דיין בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה שפירא וחבר מועצת הרבנות הראשית הרב אליעזר שמחה וייס, שמונו למלא את מקומם של הרבנים הראשיים בכל הקשור להרכבת האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים, שיגרו לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי את רשימת עשרת הרבנים אשר אמורים להיות חברים מטעמם באספה. על אף מכתבם של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה שנשלח אתמול לרב שפירא, הודיעו הרבנים כי עמדת מועצת הרבנות הראשית מקובלת עליהם, ועל כן החליטו למנות רק רבנים שהוסמכו "בדרך המקובלת מדורי דורות". זאת על אף פסיקת בג"ץ בעניין רקמן המחייבת אותם לשקול מינוי נשים העומדות בתנאי ההשכלה התורנית הדרושה.
הרבנים שהחליטו הרבנים וייס ושפירא למנות מטעמם כחברים באסיפה הבוחרת הם: הרב מאיר אשכנזי, מרא דאתרא של כפר חב"ד; הדיין הרב בנימין בארי, אב"ד אשקלון לשעבר; הרב יהושע בן מאיר, ראש ישיבת 'שבות ישראל' לשעבר; הדיין הרב נחום גורטלר, אב"ד רחובות לשעבר; הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות וראש ישיבות בני עקיבא; הרב מיכאל ימר, ראש ישיבת שעלבים; הדיין הרב דוד לבנון, אב"ד אשקלון לשעבר ורב קהילה; הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב שכונה בבני ברק לשעבר; הרב אהרן פרידמן, ראש ישיבת כרם ביבנה; והרב פרופ' יגאל שפרן, רב בית כנסת, רב ומורה הוראה בענייני הלכה ורפואה ופרופ' לאתיקה רפואית. בסיום המכתב קראו הרבנים לתקן במפורש את חוק הרבנות הראשית באופן שיבהיר כי יש למנות במסגרת מכסת עשרת הרבנים רק רבנים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית.
כזכור, במכתב ששוגר שלשום (ג') לרב שפירא הדגישו המשנים ליועמ"שית כי בהפעלת הסמכות הוא והרב וייס יהיו מחויבים "לשקול מינוין של נשים לפי סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית… ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה", בהתאם לפסיקת בג"ץ בעתירת מרכז רקמן.
השניים אף הבהירו כי הרבנים לא יוכלו להסתפק בהצהרה כללית לפיה שקלו את הפסיקה, "בהתאם לאמור, בכל מינוי שיובא לאישור הממשלה לפי סעיף זה, יידרשו כבודם לנמק את בחירתם ולהראות כי יישמו את הוראות הדין לרבות פסק הדין בעניין רקמן. בתוך כך יהיה צורך לפרט כיצד כבודם הפעילו את הסמכות האמורה, אילו שיקולים הם שקלו, האם שקלו מינוי נשים בהתאם לפסיקה בעניין רקמן, אילו נשים שקלו למנות, ומה היו השיקולים בהכרעה בעניין". השניים הוסיפו וחידדו כי לנוכח ההנחיות הללו מכתבו הקודם של הרב שפירא, ובו רשימת הרבנים אותם החליט למנות, מהווה הפעלת סמכות ש"אינה עומדת בהוראות הדין".
איך ממנים עשרה רבנים
כזכור, בהתאם לחוק הרבנות הראשית, את הרבנים הראשיים (וגם את מועצת הרבנות הראשית) בוחרת אספה מיוחדת המכונסת במיוחד לשם כך. באספה הזו ישנם על פי החוק 150 חברים, 80 מהם רבנים ו-70 נציגי ציבור. חלק ניכר מהחברים באספה מתמנים מתוקף תפקידיהם – למשל, 30 רבני הערים הגדולות במדינת ישראל, 14 רבני המועצות המקומיות הגדולות, 25 ראשי הערים הגדולות, ועוד – והם מתמנים לחברי האספה אוטומטית, בהתאם למידע שמספק משרד הפנים לוועדת הבחירות ולמציאות בשטח. אולם כמה מחברי האספה נבחרים בידי גופים שונים: הממשלה בוחרת מתוכה שני שרים שייצגו אותה באספה, הכנסת בוחרת חמישה נציגים, ושני גורמים בוחרים כל אחד עשרה נציגים נוספים – הרבנים הראשיים לישראל בוחרים עשרה רבנים מטעמם, תוך התייעצות עם השר לשירותי דת ובאישור הממשלה, והשר לשירותי דת בוחר עשרה נציגי ציבור מטעמו, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה.
כבר בחודש נובמבר 2022, לקראת המועד המקורי של הבחירות לרבנים הראשיים, הגיש המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן עתירה ראשונה לבג"ץ. בעתירתו דרש מרכז רקמן לקבוע, כי במסגרת מכסת עשרת הרבנים שעל פי חוק ממנים הרבנים הראשיים כנציגיהם בגוף הבוחר, עליהם לשקול גם מינוי של נשות הלכה בעלות השכלה תורנית מתאימה. לטענת אנשי מרכז רקמן, הרבנים הראשיים לאורך השנים לא הקפידו למנות כנציגיהם דווקא רבנים בעלי תעודת כושר רשמית לרבנות מטעמה של הרבנות הראשית לישראל. בבדיקה שהם ערכו התברר כי כ-30 אחוזים מהרבנים שכיהנו מטעם הרבנים הראשיים לישראל באספה לא החזיקו בתעודה שכזו. ממילא, הוסיפו וטענו אנשי המרכז בעתירה, לא צריכה להיות כל מניעה למנות גם נשות הלכה, בעלות השכלה תורנית מקבילה לזו של אותם רבנים, במסגרת מכסת "עשרת הרבנים" הממונים כחברים באספה מטעם הרבנים הראשיים.
בג"ץ קיבל בחודש ינואר (ברוב דעות) עמדה זו, ובתגובה הודיעה מועצת הרבנות הראשית כי נאסר אפילו לשקול מינוי נשים כרבנים לאספה, משום שמינוי אשה לתפקיד רב אסור על פי ההלכה. כעת, לאחר שהמשנים ליועמ"שית לא הצליחו לאכוף על ממלאי מקומם של הרבנים הראשיים לקיים את פסיקת בג"ץ, יצטרכו להכריע כיצד להתמודד עם הסיטואציה המשפטית שנוצרה, כשברקע עומדות שורה של עתירות לבג"ץ הדורשות לקיים את הבחירות בהקדם.
