במהלך הלילה שבין חמישי לשישי, מערכות חיל האוויר זיהו איתור של עצם כלשהו, מערבית לחופי ישראל. במשך שש דקות האיתור הבהב על המסכים ואז נעלם. מאוחר יותר, בשעה 3:12, פגע בבניין מגורים בתל אביב כטב"ם נפץ איראני, שעבר שדרוג והתאמה בתימן. מהפיצוץ נהרג יבגני פרדר ועוד שמונה אנשים נפצעו. 10 דקות לאחר מכן יירט חיל האוויר כטב"ם נוסף באזור ים המלח, לפני שחצה את הגבול לשטח ישראל.
את כל המידע וזיהוי האיתור מבינים בחיל האוויר רק בתחקיר שהתקיים ב-48 השעות שעברו מאז, כשהשורה התחתונה ברורה: לא מדובר בכטב"ם עם יכולות חמקנות, אלא בטעות אנוש שהביאה לכך שכלי הטיס לא זוהה כמטרה עוינת, ולכן שוגרו לעברו מיירטים ולא הופעלה התראה. בדיעבד מתברר שהכטב"ם הופיע במכ"ם מספר פעמים בשעה שקדמה לפגיעה ברחוב בן יהודה, והיה מספיק זמן כדי ליירט אותו מעל הים התיכון – אך כאמור, בשל ההחלטה שלא לזהות אותו כאיום, התעלמו ממנו.
בחיל האוויר מסרבים להעניש את הש"ג, אך לצד זאת גם לא מפרסמים מדוע אותו קצין זוטר, שנמצא בעמדה שהכריעה לגבי זהות הכטב"ם, החליט מה שהחליט. בעקבות זאת החליטו בחיל האוויר להוסיף עוד זוגות עיניים לבקרה על תהליך ההכרעה האם מדובר באויב או ידיד, והוסיפו עוד פטרולים של כלי טיס בשמי המדינה.
תיעוד משוגע של התרסקות הכטב"ם בת"א שמדגיש את גודל המחדל pic.twitter.com/fuK0nwPwJP
— Josh Breiner (@JoshBreiner) July 19, 2024
ראש הממשלה עודכן מייד בפגיעה והורה לצה"ל לתחקר את האירוע. מאותו תחקיר, מעבר להבנה איך חדר הכטב"ם לישראל, התחקו בחיל האוויר אחרי מסלולו של כלי הטיס. הכטב"ם טס 2,600 ק"מ במשך 16 שעות ובמהירות של בין 80 ל-100 קשר (בין 148 ל-185 קמ"ש, י"א). משקלו היה 15 ק"ג והנתיב והיעד הוגדרו מראש – מערבה לאריתריאה, ואז צפונה דרך סודן, מצרים והים התיכון, שם פנה מערבה לתל אביב. בניגוד לדיווחים החד משמעיים והשמועות ברשתות החברתיות, לא ברור האם המטרה אכן הייתה שגרירות ארצות הברית בתל אביב.
בעקבות הממצאים, נתניהו וגלנט הטילו על צה"ל לתכנן תקיפה נגד החות'ים בתימן, וכך בשבת בשעה 15:10 המריא מטוס הקרב הראשון ואחריו עוד רבים אחרים, אל מתקפת חיל האוויר הרחוקה ביותר בתולדות ישראל עד כה. הפעולה התרחשה ביום, וכללה עשרות מטוסים: מטוסי קרב מטייסת 140 – F-35I אדיר; טייסת 106 – F-15 בז; טייסת 253 שמפעילה את מטוסי F-16I; וכן מספר טייסות שמפעילות מטוסי תדלוק ומסוקי חילוץ. מתכנני הפעולה היו צריכים להגדיר מתי ואיפה יתדלקו כל מטוסי הקרב, לוודא במודיעין שאין אזרחים רבים ביעד – נמל חודיידה – ולתאם מול האמריקאים, שבתורם יעדכנו את המצרים והסעודים. מטוסי הקרב הגיעו לנמל חודיידה סביב השעה 18:00, ופגעו במאגרי נפט ובעגורנים הגדולים שמשמשים לפריקת והעמסת מכולות אספקה לנמל שדרכו עוברת אספקת אמצעי הלחימה מאיראן לחות'ים. המטוסים נחתו חזרה בישראל סביב 20:00.
אחרי השבתת העגורנים, מעריכים בישראל כי לא תוכל להיכנס סחורה מאותו נמל במשך חודשים ארוכים. מטרת התקיפה הייתה חיזוק ההרתעה, גביית מחיר מהחות'ים על שיגור הכטב"ם, יצירת נזק כלכלי ותפקודי בקרב החות'ים, והעברת מסר לכל מדינות המזרח התיכון שמאיימות על ישראל באמירה שצה"ל יכול לפעול בכל מקום שבו ירצה – טהרן קרובה במאות קילומטרים לישראל מאשר נמל חודיידה.
