המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון וכרמית יוליס, הודיעו היום (ג') לדיין בית הדין הרבני הגדול, הרב שלמה שפירא, כי רשימת הרבנים שהעביר כחברים מטעמו באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים הבאים אינה בתוקף. כזכור, ברשימה שהעביר הרב שפירא ביום חמישי שעבר למשנים ליועמ"שית מנה הרב שפירא עשרה שמות של רבנים גברים, וזאת על אף שהצהיר כי שקל את פסיקת בג"ץ בנוגע למינוי נשות הלכה במכסה זו.
אולם, במכתבם מבהירים המשנים ליועמ"ש תחילה כי על הרב שפירא להפעיל את סמכותו בשיתוף פעולה עם הרב אליעזר שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית, אליו עברו אותן סמכויות של נשיא המועצה הנוגעות למינוי עשרת הרבנים, בשיתוף פעולה עם נשיא ביה"ד הגדול.
בנוסף מציינים המשנים ליועמ"שית כי בהפעלת הסמכות הוא והרב וייס יהיו מחויבים "לשקול מינוין של נשים לפי סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית… ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה", בהתאם לפסיקת בג"ץ בעתירת מרכז רקמן.
השניים אף מבהירים כי הרבנים לא יוכלו להסתפק בהצהרה כללית לפיה שקלו את הפסיקה; "בהתאם לאמור, בכל מינוי שיובא לאישור הממשלה לפי סעיף זה, יידרשו כבודם לנמק את בחירתם ולהראות כי יישמו את הוראות הדין לרבות פסק הדין בעניין רקמן. בתוך כך יהיה צורך לפרט כיצד כבודם הפעילו את הסמכות האמורה, אילו שיקולים הם שקלו, האם שקלו מינוי נשים בהתאם לפסיקה בעניין רקמן, אילו נשים שקלו למנות, ומה היו השיקולים בהכרעה בעניין". השניים אף הוסיפו וחידדו כי לנוכח ההנחיות הללו מכתבו הקודם של הרב שפירא, ובו רשימת הרבנים אותם החליט למנות, מהווה הפעלת סמכות ש"אינה עומדת בהוראות הדין".
בסיום מכתבם מדגישים המשנים ליועמ"ש כי את הפעלת הסמכות עליו ועל הרב וייס לעשות בהקדם, בין היתר לנוכח דרישת בג"ץ להגיש הודעת עדכון בנושא עד מחר (יום ד') בשעה 16:00.
נציין כי ברשימת עשרת הרבנים שהעביר הרב שפירא בשבוע שעבר נכללים: הרב מרדכי גרינברג נשיא ישיבת כרם ביבנה, הרב מיכאל הרשקוביץ ר"מ בשיבת מרכז הרב ורב הישוב נריה לשעבר, הרב יהושע יצמן ראש ישיבת מעלות ויו"ר ומרכז ישיבות בני עקיבא, הרב מיכאל ימר ראש ישיבת שעלבים, הרב יהושע כץ רב העיר מעלה אדומים, הרב אליקים לבנון ראש ישיבת אלון מורה ורב השומרון, הרב יהושע מגנס ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב שיכונים א-ב-ג בבני ברק לשעבר, הרב יואל מנוביץ ראש ישיבת הגולן והרב פרופ' יגאל שפרן, רב ומורה הוראה ופרופ' לאתיקה רפואית.
כזכור, בהתאם לחוק הרבנות הראשית. את הרבנים הראשיים (וגם את מועצת הרבנות הראשית) בוחרת אסיפה מיוחדת המכונסת במיוחד לשם כך. באסיפה הזו ישנם על פי החוק 150 חברים, 80 מהם רבנים ו-70 נציגי ציבור. חלק ניכר מהחברים באסיפה מתמנים מתוקף תפקידיהם. למשל, 30 רבני הערים הגדולות במדינת ישראל, 14 רבני המועצות המקומיות הגדולות, 25 ראשי הערים הגדולות, ועוד ועוד. כל אלו מתמנים לחברי האסיפה אוטומטית, בהתאם למידע שמספק משרד הפנים לוועדת הבחירות ולמציאות בשטח. אולם, לכלל הזה יש כמה חריגים. הממשלה בוחרת מתוכה 2 שרים שייצגו אותה באסיפה, הכנסת בוחרת חמישה נציגים, ושני גורמים בוחרים כל אחד עשרה נציגים נוספים לאסיפה. הרבנים הראשיים לישראל בוחרים עשרה רבנים מטעמם, תוך התייעצות עם השר לשירותי דת ובאישור הממשלה, והשר לשירותי דת בוחר עשרה נציגי ציבור מטעמו, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה.
כבר בחודש נובמבר 2022, לקראת המועד המקורי של הבחירות לרבנים הראשיים, הגיש המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן עתירה ראשונה לבג"ץ. בעתירתו דרש מרכז רקמן לקבוע, כי במסגרת מכסת עשרת הרבנים שעל פי חוק ממנים הרבנים הראשיים כנציגיהם בגוף הבוחר, עליהם לשקול גם מינוי של נשות הלכה בעלות השכלה תורנית מתאימה. לטענת אנשי מרכז רקמן, הרבנים הראשיים לאורך השנים לא הקפידו למנות כנציגיהם דווקא רבנים בעלי תעודת כושר רשמית לרבנות מטעמה של הרבנות הראשית לישראל. בבדיקה שהם ערכו התברר כי כ-30 אחוזים מהרבנים שכיהנו מטעם הרבנים הראשיים לישראל באסיפה לא החזיקו בתעודה שכזו. ממילא, הוסיפו וטענו אנשי המרכז בעתירה, לא צריכה להיות כל מניעה למנות גם נשות הלכה, בעלות השכלה תורנית מקבילה לזו של אותם רבנים, במסגרת מכסת "עשרת הרבנים" הממונים כחברים באסיפה מטעם הרבנים הראשיים.
בג"ץ קיבל בחודש ינואר (ברוב דעות) עמדה זו, ובתגובה הודיעה מועצת הרבנות הראשית כי נאסר אפילו לשקול מינוי נשים כרבנים לאסיפה, משום שמינוי אשה לתפקיד רב אסור על פי ההלכה. כעת מבקשים המשנים ליועמ"שית לאכוף על ממלאי מקומם של הרבנים הראשיים לקיים את פסיקת בג"ץ, אך ספק רב האם הניסיון יצלח.
