שופטי בג"ץ, יצחק עמית, דפנה ברק ארז ורות רונן קיימו הבוקר (חמישי) דיון בעתירה שהגישו חמישה ארגוני שמאל קיצוני נגד הוראת השעה שחוקקה הכנסת לפני מספר חודשים, המאריכה את משך הזמן בו ניתן לכלוא "לוחמים בלתי חוקיים" לפני הבאתם בפני שופט. נציין עוד כי הוראת השעה מאריכה גם את משך הזמן המקסימלי בו ניתן להחזיק לוחם בלתי חוקי בצו כליאה זמני, ואת משך הזמן בו ניתן למנוע מפגש בין לוחם בלתי חוקי ובין עורך דין, וכן מאפשרת את עריכת הביקורת השיפוטית בהיוועדות חזותית.
בפתח הדיון ציינה נציגת המדינה, עו"ד מיטל שינדל, כי נכון להיום המספר הכולל של "לוחמים בלתי חוקיים" – כלומר מחבלי נוח'בה – המוחזקים בידי ישראל עומל על למעלה מ-2,300, ואילו 1,900 עזתים שנעצרו שוחררו. מבין הכלואים, פחות מ-200 כלואים בצו זמני ועוד לא ראו שופט.
השופטת דפנה ברק ארז הקשתה ותהתה, "אם מדובר בפחות מ-200 אנשים, למה צריך 75 ימים כדי להביא אותם בפעם הראשונה בפני שופט?"
השופטת רות רונן הוסיפה ושאלה "זה נכון שבתזכיר החוק לחידוש הוראת השעה נקבע שזה ירד מ-75 ימים ל-45?", ועו"ד שינדל השבה בחיוב, אך ציינה שעוד לא מדובר במספר סופי.
השופטת ברק ארז שאלה אף היא, "האם התקופה המקסימלית למניעת מפגש גם כן יורדת בתזכיר החוק?", ועו"ד שינדל השיבה, "כן, מ-90 יום ל-75".
בתגובה תהתה ברק ארז, "למה צריך את התקופה הזו של מניעת ביקורת שיפוטית? זה מאוד מאוד מטריד. יש מלחמה, אלו נסיבות שאינם רגילות, אבל אני הסתכלתי וראיתי שהיתה פה צמיחה מתמדת. היתה פה פשוט צמיחה דרמטית ולא ברור למה. אנחנו לא נברר כרגע מה היה. יש תזכיר, יש כוונה לצמצם את ההארכות, זו מגמה נכונה, אבל יכול להיות שמבלי להתעלם מהקשיים של התקופה, אבל גם בנסיבות מיוחדות אנחנו לא פטורים ממבחן המידתיות, יכול להיות שצריך לתת לזה משקל נוסף".
***
עו"ד שינדל ציינה כי העומס על המערכת עצום, והחקירות שאמורות לבסס את היותו של כלוא לוחם בלתי חוקי לוקחות זמן, "צריך לזכור מבחינת מספר ההליכים בבית משפט שגם אנשים שכבר הגיעו לבית משפט צריכים כבר להגיע לביקורת שיפוטית חוזרת".
ברק ארז לא השתכנעה והוסיפה והקשתה, "אני מתמקדת בביקורת השיפוטית בפעם הראשונה, שהיא זו שהכי קריטית, כי היא זו שבה מתברר האם בכלל מדובר בלוחם בלתי חוקי".
על כך השיבה עו"ד שינדל כי כדי שלביקורת השיפוטית תהיה משמעות יש לאפשר פרק זמן למיצוי החקירה, "במקביל לשימוע שנערך לכלואים בפני קצין צה"ל, דובר ערבית, שודע לשמוע אותם ולהבין אותם, מתנהלת חקירה, אלו דברים שצריכים להתנהל על מנת שבפני השופט תעמוד תשתית עובדתית מלאה. עם תמונה מלאה".
על כך השיבה ברק ארז, "המחיר המאוד קשה שמשלמים בשביל בדבר הזה הוא שאדם רואה שופט בפעם הראשונה אחרי 75 יום. זה פרק זמן ארוך ביותר ביותר".
עו"ד שינדל הוסיפה בתגובה, "אנחנו לא מקלים בכך ראש. בשבועיים האחרונים ישנם מאה כלואים חדשים, בעניינו של כל אחד מהם צריכה להיערך חקירה כשהוא נעצר רק עכשיו תוך כדי מלחמה, הוא מצטרף לכמות גדולה מאוד של 2,300 לוחמים בלתי חוקיים שכבר כלואים. זה לוקח זמן".
השופטת ברק ארז התעקשה, "יש ערך מאוד גדול לביקורת שיפוטית בתוך פרק זמן קצר. אנחנו לא מתעלמים ממצב המלחמה, ואני לא רוצה שיובן שאנחנו לא לוקחים בחשבון את המצב הזה. ברור שהכל צריך להתאים למצב, אבל עדיין יש חשיבות מאוד גדולה להבאת האדם בפני שופט. גם בהליכם פליליים אדם מובא בפני שופט על אף שחקירתו לא מוצתה".
בתגובה ניסתה עו"ד שינדל להסביר, "כדי שנבוא בפני שופט צריכה להיערך חקירה, החקירה לא נמדדת בפעולת חקירה כזאת או אחרת. צריך לבסס את ההגדרה של אותו אדם כלוחם בלתי חוקי. אם נגיע לשופט עם תמונה לא מלאה לא תהיה בזה תועלת".
על כך השיבה השופטת ברק ארז: "השאלה היא האם אנחנו כמדינה יכולים להרשות לעצמנו כמדינה שאדם ישב חודשיים וחצי בכלא ורק אז יתברר שהוא לא היה לוחם בלתי חוקי. האם אין מקום לשים איזו שהיא שלביות?".
עו"ד שינדל ציינה בתגובה כי כוחות הביטחון לא ממתינים לביקורת השיפוטית, "בכל אחד מהשלבים בדרך משתחררים אנשים. חוקרים הובאו מכל מקום שניתן, בקיבולת מלאה, עובדים יום ולילה. חקירה לא תמוצה בתוך שבוע. מה יקרה אם הם יובאו בפני שופט. כשפסק הדין ניתן המטרה היתה לתת מענה לכמה קלפי מיקוח, ל-5-6 לב"חים, לא ל-2,300. אף אחד לא צפה את המציאות שאנחנו מצויים בה, אף אחד לא דמיין מצב כזה".
***
עו"ד אלונה קורמן, אשר ייצגה בדיון את הארגונים העותרים, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, גישה ו'עדאלה', תקפה את הוראת השעה, "מדובר בשינויים דרקוניים, בלתי חוקתיים בעליל. המשיבים מפגינים אדישות כמעט מוחלטת לזכויות שנפגעות גם לפי המשפט הישראלי וגם לפי המשפט הבינלאומי. גם לפי התזכיר הנוכחי כלואים אמורים לפגוש שופטים בפעם ראשונה בהיוועדות חזותית. מצב הדברים המזעזע לאור הדיווחים על תנאי הכליאה, אנחנו מעריכות כל יום שבו התקופות הללו מצטמצמות, כל יום הוא מאוד משמעותי, האנשים הללו הגוף שלהם נפגע, חלקם מתים, אלךו ההשלכות המעשיות של ההחזקה לפרקי זמן ממושכים. זה יוצר מצב של מעצר שרירותי. הנתונים של 1,900 אנשים ששוחררו, כמו כל בני אנוש יש טעויות. כל הדברים שאנחנו חוששים מהם, הם אלו שקורים. אנשים מוחזקים לפרקי זמן ארוכים ומה שקורה הוא שבסוף מתגלה שהם לא מעורבים".
השופטת דפנה ברק ארז הקשתה גם עליה, ושאלה האם לא ברור לה שלנוכח המלחמה ומספרי הכלואים העצומים שאיש לא דמיין יש לשנות גם את הוראות החוק. עו"ד קורמן השיבה כי החוק המקורי נועד בדיוק למצב של מלחמה, אך ברק ארז לא השתכנעה, "את לא יכולה להגיד לי שהמחוקק או בית המשפט צפו בשנת 2008 את ה-7 באוקטובר, אף אחד לא צפה את ה-7 באוקטובר".
קורמן מחתה גם על קיום הביקורת השיפוטית בהיוועדות חזתית, "ביקורת שיפוטית שמבוצעת בהיוועדות חזותית כשאין עורך דין בתמונה היא ביקורת שיפוטית חסרה מאוד. נתקלנו באנשים שבכלל לא מבינים למה הם שם. לכן חשוב מאוד שתהיה מעורבות של אנשי מקצוע שיוכלו לשמוע את הטענות ולהשמיע אותן".
עו"ד יצחק ברט, המיצג את הכנסת, הזכיר כי הוראת השעה הנוכחית פוקעת בעוד כשלושה שבועות, וכציין כי יש לתת לכנסת לשקול את השיקולים הנדרשים במסגרת ההארכה הצפויה של הוראת השעה, "הכנסת דנה בשאלות הללו, והתייחסה לקשיים. המטרה היא שהביקורת השיפוטית צריכה להיות בזמן ריאלי, אין טעם שאנשים יובאו בפני שופט והביקורת השיפוטית לא תהיה משמעותית. אין טעם לקבוע ביקורת שיפוטית מהירה, ועד אליה הכלואים יבואו עם תיק ריק. צריך עוד זמן. ברור שכל הסיטואציה היא חריגה, וזה שכל ההליך הזה מתנהל תוך כדי מלחמה הוא חריג. הכנסת אמורה לדון בחוק הזה מחדש ודרך המלך היא לתת לכנסת להעלות את כל השאלות הללו".
בסיום הדיון לא התקבלה החלטה.
