במהלך השבת, בתקיפה ממוקדת שהכוונה על ידי מודיעין של שב"כ ואמ"ן, נעשה ניסיון נוסף, האחרון עד כה מבין רבים, לחסל את מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם – הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דיאב אבראהים אל־מצרי, שמוכר יותר בשמו מוחמד דף. הבוקר אישרו בחמאס כי המחבל שמזוהה כמח"א חאן יונס, ראפע סלאמה, חוסל בתקיפה, אך לא התייחסו לדף עצמו.
מוחמד דף נחשב למספר 2 בקרב בכירי חמאס ברצועת עזה לצד מפקד הארגון יחיא סינוואר, ולכן הוגדר על ידי מערכת הביטחון הישראלית כטרוריסט המבוקש ביותר. "דֶף" פירושו "אורח", וכינוי זה ניתן לו כיוון שנהג להחליף באופן תדיר את מיקומיו כדי לסכל מעקבים וניסיונות חיסול.
דף נולד בשנת 1965 בח'אן יונס וכבר כשהיה נער הצטרף לתנועת האחים המוסלמים. במהלך לימודיו באוניברסיטה האסלאמית בעזה היה פעיל בגוש האסלאמי והיה נציגם במועצת הסטודנטים. דף הצטרף לשורות המנגנון הצבאי של חמאס עם תחילת האינתיפאדה הראשונה. במאי 1989 נעצר ונידון ל־16 חודשי מאסר.
ב-1991 הצטרף לשורות גדודי עז א-דין אל-קסאם, ותחילת דרכו הייתה כתלמידו של יחיא עיאש, הטרוריסט הפלסטיני שכונה "המהנדס", ושימש באותם ימים כראש הזרוע הצבאית של חמאס. ב־1992 פיקד על החוליה שחטפה ורצחה את החייל אלון קרוואני. שנה לאחר מכן מונה למפקד הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה. בהמשך היה אחראי על הפעלת החוליות שחטפו ורצחו את החיילים נחשון וקסמן, אריה פרנקנטל ושחר סימני. לאחר חיסול מורו ורבו עיאש ב-1996, דף בחר לנקום את מותו בשורת פיגועי טרור קשים בתחומי ישראל בתחילת השנה, שהביאו למותם של עשרות ישראלים, כולל 58 נרצחים בשבוע אחד.
לאחר מכן ירד דף למחתרת, אך מהר מאוד הוא שב לתכנן פיגועים רבים מרצועת עזה. בהמשך מונה לסגנו של סלאח שחאדה כמפקד גדודי עז א-דין אל-קאסם. בקיץ 2002, עם חיסול שחאדה, דף קיבל לידיו את הנהגת הזרוע הצבאית של חמאס.
דף חמק מספר פעמים מניסיונות חיסול של ישראל: ביולי 1998 חמק מכוח של גדוד 50 של הנח"ל, ששהה במארב עשרות מטרים ממנו, סמוך לציר פילדלפי. באוגוסט 2001 נעשה ניסיון לחסל את דף, יחד עם בכירים נוספים בחמאס, אך ניסיון זה נכשל.
בספטמבר 2002 ירה מסוק קרב של צה"ל שני טילי "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר מספר שעות שבהן הגיעו למערכת הביטחון ידיעות סותרות בנוגע לגורלו, התברר כי דף לא נהרג אלא נפצע קשה, איבד את עינו ונפצע בידו. אחרי תהליך שיקום וטיפול סודי על ידי רופאים שהוברחו לעזה, הוא שב לפעילות בתחילת 2003.
בספטמבר 2003 נעשה ניסיון חיסול נוסף שכוון אל כל הצמרת הצבאית של חמאס, בדירה בעזה, בהם דף, אסמאעיל הנייה, והמנהיג הרוחני של התנועה באותם ימים, אחמד יאסין. מטוסי קרב הפציצו את הדירה בקומה הלא נכונה והבכירים יצאו כמעט ללא פגע.
ביולי 2006 נפצע קשה בתקיפת חיל האוויר על הבית בו שהה. בצה"ל סברו כי בעקבות אותה התקפה נכרתו גפיו והוא רותק לכיסא גלגלים. ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, טען כי בזמן עזיבתו את תפקיד ראש השב"כ, דף לא מתפקד עוד והוא נכה ומשותק חלקית. הערכות אלה הופרכו, כזכור, בתחילת המלחמה הנוכחית, אז פורסם תיעוד של המחבל כשהוא הולך על רגליו. דף טופל במצרים וחזר לרצועה כעבור שלושה חודשים. בהיעדרו נטל אחמד ג'עברי את הפיקוד על הזרוע הצבאית של חמאס, והוא חוסל כידוע בתחילת מבצע עמוד ענן.
במהלך מבצע צוק איתן היו שני ניסיונות חיסול נוספים נגד דף, ומספר מבני משפחתו נהרגו. המודיעין הישראלי העריך באופן לא רשמי כי גם ראש הזרוע הצבאית של חמאס נהרג. שנה לאחר מכן נוגע כי דף עדיין חי ומתפקד. גם במבצע שומר החומות היו שני ניסיונות חיסול נגדו, שנכשלו גם הם.
דף נחשב למי שתכנן את מתקפת הטרור על יישובי העוטף, דרבן את המחבלים במעשי הטבח וקרא לערביי ישראל לפעול נגד ישראל. בתחילת המלחמה הנוכחית, תפסו כוחות צה"ל מחשבים בתוך רצועת עזה ומהחומרים שנמצאו בהם עלה כי כל ההשערות על מצבו של דף היו שגויות – הוא לא מרותק לכיסא גלגלים ומצבו הבריאותי טוב.
