המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון וכרמית יוליס, שיגרו אתמול (א') מכתב לדיין בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה שפירא ולחבר מועצת הרבנות הראשית הרב אליעזר שמחה וייס, לקראת הדיון שיערך היום בבג"ץ בעתירות המבקשות לקיים בהקדם את הבחירות לרבנות הראשית. מכתב המשנים ליועמ"שית נכתב בתגובה לרשימת עשרת הרבנים שהעבירו שני הרבנים לשר לשירותי דת, מתוקף הסמכות שהועברה אליהם כממלאי מקום הרבנים הראשיים לצורך הרכבת האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים הבאים. נזכיר כי על אף פסיקת בג"ץ, לפיה חובה לשקול במסגרת הרשימה מינוי של נשים, העבירו הרב וייס והרב שפירא רשימה הכוללת אך ורק רבנים גברים: הרב מאיר אשכנזי, מרא דאתרא של כפר חב"ד; הדיין הרב בנימין בארי, אב"ד אשקלון לשעבר; הרב יהושע בן מאיר, ראש ישיבת 'שבות ישראל' לשעבר; הדיין הרב נחום גורטלר, אב"ד רחובות לשעבר; הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות וראש ישיבות בני עקיבא; הרב מיכאל ימר, ראש ישיבת שעלבים; הדיין הרב דוד לבנון, אב"ד אשקלון לשעבר ורב קהילה; הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב שכונה בבני ברק לשעבר; הרב אהרן פרידמן, ראש ישיבת כרם ביבנה; והרב פרופ' יגאל שפרן, רב בית כנסת, רב ומורה הוראה בענייני הלכה ורפואה ופרופ' לאתיקה רפואית.
לנוכח רשימת הרבנים, התריעו המשנים ליועמ"שית כי הרשימה מנוגדת לפסיקת בג"ץ בנושא: "מהאמור במכתבים שבסמך נראה כי כבודם לא שקלו מינוי נשים במסגרת הפעלת סמכותם… כפי שאוזכר במכתבינו הקודמים אל כבודם, בהתאם לפסיקת בג"ץ… 'לשקול מינוין של נשים לפי סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית, התש"ם-1980 ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה'. כמו כן, נראה כי השיקולים אותם בחרו כבודם לשקול במסגרת המינוי לפי סעיף 7(8) לחוק, כפי שפורטו במכתבו של כבוד הדיין הרב שפירא שבסמך, לא מאפשרים למעשה מינוי של נשים העומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה בהתאם לפסיקה בעניין רקמן".
"יחד עם זאת, אם מכתביהם של כבודם אשר בסמך לא הובנו כראוי, ולטעמם השיקולים ששקלו מאפשרים מינוי נשים וכבודם אכן שקלו למנות נשים לפי סעיף 7(8) לחוק, נבקש לקבל ללא דיחוי, ולכל המאוחר עד השעה 10:00 בבוקר מחר, הבהרה בעניין ופירוט בנוגע לזהות הנשים ששקלו למנות, לצד השיקולים שלפיהם החליטו שלא למנותן", הוסיפו המשנים ליועמ"שית במכתבם לרבנים, "אם לא יתקבל מכבודם פירוט כאמור, ובהמשך להבנתנו את המכתבים שבסמך כפי שתוארה לעיל, נבקש להודיע לכבודם כי לא נוכל להגן על החלטתם למנות את הרבנים המנויים במכתבם שבסמך במסגרת העתירות התלויות ועומדות בבג"ץ בעניין. זאת משום שהחלטה זו סותרת את פסיקת בג"ץ בעניין רקמן, ועל כן מנוגדת לדין. במצב דברים זה נבקש מבית המשפט לצרף את כבודם כמשיבים לעתירה, ונציע לכבודם להעביר את עמדתם על מנת שתוצג בפני בית המשפט העליון".
השיקולים, שאותם מזכירים המשנים ליועמ"ש במכתבם, פורטו במכתב מקביל למכתב שבו הועברה רשימת עשרת הרבנים, ועליו חתם הרב שפירא. במכתבו, שעליו סמך גם הרב וייס את ידו, פירט הרב שפירא את השיקולים שאותם שקל כאשר בחר דווקא ברבנים האלו: "למנות רבנים ודיינים ותיקים וידועים, בעלי ניסיון רב ומוכר, נאמנים לרבנות הראשית לישראל, ונחושים להחזיר את עטרת הרבנות ליושנה, לתפארת העם בישראל ובתפוצות, ברוח חזונו הגדול של מחולל ומייסד הרבנות הראשית לארץ ישראל, הראי"ה קוק זצ"ל. רבנים המשתיתים את אורחות חייהם בכפוף להוראות הרבנות הראשית לישראל. רבנים שמבטלים את דעתם האישית כלפי הוראות הרבנות הראשית, מתוך הבנה שהרבנות הראשית היא גוף הכרחי לקיום הדת במדינת ישראל".
שיקולים נוספים שציין הרב שפירא הם: "רבנים המשלבים או שילבו תורה ומעשה בחייהם הפרטיים והציבוריים. רבנים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית לישראל, כך שכשירותם הרבנית נבדקה באופן אובייקטיבי ומוסמך, או רבנים שהוסמכו על ידי גדולי תורה מוכרים, אשר קיים קונצנזוס רחב לגבי הסתמכות על הסמכתם. להשתדל לא למנות רבנים שכבר הביעו דעתם לגבי הרבנים הראשיים המועדפים עליהם".
כזכור, בהתאם לחוק הרבנות הראשית. את הרבנים הראשיים (וגם את מועצת הרבנות הראשית) בוחרת אספה מיוחדת המכונסת במיוחד לשם כך. באספה הזו ישנם על פי החוק 150 חברים, 80 מהם רבנים ו-70 נציגי ציבור. חלק ניכר מהחברים באספה מתמנים מתוקף תפקידיהם. למשל, 30 רבני הערים הגדולות במדינת ישראל, 14 רבני המועצות המקומיות הגדולות, 25 ראשי הערים הגדולות, ועוד ועוד. כל אלו מתמנים לחברי האסיפה אוטומטית, בהתאם למידע שמספק משרד הפנים לוועדת הבחירות ולמציאות בשטח. אולם, לכלל הזה יש כמה חריגים. הממשלה בוחרת מתוכה 2 שרים שייצגו אותה באספה, הכנסת בוחרת חמישה נציגים, ושני גופים נוספים בוחרים כל אחד עשרה נציגים לאספה: הרבנים הראשיים לישראל בוחרים עשרה רבנים מטעמם, תוך התייעצות עם השר לשירותי דת ובאישור הממשלה, והשר לשירותי דת בוחר עשרה נציגי ציבור מטעמו, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה.
כבר בחודש נובמבר 2022, לקראת המועד המקורי של הבחירות לרבנים הראשיים, הגיש המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן עתירה ראשונה לבג"ץ. בעתירתו דרש מרכז רקמן לקבוע, כי במסגרת מכסת עשרת הרבנים שעל פי חוק ממנים הרבנים הראשיים כנציגיהם בגוף הבוחר, עליהם לשקול גם מינוי של נשות הלכה בעלות השכלה תורנית מתאימה. לטענת אנשי מרכז רקמן, הרבנים הראשיים לאורך השנים לא הקפידו למנות כנציגיהם דווקא רבנים בעלי תעודת כושר רשמית לרבנות מטעמה של הרבנות הראשית לישראל. בבדיקה שהם ערכו התברר כי כ-30 אחוזים מהרבנים שכיהנו מטעם הרבנים הראשיים לישראל באסיפה לא החזיקו בתעודה שכזו. ממילא, הוסיפו וטענו אנשי המרכז בעתירה, לא צריכה להיות כל מניעה למנות גם נשות הלכה, בעלות השכלה תורנית מקבילה לזו של אותם רבנים, במסגרת מכסת "עשרת הרבנים" הממונים כחברים באספה מטעם הרבנים הראשיים.
בג"ץ קיבל בחודש ינואר (ברוב דעות) עמדה זו, ובתגובה הודיעה מועצת הרבנות הראשית כי נאסר אפילו לשקול מינוי נשים כרבנים לאסיפה, משום שמינוי אישה לתפקיד רב אסור על פי ההלכה. כעת, לאחר שהמשנים ליועמ"שית לא הצליחו לאכוף על ממלאי מקומם של הרבנים הראשיים לקיים את פסיקת בג"ץ, יצטרכו השופטים להכריע כיצד להתמודד עם הסיטואציה המשפטית שנוצרה, לנוכח העובדה שכהונת הרבנים הראשיים לישראל פקעה כבר לפני למעלה מ-20 יום, ותאריך לקיומן של הבחירות לרבנים הראשיים הבאים אף לא נראה באופק.
