שופטי בג"ץ ידונו היום (ב') בשורה של עתירות הנוגעות לבחירות לכהונת הרבנים הראשיים לישראל, ובהן גם עתירת דיין בית הדין הרבני הגדול הרב אליעזר איגרא. בעתירתו ביקש הרב איגרא לקבוע כי גם אם הבחירות לרבנים הראשיים יתקיימו לאחר שימלאו לו 70 (ב-9 באוגוסט) הוא יהיה כשיר להתמודד על הכהונה, זאת משום שדחיית הבחירות מהמועד שנקבע להן בחוק היתה בלתי חוקית. לקראת הדיון הוגשה עמדת המדינה, הקובעת כי על פי החוק יש לדחות את העתירה, על אף העובדה שאי עריכת הבחירות במועד מנוגדת להוראות החוק. אך עם זאת היא מותירה סדק צר לאפשרות לפיה במידה שהבחירות תתקיימנה בקרוב מאוד ניתן יהיה לתת לרב איגרא סעד מן הצדק.
בכתב התשובה צוין תחילה, כי על אף שוועדת הבחירות לרבנים הראשיים סברה שיש לאפשר לרב איגרא להתמודד, גם אם ימלאו לו 70 לעמדת המדינה, יש לדחות את העתירה. זאת משום ש"לוועדת הבחירות לרבנים הראשיים אין סמכות להכריע בנוגע לשאלת כשירותו של מועמד הכרעה הנוגדת את לשון החוק. חוק הרבנות הראשית הסמיך את ועדת הבחירות 'לבצע" את הליך הבחירות של הבחירה ברבנים
הראשיים, תוך שבמסגרת החוק גם פורטו סמכויות פרטיקולריות הנתונות לוועדה. ההכרעה בסוגיית כשירותו של מועמד חרף לשון החוק אינה החלטת 'עזר' הנוגעת ל'ביצוע הבחירות', ולוועדה גם לא נמסרה סמכות כזו במפורש, ולפיכך אין בסמכותה לקבל החלטה כזו, קרי בשאלה האם מועמד שבעת הבחירה יעבור בבירור לפי לשון החוק את גיל הכשירות כשיר בכל זאת להתמודד בבחירות".
"לגופם של דברים", נאמר בכתב התשובה, "נקודת המוצא לענייננו היא סעיף 5(א) לחוק, אשר קובע את תנאי הכשירות להיבחר כרב ראשי. כאמור, נקבע בסעיף 5(א)(1) כי כשיר להיבחר כרב ראשי מי ש'בעת הבחירה מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה'… קרי, לשון הסעיף ברורה היא, ולפיה אדם אינו כשיר להתמודד אם בעת הבחירה מלאו לו 70 שנה. כלומר, לשונו של הסעיף שקבע המחוקק קובעת בבירור כי במועד שבו אדם נבחר לכהן כרב ראשי טרם מלאו לו 70 שנה. לפיכך, קריאה פשוטה בהוראות החוק, מלמדת כי הרב איגרא לא יהיה כשיר להיבחר אם במועד הבחירות ימלאו לו 70 שנה".
בכתב התשובה אף נאמר כי "מסקנה זו מתחזקת גם לנוכח ההיסטוריה החקיקתית. כך, בהצעת החוק המקורית נקבע רק גיל מינימום – 35. בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת התקיים דיון בנושא. תחילה… הושמעו דעות לכאן ולכאן ויו"ר הוועדה סיכם כי הגיל המינימלי יהיה 40, ואילו הגבול העליון יישאר פתוח. מאוחר יותר… התקיים שוב דיון בנושא. ח"כ שחל אמר שהגיל המקסימלי צריך להיות 70 ח"כ בן -מאיר אמר כי 'הוא חייב להיות פחות מ- 70'… ח"כ ארידור אמר כך: 'צריך לכתוב: בעת היבחרו. בית המשפט העליון צריך לתת פירוש רק למלה ולא לכוונה. נכתוב בפירוש בעת היבחרו'. בהמשך לכך, החליטה הוועדה לקבוע כגיל מקסימום את גיל 70, וכך נקבע כאמור לבסוף בחוק שהתקבל בכנסת – תוך שנאמר לגבי גיל המקסימום, גיל 70, כי זה הגיל 'בעת הבחירה'".
"מאחר שעסקינן בסוגיה הנוגעת לבחירות לרבנים הראשיים, שאף מכהנים כנושאי משרה שיפוטית, יש להקפיד ביתר שאת על פעולה בהתאם לכללים עקביים, יציבים, ודאיים, ברורים וידועים. בהתאם, שינוי הכללים עלול להקים שורה של פגיעות אפשריות בהליך המינוי ובמתמודדים השונים", מודגש בתגובה, "בענייננו, הפרשנות המבוקשת על ידי הרב איגרא בעתירתו חורגת מלשון החוק ומתכליתו – וזאת משום שהמחוקק בחר במפורש לקבוע את עת הבחירה עצמה כמועד הקובע לכשירות להתמנות לרב ראשי, יהא מועד זה אשר יהא. פרשנות העותר, כאמור, גם אינה מתיישבת עם ההיסטוריה החקיקתית".
עם זאת לקראת סיום כתב התשובה מותירה כאמור המדינה סדק צר של הסכמה לאפשרות שבג"ץ בכל זאת יקבל את העתירה בתנאים מסוימים, "אין לכחד – וכאמור יש להצר – שבענייננו לא קוימו הבחירות במועד שנקבע בחוק (וגם בשלב זה עדיין אין מועד להן), ובכך עצמו יש כדי לסטות מהוראות שנקבעו ביחס לבחירות. על רקע האמור, ואף שלעמדת המדינה יש קושי בפרשנות שלה טוען העותר, בשים לב לסמכות הרחבה של בית משפט נכבד זה ליתן סעד מן הצדק, לא ניתן לשלול חלופה אשר תאפשר גם לעותר להתמודד בבחירות לרבנים הראשיים – ככל שאלה יתקיימו במועד קרוב וללא דיחוי, וזאת על רקע הנסיבות החריגות שנוצרו".