השומר בכניסה לבית הרבנות הראשית, מאחורי בניין משרדים בשכונת רוממה בירושלים, לא ידע לומר היכן יושב הרב אליעזר איגרא. לפני ימים ספורים מונה הדיין הוותיק לממלא מקום נשיא בית הדין הגדול, ועבר ללשכה ששימשה את הרב הראשי היוצא, הרב דוד לאו; כזכור, הרב לאו ועמיתו, הרב יצחק יוסף, סיימו את תפקידיהם מבלי שנבחרו להם מחליפים. בלשכה תלויים דיוקנאותיהם של הראי"ה קוק והרב יצחק הרצוג, שני הרבנים הראשיים האשכנזים הראשונים, לצד תמונות חטופים המוחזקים בעזה.
"כשנכנסתי לתפקיד בירכתי שהחיינו", משתף הרב איגרא ברגשותיו. "צריך להבין שמערכת בתי הדין היא המערכת הדתית הכי חשובה במדינת ישראל ובעולם כולו. הרב קוק הבין שהעם שלנו הוא עם מיוחד, וכל אחד סומך רק על הרבנים שלו. הוא הקים מערכת שמקובלת על כל הקהילות בארץ ומרכזת את הכשרויות, הגיורים, הנישואים והגירושין. מדובר בנס. בלי ההסכמה על הנישואים והגירושין, יכול להיות כאן מצב נוראי".
הרב איגרא יושב בכיסא נשיא בית הדין – אחד מתפקידיהם המסורתיים של הרבנים הראשיים – כשלראשו כיפה סרוגה גדולה. במשך שנים רבות לא הצליחו רבנים ציוניים־דתיים להיבחר לתפקיד, והובסו על ידי המועמדים החרדים. כעת זה קורה, אם כי באופן זמני, דווקא בעקבות התמהמהות מכוונת של המשרד לשירותי דת המצוי בשליטת ש"ס, בקביעת תאריך לבחירות לרבנות הראשית.
"יש לנו ויכוח עם בג"ץ שקבע שרבנים הם גם רבניות, ולזה מועצת הרבנות לא הסכימה. אנחנו מקובלנו שרבנים זה רבנים וזהו, רבנים שלמדו תורה במסגרות מסוימות. זו דעתנו"
"בירכתי שהחיינו כי הרגשתי שיש כאן משהו מיוחד ומרגש, לא פרטי דווקא, גם עבור הציבור שליווה אותי כל השנים", הוא מוסיף. "כמו שכאשר ממנים אלוף עם כיפה סרוגה זה מרגש את הציבור, ככה גם כאשר מישהו מהציבור שלנו מגיע למשרה כזאת בבית הדין זה מרגש, שהצלחנו ליצור מסלול של לומדי תורה. כשהקמנו, לפני למעלה מ־40 שנה, את הכולל בפסגות כדי 'להכשיר דיינים מתוך הציונות הדתית', זה היה כל כך מהפכני, שפחדנו אפילו לחלום על דיינים מהציבור הדתי־לאומי. בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא גִלגֵל שהייתי הראשון מהכולל שהתמנה לדיין, בגיל 35. התיישבתי שם לצד גדולי הדור, וראו עליי שאני מעולם אחר. צריך להבין, זה מסלול שהיה סגור לציבור הדתי־לאומי. יש פה דבר שנבנה לאט לאט, מתוך יצירת אמון. בהמשך זכיתי להיות אב בית הדין הראשון עם כיפה סרוגה כאשר מוניתי לאב בית הדין בבאר־שבע, שם גם זכיתי לעבוד לצידו של רב העיר הרב יהודה דרעי זצ"ל, שהיה מועמד לתפקיד הראשון לציון ונפטר השבוע. הרב דרעי היה בקי באופן מופלא. כאשר ישבנו יחדיו בוועדת הבחינות בעל פה לדיינות, שהן הבחינות הקשות ביותר, היה בינינו ויכוח. לרב דרעי היה ברור שכל הנבחנים צריכים להיות בקיאים ברמה שהם זוכרים את כל פרטי הפרטים כפי שהוא היה בקי בהם, ואני הייתי צריך לשכנע אותו להקל עליהם קצת".
יכולת ההיבחרות
לפי ההסכם הקואליציוני שנחתם עם הקמת הממשלה בין מפלגות הציונות הדתית וש"ס, הרב הראשי האשכנזי יהיה מועמד שיוסכם על מפלגת הציונות הדתית, ואילו לתפקיד הראשון־לציון, הרב הראשי הספרדי, ימונה רב שמזוהה עם ש"ס. כדי לממש את ההסכם ולאחד כוחות מול מתמודדים חרדים, ביקש סמוטריץ' מהרב יעקב אריאל, מבכירי הרבנים בציונות הדתית, להקים ועדה שתבחר את נציג המגזר בבחירות לרבנות הראשית. בפני הוועדה התייצבו שלשה מועמדים עיקריים: רבה של פתח־תקווה הרב מיכה הלוי, הרב איגרא, ואב בית הדין באשקלון הרב מאיר כהנא. שלושת המועמדים חתמו כי לא יתמודדו לתפקיד אם הוועדה לא תבחר בהם. להפתעת רבים המליצה הוועדה על הרב כהנא. המלחמה שפרצה בשמחת תורה, לצד עימותים פנימיים בש"ס סביב זהותו של הרב הראשי הספרדי, הביאו לכך שהבחירות לרבנות הראשית נדחו פעמיים. אף שכהונת הרבנים הראשיים הקודמים הסתיימה כאמור בשבוע שעבר, עדיין לא ברור מתי יתקיימו הבחירות לתפקיד.
במקביל, בעקבות מהלכים של רבנים שונים שחתרו תחת הסכמות הוועדה, הודיע הרב אריאל כי הוא מחזיר לסמוטריץ' את המנדט לבחירת הרב האשכנזי, לצד תמיכתו האישית ברב כהנא. כעת צפויים להתמודד חמישה רבנים לתפקיד הנחשק: שלושת הרבנים שהתייצבו בפני הוועדה, לצד שני מועמדים שמזוהים עם הציבור החרדי: הרב משה חיים לאו, ורב העיר נתניה הרב קלמן בר. המציאות הזו מטילה שוב ספק גדול ביכולתו של הציבור הדתי־לאומי להתאחד ולמנות רב ראשי מטעמו.
"אני מקווה שהבעיה הזו תיפתר לקראת הבחירות", אומר הרב איגרא. "הרי כל אחד מהמועמדים עיניו בראשו והוא רואה את המצב, וגם גורמים פוליטיים בוחשים בנושא. אני מקווה שיימצא הפתרון הנכון".
חתמת במפורש שלא תתמודד. מה השתנה?
"קודם כול, אני עדיין שוקל את צעדיי אם להתמודד. בנוסף, היו לי טענות על ועדת הרב אריאל, ובכל זאת קיבלתי את החלטת הוועדה לתמוך ברב כהנא, ירדתי מזה והלכתי הביתה. אני לא רוצה לדבר נגד חבריי הרב כהנא והרב מיכה, שניהם אנשים ראויים, לרב מיכה אני נתתי את תפקיד רב העיר פתח־תקווה. נבחרתי בדיל לתפקיד הזה ובחרתי ללכת להיות אב בית הדין בבאר־שבע. אני לא יכול לומר דבר על מי שפיניתי לו את תפקיד רב העיר. אני מעריך אותו והוא אדם ראוי מאוד. גם הרב כהנא אדם ראוי מאוד, ועזרתי לו להתמנות לתפקיד אב בית הדין באשקלון, ובעניינים נוספים. אני מעריך את שניהם, אבל לאור דברים שהשתנו, שאני לא רוצה לומר מה הם, פניתי לוועדה בבקשה להתכנס שוב ולדון בהחלטה שהתקבלה, ולא קיבלתי מענה. בלי לפגוש אותי החליטה הוועדה להחזיר את המנדט לסמוטריץ', וזה אומר שהחלטת הוועדה וההתחייבויות שחתמנו עליהן בטלות".
בעקבות התנהלות הרבנים ייתכן ששוב ייבחר רב חרדי.
"כל אחד יעשה את החשבון שלו איפה הוא נמצא. בפעם הקודמת כשראיתי את מצב הדברים משכתי את ההתמודדות כי אני אדם אחראי. הפעם אני חושב שעל המועמדות שלי יש את הקונצנזוס הרחב ביותר בציונות הדתית, וכך גם בציבור הרחב. יש לי את 'יכולת ההיבחרות', כפי שהייתי היחיד מהציונות הדתית שיכול להיבחר לבית הדין הגדול והיה עליי קונצנזוס, זה לא השתנה".
כשאני שואל את הרב איגרא אם מאחורי הקלעים הוא זוכה לתמיכה של עוצמה יהודית, הוא לא מאשר זאת אבל שואף לתמיכה רחבה: "אני מקווה לקבל את התמיכה של בן־גביר, סמוטריץ' וראש הממשלה. אני מדבר עם כל האנשים האלה. אני דיין, אני לא יכול לדבר פוליטיקה ואני נזהר בזה".
כל נדרי באוטובוס
בתחילת המלחמה הנוכחית הקים הרב הראשי היוצא דוד לאו הרכב מיוחד שנועד לתת מענה למקרים קשים של עגונות בעקבות הטבח בעוטף עזה. אל ההרכב צורף הרב איגרא. "ברוך השם לא הגענו עדיין למקרים של עגונות, אבל לצערנו הרב יש לנו במלחמה הזאת 12 מקרים של אלמנות שצריכות לבצע הליך של 'חליצה'. זה המון. הרב לאו רצה להקל על האלמנות הצעירות ולעשות את ההליך כמה שיותר מאיר פנים, ועשינו מאמץ לפתור את המקרים במהירות ובידידותיות. הצבא מלווה את האלמנות הצעירות ומכינים אותן לטקס, ואנחנו משתדלים להסביר גם את הנושא הקבלי העמוק שבחליצה, שנותן מנוחה לנפש של המנוח. אלה לא טקסים קלים. כל האלמנות הללו נכנסו לנו ללב. אלה נשים צעירות שעולמן חרב עליהן, אחרי שהבעל מסר את נפשו כפשוטו על קידוש השם. עד כה קיימנו שש חליצות. מבחינת ההלכה, האלמנה צריכה לעשות את החליצה לפני שתוכל להינשא בשנית".
הרב איגרא (69) גדל בירושלים, למד בישיבות חורב וכרם ביבנה, ושירת בצה"ל במסלול ההסדר. "כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הייתי בטירונות. ידענו על המלחמה ערב קודם, כשהקפיצו אותנו לעזור לשריונרים בהכנת הכלים. את 'כל נדרי' אמרנו באוטובוס", הוא זוכר. "אחרי שלושה חודשי טירונות לקחו אותנו להילחם בסיני, עלינו על מסוקים והנחיתו אותנו בבסיס סעיד. טיהרנו אותו מהמצרים, שברוך השם רבים מהם ברחו. לאחר מכן עשו לנו הסבה של שבועיים והפכנו לטנקיסטים בגדוד 71 של חטיבה 188, שרבים מלוחמיה נפלו בקרבות. המג"ד שלנו היה יוני נתניהו. הערצנו אותו, הוא היה איש משכמו ומעלה. יוני היה מפקד מעולה אבל גם איש רוח. באחד הלילות בגולן למדתי מסכת פסחים, ופתאום הוא נכנס והצטרף ללימוד".
על רקע סערת חוק הגיוס, וההתבטאויות החוזרות ונשנות של רבנים המזוהים עם ש"ס נגד גיוס כל צעיר חרדי, לא ראוי שהרב הראשי יהיה אדם ששירת בצה"ל?
"זה נושא טעון. אני חושב שיכול להיות רב ראשי מצוין שלא היה בצבא. ר' אברום שפירא לא היה בצבא, וכך גם הרב אליהו והרב עמאר. בסופו של דבר זה לא שאם היית בצנחנים אתה יכול להיות רב ראשי, זה לא קשור לתפקידו של הרב הראשי. אנחנו עוברים תקופה קשה מאוד, לא רק במלחמה מול חמאס אלא גם במלחמה הפנימית, עם לא מעט קרעים בחברה הישראלית. זה דבר נוראי. רב ראשי לא צריך להיכנס לפינות. זה קל להיכנס לפינות, אבל לפעמים אדם שנכנס לפינה לא יקדם כלום. נדרשת בתפקיד הרב הראשי דמות מאחדת, שתוכל לטפל בנושאי הרבנות בעדינות".
ועדיין, איך אפשר לקבל אמירות כמו של הרב יצחק יוסף, ש"אם יכריחו לומדי תורה ללכת לצבא ניסע כולנו לחוץ לארץ"?
"בשיא המלחמה היו לי שמונה בנים ונכדים מגויסים, כך שאני מונח בתוך זה. אבל האמירות האלה הגיעו מכיוון שלא מנסים לפתור את בעיית הגיוס. הראשון לציון אמר ביטוי שמסביר שיש דברים שהם מבחינתו 'ייהרג ובל יעבור'. אני לא בא להיכנס לפינות על הביטוי הזה, כן יש לי מחשבות כיצד לפתור את סוגיית הגיוס, אבל כרגע אין התמקדות בפתרון אלא בבעיה. מתעסקים בלנגח ומבקשים דבר אחד, כשהמטרה האמיתית היא אחרת. אנחנו מאמינים שמי שיכול להתגייס צריך להתגייס, ומי שיכול ללמוד חייב ללמוד תורה. הפתרון הוא הידברות שתתבצע בחדרים סגורים, ולא להיגרר לשיח של קיצונים. צריך למצוא איזון בין מי שלומד למי שלא לומד, כי לצערי הרב יש בצבא בעיות שפוגעות גם בישיבות ההסדר. צריך לטפל בהן באמון, ולפתור אותן לאט לאט. לצערי מצליחים להפוך את נושא הגיוס למלחמת דת, וכשזה מלחמת דת זה הופך אצל החרדים ל'ייהרג ובל יעבור'. הדיינים החרדים יודעים שניתן לשלב שירות צבאי עם תורה, אבל כשבאים לנושא במלחמה אין פתרונות".
כן, צריך שניים
הרוב המוחלט של הציבור הישראלי לא ממש מוטרד מכך שאין כעת רבנים ראשיים.
"הנקודה העיקרית היא שהרבנות הראשית צריכה להיות יותר רלוונטית, ואני חושב שיש לי את היכולת לזה. לדעתי עצם הנוכחות של רב דתי־לאומי תקרב את הציבור הדתי־לאומי לרבנות הראשית. אנשים מייחלים לזה, הקשרים שלי עם רבנים מכל זרמי הציונות הדתית הם עמוקים. היכולת של הרבנות להיות יותר רלוונטית קשורה לעצם המודעות לצורך בהסברת החשיבות של הרבנות. בנוסף, הרבנות צריכה להתחיל לדבר בנושאים נוספים, לעסוק למשל גם בתחום החסד, לתת הכשר לא רק על הבשר אלא גם על החסד, שידעו שעמותת חסד מסוימת מקבלת הכשר מהרבנות הראשית, כשאנשים יודעים שהרבנות מתנהלת כמו שצריך".
ויש עוד נקודה שמפריעה לרב איגרא סביב מעמדה של הרבנות הראשית. "כשהרבנות הוקמה היא ישבה בבית הכנסת הגדול, המבנה הכי יפה בירושלים. היום הרבנות מוחבאת מאחורי בניין משרדים בשכונת רוממה. אני בוכה על זה יום יום. יש אשמה ציבורית שהרבנות נדחקה למבנה צדדי. איך אתה רוצה להיות רלוונטי כשיש קיצוצים על גבי קיצוצים? אני לא מדבר בתור מנכ"ל הרבנות, אלא איך בנו כזה מבנה לספרייה הלאומית, והרבנות נדחקת לפינה. זה סמל ודוגמה. המפלגות הדתיות נכנעות למגמה של הפרדת הדת מהמדינה, והרבנות הראשית מסכנה. אין רבני ערים ואין תקנים לרבני מושבים. בתל־אביב היו בעבר 48 רבני שכונות, והיום העיר הכפילה את עצמה ויש רק שלושה רבני שכונה".
בכל פעם לקראת בחירות לרבנות הראשית, עולה השאלה מדוע יש צורך בשני רבנים ראשיים. הרב איגרא מצידו משוכנע שכך צריך להיות. "תראה את ההערצה שיש לראשון לציון, אי אפשר לוותר על המוסד הזה שקיים שנים רבות. אם היית שואל אותי אם נשיא בית הדין צריך להיות דיין ולא דווקא רב ראשי, הייתי אומר שכן, יש שינויים שצריך לעשות. אבל לרבנים הראשיים יש מספיק עבודה, יש להם עבודה 24/7".
סוגיה נוספת, שהגיעה הפעם גם לפתחו של בג"ץ, היא הייצוג הנמוך מאוד לנשים באספה הבוחרת. "כאשר הרב קוק הקים את הרבנות הראשית, הוא רצה שרק הרבנים יבחרו את הרב הראשי. בסוף נכנעו והכניסו גם נציגי ציבור, ולאט לאט קיצצו במעמד הרבנים בגוף הבוחר. יש נשים בגוף הבוחר, יותר או פחות, אפשר לשנות את זה אבל אני לא נמצא במקום הזה. יש למשל 30 ראשי ערים בגוף הבוחר, ויש ביניהם גם מעט נשים, אז שיהיו יותר ראשי עיר נשים. יש לנו ויכוח עם בג"ץ שקבע שרבנים הם גם רבניות, ולזה מועצת הרבנות לא הסכימה. אנחנו מקובלנו שרבנים זה רבנים וזהו, רבנים שלמדו תורה במסגרות מסוימות. זו דעתנו", אומר הרב איגרא.
כנשיא בית דין, אתה יכול לומר שנעשים כל הצעדים כדי להתמודד עם התופעה הקשה של סרבני גט?
"אני מעל עשור במערכת, ויש כלים שאפשר לשפר, שההלכה רוצה לשפר, והמדינה לא נותנת לנו. הרי בהלכה אם בית דין מגיע למסקנה שאדם מסוים חייב לתת גט, ניתן לגרום לו לומר 'רוצה אני' בתוך עשר דקות. בנוסף צריך לומר שבכל יום יש בכל בית חולים, גם הכי טוב בארץ, יותר פשלות מכל בתי הדין בארץ, אבל מתמקדים בבתי הדין. נעשו דברים גדולים, אבל תמיד יש בעיות שלא ניתן לפתור ברגע. יש המון קמפיינים וכסף שנשפך על הנושא הזה".
הזכרת את הפילוג בעם. לדעתך צריכה להיות ממשלת אחדות?
"אין ספק שהקדוש ברוך הוא רוצה שנהיה יחד, ואין לי ספק שלאחדות יש משקל גדול. החזון של האחדות הוא כל כך חשוב, ואני מתפלל עליו. נכון שבאחדות אולי אתה מקבל פחות, אבל היתרונות הם גדולים מאוד. נס ששת הימים היה בין היתר בזכות האחדות".
