שופט בית המשפט המחוזי בת"א, יהושע גייפמן, דחה את בקשת עמותת "אלקלוב אלרחימה" להורות לבנק לאומי לאפשר לה לשוב ולפעול בחשבונותיה, לאחר שחשבונה נחסם על ידי הבנק שבוע וחצי אחרי פרוץ המלחמה. מדובר בבקשה לסעד זמני, שהוגשה בנוסף לתביעה העיקרית שהוגשה נגד הבנק ותתברר בהמשך. עיקר פעילותה של העמותה, לטענתה, הוא איסוף תרומות למען ארגון טורקי שמסייע לפליטי מלחמת האזרחים בסוריה. אולם, רכז הפרויקטים של העמותה, ראיד באדר, היה פעיל בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, אשר הוכרזה והוצאה מחוץ לחוק בעקבות קשריה עם ארגון הטרור חמאס.
ב-18 באוקטובר, בצל אירועי מלחמת "חרבות ברזל", הגביל הבנק את חשבונה של העמותה לאחר שהתעורר חשש ממשי לכך שכספי העמותה עוברים לידי גורמי טרור. בין היתר ציינו אנשי הבנק, כי החשדות נגד העמותה עלו בעקבות "העברת כספים בסכומי עתק אל עמותת ATTA הטורקית, אשר יעדם הסופי הוא נתיני סוריה, מדינת אויב, ואשר משמשים… לפרויקטים של הקמת ישובים בסוריה; בנוסף להעברות הסכומים האדירים מחשבון המבקשת אל חשבונה ברשות הפלסטינאית ואל גורמים בעזה, באופן שאינו מאפשר להתחקות אחר יעדם של הכספים… העדר הסברים מניחים את הדעת, והעדר אסמכתאות מצידה של המבקשת, כל אלה מקימים חשד, ולמעלה מכך, שהמבקשת מנצלת את החשבון למטרות הלבנת הון ומימון טרור… אין לבנק כל יכולת לנטר אחר הכספים המועברים מהחשבון, ולברר את יעודם והשימוש בהם, וקיים חשש ממשי שהם משמשים להלבנת הון ו/או מימון טרור".
העמותה הגישה עתירה נגד הבנק בטענה "לרדיפה משוללת יסוד", אולם השופט, כאמור, לא השתכנע, קיבל את עמדת בנק לאומי, דחה את הבקשה – ואישר לבנק לחסום את חשבון העמותה תוך השתת הוצאות משפט על העמותה.
תחילה קבע השופט, כי רמת ההוכחה בה נדרש הבנק לעמוד איננה של ודאות גבוהה, "על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי לפעולות הקשורות להלבנת הון או למימון טרור. הבנק אינו צריך לנהל חקירה. אין להטיל על הבנק להוכיח את הדברים ברמת ההוכחות הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה, דומה לסוג הראיות הנדרשות בהליכים מנהליים".
השופט ציין בין היתר כי העמותה לא הציגה בפני הבנק מסמכים המוכיחים מהו היעד הסופי של 6.5 מיליון הדולרים, שהועברו ע"י העמותה דרך העמותה הטורקית ATAA. עוד ציין השופט כי "העמותה לא הוכיחה לבנק שהכספים לא מועברים למשפחות של מחבלים, בין אם המדובר במחבלים אסירים ובין אם שמדובר במחבלים שנהרגו בפעולות טרור, או שמבצעים פעולות טרור, והמדובר בתקופת מלחמה", והוסיף, "מנכ"ל העמותה גם הודה בחקירתו, שלא ביקר אישית את 3,000 המשפחות ברשות הפלסטינית, וממילא אין לו ידיעה אישית , שאין להן או לחלקן זיקה לטרור". לאור זאת דחה השופט את הבקשה לסעד זמני, וקבע כי נכון לרגע זה חשבונה של העמותה יוותר חסום.
