סאגת הרכבת רשימת הרבנים נציגי הרבנים הראשיים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל, ממשיכה להסתבך.
אמש הודיע הרב יעקב רוז'ה, זקן חברי מועצת הרבנות הראשית, כי הוא מוותר על תפקיד ממלא מקום נשיא המועצה. זאת, עקב פסיקת בג"ץ המחייבת אותו לשקול מינוי נשות הלכה במסגרת מכסת עשרת הרבנים נציגי הרבנים הראשיים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים הבאים. מנגד, הרב שלמה שפירא, אליו הועברה סמכות המינוי מהרב אליעזר איגרא, ממלא מקום נשיא ביה"ד הרבני הגדול שהודיע שנמצא בניגוד עניינים, בחר להעביר רשימה של עשרה רבנים – ללא נציגות לנשות הלכה – וזאת על אף פסיקת בג"ץ.
הרב שפירא ציין במכתבו כי עיין בפסק הדין שקבע כי עליו לשקול מינוי נשות הלכה, וכי לאחר ששקל את כל השיקולים הצריכים לעניין החליט למנות מטעמו עשרה רבנים, ובהם הרב מרדכי גרינברג, נשיא ישיבת כרם ביבנה; הרב מיכאל הרשקוביץ, ר"מ בשיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה לשעבר; הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות ויו"ר ומרכז ישיבות בני עקיבא; הרב מיכאל ימר, ראש ישיבת שעלבים; הרב יהושע כץ, רב העיר מעלה אדומים; הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה ורב השומרון; הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב שיכונים א-ב-ג בבני ברק לשעבר; הרב יואל מנוביץ, ראש ישיבת הגולן; והרב פרופ' יגאל שפרן, רב ומורה הוראה ופרופ' לאתיקה רפואית.
כעת צפוי מרכז רקמן, שכבר הגיש עתירה נוספת בנושא, לדרוש את ביטול בחירתו של הרב שפירא, וזאת מאחר שהיא איננה עומדת בתנאי פסיקת בג"ץ. הרב שפירא צפוי לטעון מנגד כי פסיקת בג"ץ חייבה אותו לשקול מינוי נשות הלכה, אך לאחר ששקל את הדברים לא מצא למנות אשת הלכה במסגרת זו. במקביל ביקשה המדינה שהות של מספר שעות נוספות להגשת הודעה מעדכנת, בנוגע למצב הבחירות.
כזכור, בהתאם לחוק הרבנות הראשית. את הרבנים הראשיים (וגם את מועצת הרבנות הראשית) בוחרת אסיפה מיוחדת המכונסת במיוחד לשם כך. באסיפה הזו ישנם על פי החוק 150 חברים, 80 מהם רבנים ו-70 נציגי ציבור. חלק ניכר מהחברים באסיפה מתמנים מתוקף תפקידיהם. למשל, 30 רבני הערים הגדולות במדינת ישראל, 14 רבני המועצות המקומיות הגדולות, 25 ראשי הערים הגדולות, ועוד ועוד. כל אלו מתמנים לחברי האסיפה אוטומטית, בהתאם למידע שמספק משרד הפנים לוועדת הבחירות ולמציאות בשטח.
אולם, לכלל הזה יש כמה חריגים. הממשלה בוחרת מתוכה 2 שרים שייצגו אותה באסיפה, הכנסת בוחרת חמישה נציגים, ושני גורמים בוחרים כל אחד עשרה נציגים נוספים לאסיפה. הרבנים הראשיים לישראל בוחרים עשרה רבנים מטעמם, תוך התייעצות עם השר לשירותי דת ובאישור הממשלה, והשר לשירותי דת בוחר עשרה נציגי ציבור מטעמו, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה.
כבר בחודש נובמבר 2022, לקראת המועד המקורי של הבחירות לרבנים הראשיים, הגיש המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן עתירה ראשונה לבג"ץ. בעתירתו דרש מרכז רקמן לקבוע, כי במסגרת מכסת עשרת הרבנים שעל פי חוק ממנים הרבנים הראשיים כנציגיהם בגוף הבוחר, עליהם לשקול גם מינוי של נשות הלכה בעלות השכלה תורנית מתאימה.
לטענת אנשי מרכז רקמן, הרבנים הראשיים לאורך השנים לא הקפידו למנות כנציגיהם דווקא רבנים בעלי תעודת כושר רשמית לרבנות מטעמה של הרבנות הראשית לישראל. בבדיקה שהם ערכו התברר כי כ-30 אחוזים מהרבנים שכיהנו מטעם הרבנים הראשיים לישראל באסיפה לא החזיקו בתעודה שכזו. ממילא, הוסיפו וטענו אנשי המרכז בעתירה, לא צריכה להיות כל מניעה למנות גם נשות הלכה, בעלות השכלה תורנית מקבילה לזו של אותם רבנים, במסגרת מכסת "עשרת הרבנים" הממונים כחברים באסיפה מטעם הרבנים הראשיים.
בג"ץ קיבל בחודש ינואר (ברוב דעות) עמדה זו, וכעת, לאחר שבין עשרת הרבנים אותם מינה הרב שפירא לא נבחרה ולו אשה אחת, יחזור הכדור בחזרה למגרשו של בג"ץ.
מנאמני קולך נמסר כי "בהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא, לא יעלה על הדעת שבין עשרת הנציגים שממנים ממלאי המקום של הרבנים הראשיים לא יכללו נשים. זכינו לחיות בתקופה שבה אין צורך לחפש בנרות תלמידות חכמים במעמד של רבניות. מצופה שמי שלקח לידיו את הסמכות למנות נציגים דתיים לאומיים, יכלול לפחות חמש נשים רבניות בתוך העשרה, כייצוגן השווה בחברה ובהתאם למקומן ולתפיסת העולם הדתית לאומית שרואה בנשים חברות שוות בקהילה".