שופטי בית המשפט העליון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין דנים הבוקר (ה') בעתירת התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון.
בעתירה נטען כי שר המשפטים מסרב לכנס את הוועדה בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. כמו כן, טוענת העתירה, לראשונה בתולדות המדינה, מפר השר את הנוהג החוקתי הוותיק לבחור את השופט הוותיק ביותר לתפקיד נשיא העליון.
היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים וטענה בתגובתה כי על שר המשפטים חלה חובה לכנס את הוועדה בהקדם לצורך בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון. "מצב דברים זה, בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל", נאמר בתגובת היועצת שהוגשה באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות.
"לעמדת המשיבים", אמרה היועמ"שית, "ובכלל זאת עמדתם המקצועית של גורמי הרשות השופטת האמונים על הבטחת תפקודה, המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פוגע באורח קשה בעקרון הפרדת הרשויות, ובמעמדה ותפקודה של הרשות השופטת. מעבר למשמעויות המעשיות המיידיות ולפגיעה הברורה בעצמאותה של הרשות השופטת, למצב מתמשך של היעדר נשיא קבוע לבית המשפט העליון השפעה ומשמעות סמלית-ציבורית שלילית בלתי מבוטלת, הן כלפי מערכת בתי המשפט פנימה, הן כלפי הציבור בישראל והן כלפי מערכות המשפט בעולם ועולם המשפט הבינלאומי ככלל, בהיותו של נשיא בית המשפט העליון מי שעומד כאמור בראש הרשות השופטת ואחד מסמלי השלטון במדינה".
"בהימנעות מבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון יש אפוא כדי להביא לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, להחלשת הרשות השופטת, ולפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת; לפגיעה באמון הציבור ברשות השופטת; והיא מקשה על ניהול מערכת בתי המשפט ועל קידום והוצאה לפועל של תהליכים ארוכי טווח. זאת, בפרט משהמשנה לנשיא הוא המכהן כממלא מקום הנשיא ולא מונה משנה לנשיא תחתיו" נאמר עוד בתגובה. עוד צויין כי גם ממלא המקום הנוכחי צפוי לפרוש משפיטה בתוך חודשים ספורים, ב-6 באוקטובר, "כך שבטווח זמן נראה לעין המצב חסר התקדים שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון עשוי להגיע לנקודת קיצון שלילית נוספת".
שר המשפטים יריב לוין ביקש מנגד לדחות את טענות העותרים. בתגובתו לעתירה, אשר הוגשה ביום ראשון השבוע באמצעות עו"ד ציון אמיר טען לוין כי אין מקום להתערבות שיפוטית בהליך בחירת נשיא בית המשפט העליון. לוין הדגיש כי סוגיית בחירת נשיא בית המשפט העליון היא סוגיה מורכבת הנתונה למחלוקת ציבורית עמוקה, וכי התערבות שיפוטית בעניין זה תהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות. השר מדגיש כי הוועדה לבחירת שופטים היא הגוף המוסמך לבחור את נשיא בית המשפט העליון, וכי אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטותיה.
בתצהיר התשובה נטען עוד כי העיכוב בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון נובע מחילוקי דעות מהותיים בין חברי הוועדה לבחירת שופטים בנוגע לאופן הבחירה ולזהות המועמד הראוי. לוין ציין כי הוא פועל לגיבוש הסכמות רחבות בנושא, וכי הדבר דורש זמן ומשא ומתן מורכב.
השר דחה את הטענה כי הוא פועל משיקולים זרים או בחוסר סמכות, וטען כי כל פעולותיו נעשות בהתאם לסמכויותיו על פי חוק ומתוך ראייה רחבה של טובת מערכת המשפט והציבור. לוין הדגיש כי הוא מחויב לשמירה על עצמאות הרשות השופטת ועל איכות השופטים הנבחרים לבית המשפט העליון. בתגובה לטענות בדבר הפגיעה בתפקוד בית המשפט העליון, טען השר כי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ממלא את התפקיד באופן מלא ומקצועי, וכי אין פגיעה בעבודת בית המשפט. עם זאת, הוא ציין כי הוא פועל לקידום בחירת נשיא קבוע בהקדם האפשרי, תוך שמירה על ההליך הראוי והמוסכם.
לסיכום, השר לוין קרא לבית המשפט לדחות את העתירה על הסף ולאפשר לוועדה לבחירת שופטים לפעול ללא התערבות שיפוטית. הוא מדגיש כי הדרך הנכונה לפתרון המחלוקת היא באמצעות דיאלוג והסכמות בין הגורמים הרלוונטיים, ולא באמצעות התערבות שיפוטית.
