הבוקר דן בג"ץ בעתירה שהגישו חמישה ארגוני שמאל קיצוני עקב המצב ההומניטרי ברצועת עזה. הארגונים העותרים הם: גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע; המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר; רופאים לזכויות אדם – ישראל; האגודה לזכויות האזרח בישראל; ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.
לדיון הגיעו בני משפחות שכולות, שמחו על כך שבית המשפט העליון עוסק ברווחת תושבי עזה ולא מתייחס לחיי החטופים וחיילי צה"ל. הם הטיחו בשופטי בג"ץ, בין השאר: "בושה!" ו"קמח לבקלאוות נשאר בעזה?" השופט פוגלמן שניהל את הדיון ביקש מהסדרנים להוציא את המוחים, ויחד עם שאר השופטים יצא עד שהצעקות נפסקו. לאחר שהמוחים נרגעו הדיון התחדש.
Video: ארגון בצלמו
העותרים טוענים בין היתר כי צה"ל, "משתמש בצווי פינוי המוניים כדי לדחוק את שני מיליון תושבי ותושבות הרצועה לאזור אל-מואסי המורחב, ששטחו מהווה כחמישית מגודל רצועת עזה, בטענה ששם הם יהיו בטוחים. במציאות, רבבות העקורים שנדחסו אליו מתמודדים עם צפיפות בלתי נסבלת ותנאים בלתי אנושיים, בלי מספיק גישה למזון, מים, מחסה, תברואה ושירותי בריאות".
לקראת הדיון היום הגישו העותרים חוות דעת מומחה שכתב ד"ר מרקו לונגוברדו, מומחה למשפט בינלאומי. מחוות הדעת עולה כי הרצועה היא שטח כבוש וישראל היא מעצמה כובשת ברצועה, ולכן חלות עליה חובות כלפי האוכלוסייה האזרחית. זאת, בניגוד לניסיונות ההתנערות של המדינה מאחריותה, בטענה כי לא מתקיים ברצועה "ממשל רשמי" ישראלי. בנוסף, צירפו העותרים ניתוח של פרופ' יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון. המחקר מצביע על פערים שקיימים בין המפות של הצבא המפנות את האוכלוסייה לאזור "אל-מואסי המורחב" ואף חושף שלא ניתן להבין את גבולותיו של "המרחב ההומניטרי", שישראל טוענת כי שהייה בו אמורה להציל חיים.
