלו המוקנות לה בלבד, והיא איננה רשאית להפעיל שיקול דעת מעבר לנושאים שהופקדו בידיה באופן מפורש.