המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שיגר ליו"ר ועדת השרים לחקיקה, שר המשפטים יריב לוין, חוות דעת בנוגע לחוק להארכת משך השירות הצבאי של חיילי החובה שאושרה בממשלה. על פי חוות הדעת, שנכתבה על דעתה של היועמ"שית, כל הארכה של השירות הסדיר שלא מלווה בפעולה אקטיבית לפיזור הנטל, כלומר לגיוס מספר משמעותי של חייבי גיוס מבני המגזר החרדי, אינה חוקתית.
בפתח חוות הדעת מציין לימון כי הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק שירות ביטחון כך שייקבע בו ששירות גברים יהיה, ככלל, בן 32 חודשים, ולא יקוצר קיצור נוסף בהתאם לחוק הקיים, ל- 30 חודשים. עוד מוצע לשנות את מצב הדברים הקיים כיום, בו משך השירות של גברים הוא אחיד, ובמקום זאת לקבוע מודל שירות דיפרנציאלי, שבו שר הביטחון יכול, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לקבוע בצו מערכים, תפקידים ומקצועות שבהם משך השירות יהיה קצר מ-32 חודשים, ובלבד שלא יפחת מ-28 חודשים. כמו כן, מוצע לקבוע סעיף חדש בחוק, לפיו מי שיידרש לשרת את משך השירות המלא, להבדיל משירות מקוצר יותר במקצועות שייקבעו בצו – יקבל תגמול מיוחד בגין ארבעת חודשי השירות הנוספים, קרי – החודשים ה-29 ועד ה-32 של שירותו.
בנוסף, לאור צרכי הביטחון הכבדים הנגזרים ממלחמת "חרבות ברזל" – מוצע עוד לקבוע במסגרת של הוראת שעה כי בחמש השנים שבין יולי 2024 ועד יוני 2029, ברירת המחדל למשך שירות הגברים תהיה 36 חודשים (במקום 32) וסמכותו של שר הביטחון לקצר את השירות במערכים, מקצועות ותפקידים תהיה למשך ארבעה חודשים – כך שמשך השירות לא יפחת מ-32 חודשים.
"מדובר בהצעה המכבידה את נטל השירות הצבאי ומשך הגיוס הכפוי. בתמצית, עמדתנו – על דעת היועצת המשפטית לממשלה – היא כי אין לראות את הצעת החוק ככזו העומדת בפני עצמה, וכי יש לבחון אותה במסגרת רחבה יותר של החלוקה השוויונית בנשיאה בנטל. לשם כך, נדרש כי הצעת החוק תהיה מבוססת על תשתית עובדתית מלאה המתייחסת למהלכי בניין הכוח של הצבא בשנים הקרובות, בפרט בכל הקשור להגברת השוויון בנטל השירות בקרב האוכלוסיות השונות, שכן הכבדת הנטל מעצימה את חוסר השוויון הקיים וכפועל יוצא את חוסר החוקתיות שבאי השוויון", נאמר בחוות הדעת.
לדברי לימון, "ההצעה אינה מתייחסת לשאלת חלוקתו השוויונית וההוגנת של נטל השירות הצבאי בין קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית: הכבדת הנטל על ציבור הגברים המשרתים מבוקשת ללא התייחסות לאפשרויות להגדלת שיעור השתתפותן ונשיאתן בנטל של קבוצות אוכלוסייה אחרות. כך, ההצעה אינה משקללת את החובה המוטלת על גורמי הצבא לעלייה מתמדת בשיעור הגיוס של בני הציבור החרדי, החל מהיקף המגויסים שדווח לאחרונה לכנסת (קרי – 1800 מתגייסים קיימים ועוד כ-3000 בשנת הגיוס 2024) ועד להיקף גיוס שוויוני, שיקיים את פסק הדין במלואו. בנוסף, קשה לנתח את חוקתיותה של ההצעה, שעה שלא ידוע כיצד יעוצב הסדר הגיוס לאוכלוסייה החרדית הנדון בימים אלה בכנסת במסגרת הצעת החוק שהגישה הממשלה".
"חוקתיות הצעת החוק נגזרת אפוא מגיוס בני הציבור החרדי, בין על פי חוק גיוס חדש, בין על פי שיקול דעתו של הפוקד לפי חוק שירות ביטחון כאמור בפסק הדין", קבע לימון על דעתה של היועמ"שית.
