יותר מתשעה חודשים אחרי הטבח בשמחת תורה, בצה"ל מפרסמים היום (ה') את התחקיר הראשון שעוסק בקרב בבארי. התחקיר הוא חלק מתוך סדרת התחקירים שיפורסמו על אירועי אותו יום והמהלכים שהביאו אליהם, ומי שריכז אותו הוא אלוף במיל' מיקי אדלשטיין. הממצאים הוצגו לחברי קהילת בארי, למשפחות החטופים שנחטפו מבארי ולמשפחות השכולות. התחקיר סוכם על ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי, הוצג לשר הביטחון יואב גלנט ואחר כך לחברי קיבוץ בארי.
בצה"ל מסבירים כי הסיבה לכך שזה התחקיר הראשון שפורסם היא המוכנות שלו והסטנדרט הגבוה שבו הוא נערך, שכלל תחקיר של מאות שעות עבודה. בצבא מבינים כי זאת האבן הראשונה לבניית האמון בין צה"ל, הקהילות בעוטף והחברה הישראלית. יש להדגיש כי התחקיר מפרט את השתלשלות האירועים, הפרטים השונים על הקרבות בקיבוץ בלבד ולא עוסק בתפיסת ההגנה, הפערים המודיעיניים וההפתעה. לבקשת הקיבוץ, לא יוצג לציבור מה שעברה כל משפחה באופן אישי.
Video: הקרב בבארי
צוות התחקור קבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ בארי, גבורת תושבי בארי ולוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ ראויה לציון לשבח, והיא שהביאה לייצוב קו ההגנה בשעות הלחימה הראשונות, תוך בלימת התרחבות ההתקפה לשאר חלקי הקיבוץ, בזמן שכוחות הביטחון כלל לא היו במקום.
התחקיר מטהר את שמו של תא"ל ברק חירם, סביב הטענות לקבלת החלטות לא סבירה והטלת פקודות שפגעו בחילוץ בני הערובה, ואף מעניק לו נקודות זכות בניהול המצב, והענקת זמן נוסף לצוות הימ"מ למיצוי המו"מ עם המחבלים. "ברק חירם לא היסס לקחת אחריות ולפקד", אמרו בצוות התחקיר, והדגישו כי רגע הגעתו לבארי הייתה "הפיכת הקערה" בקרב, ומשם ואילך כוחות הביטחון הישראלים גברו על המחבלים.
שבעה חברים, שלושה חודשים, מאות שעות עבודה
בהתקפה על הקיבוץ נהרגו 101 אזרחים, ונחטפו לשטח הרצועה 30 חטופים וחטופות מקהילת בארי ושני חטופים נוספים – 11 מהם עדיין מוחזקים בעזה. במהלך הלחימה נפלו 31 אנשי כוחות הביטחון, בהם 23 לוחמי צה"ל וחברי כיתת הכוננות ו-8 שוטרים, ונפצעו לוחמים ואזרחים רבים.
מהממצאים עולה כי חדרו לשטח הקיבוץ כ-340 מחבלים, בהם כמאה מחבלי נוח'בה והיתר משתייכים לחמאס, ג׳יהאד איסלמי ופורעים ללא שיוך ארגוני, שביצעו מסע הרג, טבח, חטיפה, בזיזה ואונס. לפי ההערכות המעודכנות של צוות התחקיר, בשטח הקיבוץ עצמו חוסלו כמאה מחבלים. לבתי הקיבוץ נגרם נזק כבד והליך שיקומו צפוי להימשך זמן ארוך.
את התחקיר ערך צוות של שבעה חברים וחברות, קצינים ומומחים שאינם מהווים חלק משרשרת הפיקוד ולא היו מעורבים באירועים עצמם. התחקיר ארך כשלושה חודשים וכלל מאות שעות של שיחות וראיונות עם תושבי קיבוץ בארי, חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, שפעלו במרחב בימים הראשונים למלחמה. במסגרת התהליך נאספו אלפי פרטי מידע וחומרים, על מנת לייצר תמונה בהירה ומדויקת ככל הניתן של השתלשלות האירועים כהווייתם. כחלק מכך, חברי הצוות אספו הקלטות של כלל קולות הקשר של מערכות כוחות הביטחון, בחנו את התקשורת בין חברי הקיבוץ, בהסכמתם בלבד, ואף בוצע איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים אשר נתפסו בתחילת המלחמה. בנוסף, הצוות ריכז סרטונים שצילמו כטב"מים, תיעודים מתצפיות ושחזורים בשטח. התחקיר בוצע בשיתוף פעולה עם השב"כ והמשטרה שכוחותיהם פעלו בקיבוץ.
בצה"ל מדגישים כי מדובר בתחקיר מבצעי צבאי, ולא בוועדת חקירה ממלכתית, ולכן המיקוד הוא בהשתלשלות האירועים, ניהול הקרבות והתנהלות כוחות הביטחון. התחקיר בחן את הלחימה בקיבוץ בארי, שהיה רק מוקד אחד מתוך עשרות מוקדי לחימה בשבעה באוקטובר. חדירתם של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל, היא הגורם המרכזי שהקשה על הגעת כוחות הביטחון למוקדי הלחימה. סוגיה זו, אשר עולה במספר תחקירים עד כה, נמצאת במרכז התחקיר הכולל שעוסק בהפעלת הכוח, והיא תוצג בהמשך.
לצורך התחקיר, הצוות חילק את קיבוץ בארי לארבעה מרחבי תחקור. בכל מרחב בוצע מיפוי ושרטוט ציר זמן ייעודי, מרגע תחילת מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ועד השגת השליטה על שטח הקיבוץ וטיהורו ממחבלים. בכל מרחב מתוארים סדרי הכוחות בכל שלב לאורך ימי הלחימה, התנהלות הכוחות ואירועים מרכזיים נוספים.
ציר הזמנים: שישה שלבים מרכזיים
- תחילת המתקפה ותנועת המחבלים מעזה לקיבוץ בארי – משעה 6:30 עד 6:45
- תחילת ההתקפה הקרקעית על בארי – משעה 6:45 עד 9:00. בשלב זה המחבלים הראשונים חודרים לשטח הקיבוץ משני כיוונים: מהש"ג ומהשער בצפון מערב. כלל הלחימה בשלב זה התבצעה על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ אשר הצטרפו ללחימה, 26 בסך הכול.
- הקיבוץ נכבש על ידי האויב – משעה 9:00 עד 13:30. לאורך שלב זה ממשיכים חברי כיתת הכוננות ותושבי בארי לנהל את הלחימה, ומייצבים קו הגנה לבלימת ההתקפה. כוח צה"לי ראשון, מיחידת שלדג, הגיע לבארי, נפגע, פינה פצועים בעזרת מסוק 669, יצא והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים אשר הגיעו לשער הכניסה. עד סיום שלב זה האויב מבצע את כלל החטיפות מבארי. במטכ"ל מבינים שיש מוקדי תקיפה רבים וקושי מבצעי לנוע בצירים ולשנע את הכוחות האורגניים ממקום למקום, ומחלטים למנות את מפקד אוגדה 99, תא"ל ברק חירם, למפקד הגזרה שכללה את בארי, עלומים וסעד.
- בלימת האויב – משעה 13:30 עד 22:00. בשלב זה מתחילים להגיע כוחות משמעותיים יותר לבארי. בשעה 16:15 בכירי אוגדה 99 מתייצבים בבארי ומתחילים בהסדרה של הפיקוד והשליטה. לקראת השעה 18:00 נלחמים במרחב הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון מאינספור יחידות. החל משעות אחר הצהריים מתחיל מאמץ פינוי התושבים.
- השבת השליטה המבצעית על שטחי הקיבוץ – משעה 22:00 עד 5:00. בשלב זה מתבצע עיקר פינוי התושבים ומסיימים סריקה במרבית שטח הקיבוץ. בסופו של שלב זה מושגת שליטה מבצעית של כוחות הביטחון על בארי.
- סריקה והשלמת טיהור הקיבוץ – ה-8 באוקטובר, משעה 5:00 עד 15:00. בשלב זה מתקיימת סריקה חוזרת בקיבוץ וממשיכה לחימה במספר מוקדים מתוחמים.
עיקרי מסקנות התחקיר:
פער בתרחיש הייחוס ומוכנות – צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שקרה ב-7 באוקטובר, הכולל נקודות חדירה רבות שבהן נכנסו אלפי מחבלים שתקפו בעשרות מוקדים במקביל. תרחיש הייחוס עסק בחדירות בודדות ונקודתיות. לתרחיש זה התאמנו הכוחות ולאורו נקבעה פריסת הכוחות. לאור כך, לא היו במרחב כוחות עתודה נוספים שיכלו להישלח לבארי. כל כוחות התגבור הצה"ליים נשלחו לגזרה והפעלתם תיבחן בתחקיר הכללי. נושא ההיערכות ותרחיש הייחוס עודנו נבחן בימים אלו במסגרת תחקיר נרחב על אודות תפיסת ההגנה והמודיעין.
גיבוש תמונת המצב – צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ עד שעות אחר הצהריים של שמחת תורה, על אף שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי בנוגע לחדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.
תחילת הלחימה בקיבוץ – עד השעה 13:30, הלחימה בתוך הקיבוץ התנהלה על בסיס כיתות הכוננות והתושבים. במשך שבע שעות הלחימה הראשונות תושבי הקיבוץ הגנו על עצמם, פעילותם ותושייתם היא זו שבלמה את האויב מלהרחיב את התקפתו לשכונות נוספות. התושבים המשיכו להילחם גם לאחר הגעת כוחות צה"ל, הכווינו אותם ונלחמו לצידם.
פיקוד ושליטה – בשל ריבוי מוקדים וקושי בגיבוש תמונת המצב, הלחימה במרחב בשעות הראשונות התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם למספר אירועים שבהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית. לכך נמצאו מספר סיבות: במקרה אחד, עשרות לוחמים לא נכנסו ללחימה בהחלטת מפקד והמתינו למשימת פינוי תושבים מבארי. במקרה אחר שמהווה שגיאה פיקודית, כ-40 לוחמים שנלחמו בתוך בארי הוצאו מחוץ לקיבוץ בהחלטת המפקד. עוד כ-60 לוחמים נכנסו לאחר פרק זמן של שעה בשל המתנה למפקד הכוח שהיה בדרכו למקום. ובמקרה נוסף מדובר במספר מצומצם של כוחות שתודרכו וקיבלו משימה מפורטת במשך חצי שעה על ידי מפקד אוגדה 99 תא"ל ברק חירם, בעיקר סביב השעה 18:00, בעיקר מתוך חשש לתקריות ירי דו צדדי עם רדת החששה והבנה שיש צורך בארגון הסד"כ וחלוקת גזרות מסודרת. בנוסף היו לא מעט כוחות, חפ"ק ותחנות איסוף וטיפול בפצועים שמקומם היה מחוץ לקיבוץ, וייתכן שכל אלה יצרו תמונת מצב שמדובר במאות לוחמים שמתעכבים בכניסה לקיבוץ בזמן שהמחבלים טובחים בתושבים. חוסר סדר זה אפיין מוקדי לחימה רבים במהלך ה-7 באוקטובר, והוא מתוחקר בימים אלו במסגרת התחקיר הכללי.
בשל ריבוי המוקדים וצורך בפתרונות דחופים, מונה מפקד בכיר לכל מוקד לחימה מרכזי על מנת שיפעיל את הכוחות שיגיעו לגזרה בצורה מיטבית ומתואמת, כדי שלא להתבסס על כוחות אורגניים, פעולה שהייתה נמשכת זמן רב. החלטת המטה הכללי ופיקוד הדרום להטיל על תא"ל ברק חירם את הפיקוד על הגזרה ולאחר מכן על בארי, הייתה רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב והמענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים. ניתן לציין כי זה רגע "היפוך הקערה" שהביא להשגת שליטה מחודשת ביישוב. לצד שגיאות מבצעיות וטעויות בהפעלת הכוח, צוות התחקור ציין כי הלחימה בבארי כללה שורה של מעשי גבורה ואומץ עילאי מצד הכוחות הלוחמים, המפקדים וכוחות הביטחון שלחמו בקיבוץ, והביאו להצלת תושבים רבים.
התנהלות הכוחות מול אזרחים – פינוי האזרחים בצעדות דרך גופות חבריהם ומחבלים; התעלמות של חיילים מתושבים בציר 232 שנותרו ישובים על הקרקע במשך שעות מבלי שמאבטחים אותם; לוחמים עם מיגון אישי שהותירו נשים, גברים, מבוגרים וילדים בלי מיגון גם בשעת צבע אדום; לא חלקו מים לשתייה ועוד. רק כשהגיעה קצינת עורף חטיבה צפונית החלו להסדיר את המצב, שהוגדר כלא ערכי מצד המתחקרים. כמו כן, בהיעדר מענה רפואי אזרחי מספק, צה״ל לא העמיד מענה רפואי מספק דיו, ובנוסף היו מקרים בודדים בהם כוחות פעלו לחילוץ פצועי צה"ל לפני חילוץ אזרחים.
אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל – הצוות מצא כי באירוע פעלו הכוחות בציר פיקוד ושליטה סדור, אשר כלל פיקוד מחפ"ק ייעודי של ימ"מ, שב"כ וצה"ל, ותוך קבלת ליווי מודיעיני ואווירי בזמן אמת. מהתחקיר עולה כי אל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כאשר הם ממצים עד תום את מאמצי המשא ומתן. ירי הטנק לעבר סביבת הבית בוצע באופן מקצועי, בהחלטה משותפת של המפקדים מכלל הארגונים, לאחר חשיבה והערכת מצב ועל מנת להפעיל לחץ על המחבלים ולהציל את בני הערובה, ולא במטרה לפגוע במחבלים או לחפות לכוח פריצה כלשהו. המאו"ג חירם הגדיר את המרחב שבו יש לירות, והורה לבחור בפגז מסוג "חלול" שלא יוצר רסיסים, וכי יש לירות רק לעבר הקרקע.
לאחר שנשמעו קולות ירי משטח הבית ושהמחבלים הודיעו על כוונתם להתאבד ולהרוג את בני הערובה, הכוחות קיבלו החלטה לפרוץ אליו על מנת לנסות ולהציל את בני הערובה, וביצעו פעולת לחימה בתנאים קשים. הצוות ציין כי בני הערובה שהוחזקו במבנה גילו תושייה רבה, ועשו מאמצים רבים כדי ליצור קשר עם כוחות הביטחון ולהכווין אותם. כך סיפר גם ארנון זמורה ז"ל, שפיקד על צוות ימ"מ ויצר קשר עם אחת החטופות כשהיה סמוך לחלון הבית. לפתע הוא שמע צרור ארוך ואז הקולות לא נשמעו יותר.
צוות התחקיר הציג בפני המשפחות השכולות את הערכתו לגבי נסיבות המוות של כל אזרח שהוחזק במבנה. הצוות קבע כי מהמידע שנבחן עד כה ולמיטב הבנת חברי הצוות, בתוך המבנה לא נפגעו אזרחים מירי פגזי הטנק – למעט מקרה נקודתי מחוץ למבנה שבו נפגעו שני אזרחים מרסיסים. הצוות ציין כי מסתמן שמרבית בני הערובה נרצחו על ידי המחבלים, וכי נדרש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות ולבחון ממצאים נוספים ככל שניתן. באשר לתפקוד המפקדים הבכירים שהיו בנקודה, צוות התחקור מצא כי אלו פעלו בתיאום ובמקצועיות אל מול מציאות קשה ומורכבת.
הרמטכ"ל: להעדיף תמיד הגנת אזרחים על פני הגנת חיילים
הרמטכ"ל הרצי הלוי קיבל את כל המסקנות והלקחים העולים מהתחקיר וקבע כי עליהם להיות מוטמעים בתכניות ההגנה והלחימה. הרמטכ"ל הביע את הערכתו לצוות התחקור על תחקיר רציני, חד ומקצועי אשר מייצר תמונה בהירה, על אף האתגרים והמורכבויות.
הרמטכ"ל סיכם את המסקנות והלקחים הבאים:
- צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים במובן הקשה ביותר וכשל במשימתו.
- לחימת תושבי בארי ובראשם חברי כיתות הכוננות בוצעה בנחישות ובאומץ. את גבורתם, בהגנתם בגופם על הקיבוץ ותושביו, יש להעלות על נס. לחימה זו היא שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים. לצידם הרמטכ"ל ציין לשבח את פעולת חברי צוות החירום היישובי (צח"י) בגיבוש תמונת מצב מתעדכנת ושמירת קשר עם התושבים תחת אש.
- פעולת הכוחות – כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה . לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות, ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד.
- הגעת כוחות התגבור – הרמטכ"ל ציין כי שאלה חשובה אשר נמצאת בבסיס כלל תחקירי הקרבות, היא מה הסיבות לאי הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים. הלוי ציין כי תחקיר זה מספק את התשובה העקרונית: ריבוי ההתקפות בו זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו, הקשו על צה"ל לפעול על מנת לממש את משימתו. הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי.
- המתנת כוחות מחוץ ליישוב – משעות הצהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה. בבחינת הסיבות שהביאו לכך נמצא כי מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו כוחות מעטפת של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ. עלינו לחדד ציווי ברור – במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים.
- עדיפות להגנת אזרחים על פני הגנת הכוחות – בחלק מהמקרים נוצר מצב בו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים. בתחקיר נמצא כי מקרים אלה נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה, ולפיכך כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם. יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר. חיילים תמיד ייתנו עדיפות לטיפול באזרח – בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה. זהו ערך חשוב מאוד שיש להטמיעו מהטירונות ואילך.
- השתתפות מפקדים בכירים בלחימה – מפקדים בכירים רבים, בסדיר ובמילואים, קפצו מבתיהם ונסעו לגזרת הלחימה על מנת להילחם. פעולה זו היא דוגמה ומופת וראויה להערכה רבה. הרמטכ"ל ציין כי על מפקד בכיר בשטח לשאוף לבטא ערך מוסף כמפקד: לפקד, להוביל, להחליט על פתרונות ולהוביל למימושם.
- אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל – הרמטכ"ל קבע כי מדובר באירוע ייחודי במאפייניו, שכלל אירוע בני ערובה באזור לחימה. באירועים מסוג זה על המפקד בשטח לקבל החלטות קשות שמטרתן להציל כמה שיותר אזרחים. מהתחקיר עולה כי ערך זה הנחה את קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח. שיקול הדעת וניהול האירוע על ידי כוחות הביטחון שנכחו בו בוצע באופן מקצועי וערכי, תוך שימוש נכון באמצעים שעמדו לרשות הכוחות ובהם ניהול משא ומתן, מודיעין ושימוש בטנק כאמצעי אחרון ליצירת לחץ על המחבלים.
הרמטכ"ל סיכם כי "תחקיר הקרב בבארי הוא התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי ה-7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם. אמנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון וממדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם. בסופו של הליכי התחקור שיאפשר גיבוש תמונה מלאה של האירועים, יתקבלו החלטות וייגזרו משמעויות, מלבד המסקנות המבצעיות שיוטמעו בטווח הזמנים המיידי. עלינו מוטלות האחריות והחובה לבצע הליך תחקור נוקב ומעמיק זאת על מנת ללמוד, לחזק ולשפר את ההגנה שאזרחי ישראל ראויים לה. זו למידת עומק לשם שינויי עומק שיחזקו את צה"ל, במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. זוהי חובתנו כלפי הציבור הישראלי בכלל ותושבי הדרום בפרט".
