כאלף מחבלים חוסלו בשבועיים האחרונים בדרום רצועת עזה ובמרכזה, כך אומרים בצה"ל, ומציינים כי על פי מסמכי מודיעין שנמצאו, הלחץ הצבאי שמפעיל צה"ל על חמאס משפיע באופן משמעותי על המורל ברצועת עזה וכי בארגון הטרור פועלים כעת בתודעת "שרידות".
ממסמך שנתפס במהלך הלחימה, עולים הפערים בין המצב טרם המלחמה למצב בתחילת חודש מאי, שמאז התדרדר עוד. טרום המלחמה היו 1,235 מחבלים בגזרה שבה נמצא המסמך המדובר, וב-8 במאי נותרו 435. משמע – 35 אחוזים בלבד. בנוגע לנשקים קלים מסוג קלצ'ניקוב – היו 953 לפני 7 באוקטובר, ולפני כחודשיים 271 בלבד. נתונים דומים נרשמו במספר טילי הנ"ט של הגדוד.
על פי נתוני צה"ל, עד כה חוסלו באופן ודאי כ-14 אלף מחבלים מכלל הארגונים בעזה, והדבר גרם לבעיות מורליות קשות ברצועה, אך גם להסתגלות בשיטות הלחימה. עד כה סוכלו 6 מחבלים בדרג מח"ט, 22 בדרג מג"ד ועוד 148 בדרג מ"פ.
כמעט 40 ימים חלפו מאז "מבצע ארנון" – בו חולצו ארבעה חטופים שהוחזקו במחנה הפליטים נוסיראת על ידי חמאס. מאז מתפרסמים מדי פעם בפעם זוויות ונתונים חדשים על המבצע ההירואי שבו נפל ארנון זמורה הי"ד, מפקד צוות בימ"מ.
אחת הזוויות המשמעותיות שאפשרו את המבצע הייתה הפעלת האש. במסגרת המבצע נורו 2,702 פגזים – מאות מהם מכלי טיס שונים שהיו באזור ותקפו מחבלים שאיימו על הכוחות, כולם בשטח קטן מאוד. בצה"ל אומרים כי הייתה כמות גדולה מאוד של כטב"מים באוויר באותו זמן, והתקיפות נעשו בטווחים מאוד קרובים לכוחות הקרקע, כיוון שהיה מדובר בתנאים מבצעיים. תא מיוחד הוקצה למשימה זו והיה בקשר קרוב ליחידות הלוחמות בשטח.
ברצועת עזה יש כעת 4 אוגדות – 162 ברפיח, 99 ו-98 במרכז ומעט צפונה למסדרון נצרים, ואוגדת עזה, הפועלת במרחב הגדר ביצירת והרחבת הפרמטר, ולפניה עוד עבודה רבה.
כבר 70 יום פועלת אוגדה 162 ברפיח, ומתמודדת עם אתגרים רבים. ערב תחילת הפעולה בדרום הרצועה, התגוררו באזור רפיח 1.4 מיליון תושבים וכעת, לאחר שפונו למחסות ההומניטרי צפונית לשם, מעריכים בצה"ל יש ישנם 30 אלף תושבים בלבד שטרם התפנו. יש לציין כי רבים מתושבי רפיח ומהמחבלים ששהו בה התפנו באופן עצמאי לאזורים שבהם צה"ל טרם פעל כמו מחנות המרכז, או אזורים שמהם יצאו הכוחות, כמו חאן יונס.
אתגרים נוספים שבהם נתקלה האוגדה, בהובלת תא"ל איציק כהן, הם הפעילות בציר פילדלפי בצמוד לגבול המצרי, כשהיה חשש רב לגבי היכולת לפעול שם בצורה אפקטיבית נגד תשתיות הטרור, תוך שמירה על היחסים המדיניים עם מצרים; ובעיקר האתגר מול חטיבת רפיח של חמאס שנערכה במשך חצי שנה לכוחות צה"ל. על פי הצבא, כל החששות הנ"ל התבדו תוך שלושה שבועות, כשצה"ל הכריז על שליטה מבצעית בציר פילדלפי כולו.
נכון להיום, הרחיבו הכוחות את שליטתם במרחב של כשני קילומטרים מגבול מצרים ולאורך כל ציר פילדלפי. הם מתמודדים עם מערכות מסועפות ומורכבות של מנהרות ועם שכונות שלמות שמולכדו לקראת הגעת הלוחמים. בנוסף, התגלו לא מעט מנהרות הברחה, כולל כאלה כולל כאלה שהפירים שלהן מגיעים עד מצרים. לאורך ציר פילדלפי נמצאו עשרות משגרי רקטות ארוכות טווח, שמכוונות לאזור מרכז הארץ ולנגב. כמו כן נמצאו מנהרות ופירים בתוך מעבר רפיח.
בצה"ל אומרים שהתיאום עם המצרים עובד היטב, אך מקפידים שלא לתת פומבי למגעים הללו, בשל הרגישות הרבה של היחסים עם מצרים.
אוגדה 99 שפועלת בשכונת צברא שבמרכז הרצועה, פשטה על מטה אונר"א בו מחבלי חמאס עשו שימוש והקימו שם תשתיות רבות. בתום הפעולה שם נספרו 124 מחבלים מחוסלים ו-13 נלקחו בשבי לחקירות. לוחם צה"ל אחד נהרג – רס"ל טל להט הי"ד, לוחם מגלן, מירי צלף, ועוד 33 נפצעו. בצה"ל מספרים כי הממצאים שנתפסו באזור מעידים על ירידה דרמטית באיכות הציוד שנותר בידי חמאס – הן בייצור האמל"ח והן בתצפית. אותו צלף, אגב, חוסל זמן לא רב לאחר מכן. היה מדובר במחבל שלקח חלק בפשיטה ב-7 באוקטובר והחזיק בחטופים. צה"ל מרכז מאמץ באיסוף מידע על מחבלים שלקחו חלק בטבח שמחת תורה, כשעד כה מאות מהם חוסלו.
אוגדה 98 פעלה בשג'אעיה שוב, אחרי מידע מודיעיני שהגיע על ניסיונות שיקום של תשתיות חמאס באזור. תוך 36 דקות מרגע קבלת הפקודה להתחלת הפעולה – כותר מתחם בית ספר והמרפאה באופן מלא על ידי כוחות צה"ל. 160 מחבלים חוסלו במקום באופן ודאי, וייתכן שישנם עוד. יותר מ-5.5 ק"מ של מנהרות הושמדו בשכונה ובסביבתה.
בצה"ל אומרים כי על אף שאין לזלזל ביכולות חמאס, ארגון הטרור נמצא כעת במצב תודעתי של "שרידות". יש יכולות לירי רקטות על תל אביב וירושלים, אך מה שיורים לא חוזר כי גם יכולות הייצור נפגעו – התשתיות והאנשים בעלי הידע. דוגמה לכך היא השקט שהיה אחרי ניסיון חיסול מוחמד דף וחיסול ראפע סלאמה, מח"ט חאן יונס, אירוע שבעבר היה גורר ירי רקטות מסיבי כתגובה.
בתחילת המלחמה העריכו בחמאס שלאור מבצעי עבר, צה"ל לא יתקוף מסגדים, ולכן מיקם שם לא מעט תשתיות טרור. אך בצה"ל לא היססו לתקוף מסגדים שבהם הוסתרו תשתיות כאלה. את אותה טעות עשו בחמאס גם לגבי בתי חולים, מחסות הומניטריים ובתי ספר, בהם מוקמו חמ"לים ומרכזי פו"ש.
על פי צה"ל, כל אלה מביאים ללחץ אפקטיבי מאוד כלפי ארגוני הטרור ברצועת עזה, אך גם כלפי האוכלוסייה. בצבא מספרים על מקרה שבו מחבלי חמאס באל בורייג' ניסו לירות רקטות לעבר כוחות צה"ל במסדרון נצרים, אך התושבים באזור, שיודעים שכל ירי רקטות יביא להפצצת המרחב, היכו וסילקו את אותם מחבלים מהמקום לפני שאלה הספיקו לירות.
יש להעריך כי בצה"ל לא ידעו בפני מה הם עומדים בכל הקשור לאיום המנהרות. יש מאות קילומטרים של תווך תת-קרקעי בכל רחבי הרצועה, כשלא כולם ידועים גם כעת. גורמי המקצוע הצה"ליים דוגלים בשיטה לפיה "לא סופרים מנהרות במטרים", קרי, עדיף לפגוע במרכזי הכובד בתת-הקרקע (פו"ש, ייצור והברחה ותקשורת) ובמנהרות שמשמשות ללחימת הגדודים והפלוגות. כמו כן, השמדת מנהרות נעשית בצורה יסודית, ומשכך, השמדה של קילומטר מנהרה דורשת כמות עצומה של חומרי נפץ מסוגים שונים.
מתחילת המלחמה, ובמשך 263 ימים, תקף צה"ל כ-37 אלף מטרות מהאוויר בשטח הרצועה, ויותר מ-25 אלף תשתיות טרור ואתרי שיגור. ישנה "תחרות למידה" מול חמאס, כשכל צד מחדש ולומד את צעדי הצד השני. למידה של צה"ל תוך ניצול הלחץ בו נמצאים בחמאס, הביא לניסיון החיסול של מוחמד דף בשבת האחרונה. אם בחודש ינואר זיהו בצה"ל כי שיגורי הרקטות לעבר ישראל נעשו מלב השטח הבנוי, מאז חודש מאי, חוליות השיגורים נדחקות לשטחים פתוחים והרוסים, ונאלצים לאלתר עמדות ואמצעים.
בצה"ל מדגישים כי הם מתנהלים במסגרת משאבים מוגבלים, ולמרות זאת השימוש בחימוש כעת נעשה בצורה מדויקת ויעילה יותר. בנוסף, מבהירים בצה"ל כי אין כוח מתמרן שנלחם בכל הגזרות שלא מקבל מעטפת אש משמעותית – ארטילריה, אוויר ועוד.
