שופטי בית המשפט העליון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין דנים היום (ה') בעתירת התנועה לאיכות השלטון הדורשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. בעתירה נטען כי שר המשפטים מסרב לכנס את הוועדה בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. כמו כן, לראשונה בתולדות המדינה, מפר השר את הנוהג החוקתי הוותיק לבחור את השופט הוותיק ביותר לתפקיד נשיא העליון.
עו"ד ציון אמיר, המייצג את השר לוין, ציין כי "אנחנו סבורים שהעתירה צריכה להידחות. צריך להזכיר שהעותרים חזרו בהם מכל הטענות שקשורות בסניוריטי. לגבי כינוס הוועדה לבחירת שני השופטים החסרים, בראש הזה אני סבור שצריך לקבל את עמדת המשיבה 3, היא תומכת בעמדה שלנו, לא בהכרח בנימוקים שלנו".
השופטת וילנר ציינה בתגובה, "אני מציעה לאדוני לוותר על העיסוק בשני השופטים".
עו"ד אמיר הוסיף, "אנחנו לא רוצים לשים על עצמינו לא מסכות ולא רטיות, אין מה להתניע רק כדי ליצור מראית עין. אין טעם לברוח מהמציאות. מתקיים שיח, מתקיים דיון, הוועדה התכנסה בשלושה מועדים. אנחנו יודעים על הרבה דברים שקורים אחרי הקלעים. לא הפרטים חשובים, חשוב שעיתונאית רצינית בשם טובה צימוקי מפרסמת שיש דין ודברים. צריך לזכור את זה כי כאשר אומרים שהשר חדל מלעשות מעשה, שהוא נמנע מלעשות, זה לא נכון. הוא לא חדל. הוא לא מפסיק לעשות. המציאות האידיאלית היא שכל מכונה פועלת באפס תקלות אבל זה לא המציאות. קרה פעם ששנתיים לא כונסה הוועדה לבחירת שופטים".
בתגובה לדברים ביקשה השופטת וילנר מעו"ד אמיר להשיב, "מה לדעת אדוני גדר שיקול הדעת שיש לשר המשפטים. הוא יכול להחליט שלא לכנס את הוועדה מכל סיבה שהיא?"
עו"ד אמיר ציטט את לשון החוק המתחילה במילים "ראה שר המשפטים" וציין כי "המחוקק כתב באופן מדויק. הלכתי לכל המילונים, המושג 'ראה' כמה פרשנויות יש לזה?".
השופטת וילנר הוסיפה והתעקשה, "אני אקל על אדוני, נניח שיש לו שיקול דעת. מה גדר שיקול הדעת? האם הוא יכול להגיד, 'אני מטעמים מסוימים לא אכנס בכלל'?
אמיר השיב, "אנחנו נמצאים בין שני קצוות קיצוניים. אחד אומר שאין לו שיקול דעת בכלל, לשון ציווי. הצד השני אומר שיש לו שיקול דעת רחב כרוחב כל הימים, אנחנו לא שם ולא שם. אחרי שניקינו את הקצוות אנחנו צריכים לדבר על מידתיות, על סבירות, האם אנחנו בתוך המתחם וזה מתחם המושגים שאני מדבר עליו. נלך בשני נתיבים כדי לתת תשובה לבית המשפט. שני דברים מנחים אותנו, אחד זה לשונו של החוק, אני מציע לראות לתוך המונח "ראה" זה גם שקל שיקול דעת".
בתגובה הקשה השופט עופר גרוסקופף, "האם שר המשפטים לא רואה שיש צורך למנות נשיא? הרי תיכף אין גם ממלא מקום לנשיא בית המשפט העליון? הנוסח לכאורה הוא נוסח קטגורי".
לכך השיב עו"ד אמיר, "אני רוצה להשיב לאדוני. אם נקבל את האפשרות שאדוני מעלה, יכול להיות שאם נקבל את העמדה הזו, אז אפשר היה להקשות יותר. למה המחוקק לא היה ברור יותר? למה הוא לא אמר בפשטות, 'מרגע שהתפנה מקום – יש למנות'? הרכב הוועדה – לא סתם כוננו אותו. כוננו אותו בהרכב כזה שיש רוב לגורמים המקצועיים, רוב מובהק של 5 נגד 4 לנבחרי הציבור. על רקע זה יצרו איזון ונתנו כח לנבחרי הציבור".
השופט גרוסקופף הוסיף והתעקש, "יכלו לתת לשר שיקול דעת ערום. אני בכל זאת מתייחס דווקא לנשיא, כי שם נראה על פני הדברים שהצורך הוא ברור. השאלה היא מה מרחב שיקול הדעת?".
בתגובה אמר עו"ד אמיר, "השר ביטא את עמדתו בכמה הזדמנויות. כבר בתגובה לעתירות הקודמות הביע השר את עמדתו לפיה ישנם שיקולים חוקיים וחוקתיים שלא לכנס את הוועדה, הדברים נאמרו על רקע מו"מ קונסטיטוציוני מורכב, עוד לפני המלחמה".
השופטת וילנר ביקשה מעו"ד אמיר לחדד: "האם עמדתו של השר היא שאנחנו עדיין במלחמה ולכן צריך הסכמה מלאה בין כל חברי הוועדה?"
אמיר השיב, "זה מסור לשיקול דעתו, הוא לא בלתי מוגבל והוא גם לא אפסי. יש לנו מציאות חברתית קשה מאוד, מחלוקת ציבורית קשה מאוד. מאז הרפורמה עליה הכריז שר המשפטים נקלעה החברה הישראלית וכל שלוש הרשויות למחלוקת קשה שקורעת את החברה הישראלית, בגלל השאלות שעולות כאן בין היתר. המלחמה חידדה את המחלוקות הללו והביאה אותן לקצה. אז אני שואל את עצמי האם אפשר להתעלם מזה. המטרה היא להגיע להסכמה רחבה, להגיע לאחדות, לפורר את המשבר. שר המשפטים אומר: אני רוצה לקרב ולא להרחיק. להביא לכך שהנשיא שיבחר לא יהיה שנוי במחלוקת. הויכוח גדול והוא קיים, ואני טוען בפני בית המשפט, הקרע הזה, מגיע האיש הבכיר ביותר במערכת המשפט, המופקד על המערכת, הא זה שנותן דין וחשבון, ואומר: אני כמדיניות בתקופה הרת גורל זאת אני רוצה לאחד את הכל ולא להיכנע ללחצים, ולא להכפיף את הרשות המבצעת לרשות השופטת".
בתשובה לשאלותיו של השופט עופר גרוסקופף ציין עו"ד אמיר כי לאחר פרישת השופט פוגלמן בעוד שלושה חודשים, יחזיק בסמכויות נשיא ביהמ"ש העליון ותיק השופטים, הלא הוא השופט יצחק עמית, "סעיף 29 מדבר על כך במפורש". בתגובה לכך ענה גרוסקופף, "טוב לדעת שזו עמדת השר".
בסיום הדיון, לאחר שיצאו השופטים להתייעצות קצרה, חזרו השופטים לאולם וראש ההרכב, השופטת יעל וילנר, הקריאה את ההחלטה בה ניתנו לצדדים עוד כשלושה שבועות להגעה להסכמות, "נוכח החשיבות המרובה שאנחנו מייחסים להידברות ולהסכמות, ובשים לב לרגישות ולמורכבות הסוגיה אנו סבורים שצריך לתת הזדמנות למציאת פתרונות מוסכמים טרם הכרעה קוטבית לכאן או לכאן. לפיכך נבקש לקבל הודעה מעדכנת מהמשיב 1 אודות התקדמות המגעים, וזאת עד ליום 8 באוגוסט 2024".
לאחר מכן הוסיפה השופטת וילנר עוד כמה מילים לנוכחים, "זו סוגיה רגישה ומורכבת וכולנו בדעה, אני בטוחה שגם העותרים וגם המשיבים, כולם סבורים שהסכמות רחבות זה דבר חיובי וצריך לשאוף לכך. ואפשר לעשות מאמצים. צריך לתת לזה הזדמנות נוספת, מדובר פה באמת בסוגיה מורכבת וצריך לעשות מאמצים. כולם".