מרבית אירועי הירי ביו"ש – מהערים שבהן אין מחסומים קבועים

דו"ח מבקר המדינה בנושא בטיחות הכבישים ביהודה ושומרון מתפרסם היום וקובע כי עד 57 אחוזים ממשימות ההגנה של צה"ל על הצירים לא בוצעו.

מבקר המדינה פרסם היום את מסקנותיו מהבחינה שערך בחודשים דצמבר 2022 עד ספטמבר 2023 בנושא ההגנה על צירי התנועה באיו"ש והמענה לתושבים בעת אירוע ביטחוני בצירים, ובכלל זאת את הפעילות המבצעית של הגופים הנושאים במשותף באחריות לביטחון בצירים, את הפעילות להקמת כבישים עוקפים, את מענה התקשורת האזרחית באמצעות חברות הסלולר ואת המענה המודיעיני במרחב באמצעות "מרחב חכם".

על פי הדו"ח האוכלוסייה הישראלית באיו"ש המונה כ-503,000 תושבים סובלת זה שנים מפיגועי טרור בצירי התנועה. מתחילת שנת 2022 חלה עליה במספר אירועי הפח"ע בכבישי איו"ש אשר בהם נרצחו 19 אזרחים, מתוכם 13 במחצית הראשונה של 2023.

בביקורת עלה כי על אף התגבור של הכוחות בשטחי איו"ש, צה"ל לא עמד בכל משימות ההגנה אשר קבע לעצמו, וכי בתגבורי הכוחות הנוספים, לרוב לאחר התרחשותם של פיגועים, לא היה כדי לייצר את הביטחון הנדרש באופן עקבי ושיטתי.

בחלק הראשון בחן המבקר את המענה המבצעי של צה"ל לאירועי טרור בכבישי יהודה ושומרון. מהביקורת עולה כי קיימים חוסרים משמעותיים של סד"כ באיו"ש וכי צה"ל לא מספק את המענה הנדרש, גם בתקופות של הסלמה, כיוון שאינו עומד במשימות ההגנה שנקבעו בחטיבות. מדובר על משימות יומיומיות דוגמת הצבת תצפיות, ביצוע סיורים רגליים ובכלי רכב, הצבת מארבים, הצבת מחסומים זמניים ואבטחת טרמפיאדות. כך למשל, בתאריכים שנדגמו בשנים 2022 – 2023 לא בוצעו בין כ-14% לכ-57% ממשימות ההגנה של החטמ"רים שומרון, בנימין ועציון.

כמו כן, המבקר בחן את מדיניות הצבת המחסומים הקבועים ומצא שמרבית המפגעים אשר ביצעו אירועי ירי בשנים 2019 – 2023 יצאו מהערים ג'נין (145 מפגעים), שכם (104) ורמאללה (72), בהן אין מחסומים קבועים ביציאות.

המבקר המליץ שצה"ל יבחן את היקף הסד"כ הנדרש להגנה לאורך זמן בכלל שטחי איו"ש, בדגש על משימת ההגנה בצירים. וקבע שצה"ל, ראש הממשלה והקבינט יבחנו מחדש את מדיניות הצבת המחסומים.

בהמשך עסק הדו"ח בתפקוד המשטרה ביהודה ושומרון ומצא כי מספר השוטרים במחוז ש"י אינו מספק, נוכח העובדה שהמחוז נדרש לטפל גם בפלסטינאים ומבחינת היחס בין שטח המחוז למספר השוטרים, מחוז ש"י נמצא במקום שישי מתוך שבעת המחוזות מה שמשפיע באופן ישיר על זמן התגובה לאירועים שבמרחב המחוז. המצב הזה לא מאפשר למשטרה לתת מענה הולם באזור.

בביקורת עלה כי בניגוד לנוהל אגף המבצעים של משטרת ישראל, במחוז ש"י לא מודדים בשיטתיות את זמני התגובה של שוטרי המחוז ואת זמני הגעתם לאירועים. ב-75% לפחות מהאירועים המתועדים ביומן הקריאות של מחוז ש"י, זמני התגובה של שוטרי המחוז לא נמדדו (462 אירועים, ששיעורם 45% מהאירועים) או שהם מציינים רישום שאינו אמין, לדוגמה זמן ההגעה של הניידת למקום האירוע זהה לזמן יציאתה לאירוע (310 אירועים, ששיעורם 30% מהאירועים). הרישום הלקוי אינו מאפשר למשטרה לשלוט באירועים, לתחקר אותם וללמוד אותם לשם שיפור פעילותה.

בסקר שנערך כחלק מגיבוש הדוח עולה כי 64% מהמשיבים העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של משטרת ישראל לאירועים ביטחוניים, ולעומת זאת 32% ו-26% מהמשיבים העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של מד"א ושל כוחות צה"ל, בהתאמה. מנתוני המשטרה עולה כי כוחות המשטרה במחוז ש"י הגיעו באיחור ל-28.2% מהאירועים שבהם נשקפה סכנת חיים, ול-19.35% מהאירועים שסווגו ברמת חומרה גבוהה. התמשכות מצב זה עלולה לסכן את הציבור הנזקק להגנה.

כמו כן בביקורת עלה כי מוקד 1208, שמפעילות המועצות האזוריות, נתפס בצה"ל כמקצועי ונותן מענה טוב יותר לאזרח מאשר מוקד 100. גם הציבור נותן העדפה למוקד 1208 – בשאלון שיתוף הציבור הנשאלים שחוו אירוע פח"ע בצירים בשנתיים האחרונות דיווחו ש75% דיווחו למוקד 1208 וכ-24% דיווחו למוקד 100.

לאחר מכן התייחס המבקר לנושא התשתיות התחבורתיות ביו"ש והצביע על כך שעל אף שצה"ל הגדיר 12 צירים בחטיבות שנבדקו (בנימין, עציון ושומרון) כ"צירים אדומים" בשל מקרים חוזרים של פיגועים בהם. החלטת הממשלה המרכזית האחרונה מאז 2015 נתנה מענה באמצעות כבישים עוקפים ל-2 צירים מתוך 12 הצירים הללו ועל גרירת רגליים ארוכת שנים בסלילת כבישים עוקפים. לדוגמה כל תהליך סלילת כביש עוקף חווארה שאורכו 7 ק"מ, מהיוזמה עד הסיום ערכה למעלה מ־30 שנה. בזמן הזה התושבים ספגו פיגועים רבים מספור ואבדות רבות בנפש.

באופן דומה חלפו כ-9 שנים מהנחיית שר הביטחון לצאת לתכנון כביש עוקף אל-ערוב שאורכו 7.5 ק"מ, בשנת 2014 ועד לפתיחתו של הכביש בשנת 2023. זאת על אף הצורך הביטחוני הבהול שכן מינואר 2022 ועד יוני 2023 אירעו בכביש 481 פיגועים, מהם 392 אירועי זריקות אבנים, 39 אירועי זריקת בקבוקי תבערה, 6 אירועי צמיגים בוערים בציר ו-44 אירועים אחרים.

את כביש בית אריה שאורכו כ-11 ק"מ החליטו לסלול כבר בשנת 2014 בשל צרכים אזרחיים וביטחוניים אולם בגלל מאבקים בין נת"י, משרד האוצר ושרד הביטחון נכון לנובמבר 2023 לא פורסם אפילו מכרז לסלילת הכביש. המבקר קבע כי כל עיכוב פוגע בביטחונם של התושבים הנוסעים בציר.

גם הטיפול בתאורת הדרך בכבישי יו"ש, שנמצא באחריות נת"י, נמצא לוקה בחסר כאשר מספר התלונות גבוה מאוד ומשך הזמן עד לתיקון התקלות גם הוא גבוה.

לבסוף בחן המבקר את הכיסוי הסלולרי בכבישים ומצא כי על אף תוכניות לשיפור המצב ו־22 שנה לאחר שעמד מנכ"ל משהב"ט (בשנת 2001) על הפער בכיסוי סלולרי באיו"ש והנחה לפעול להשלמת פריסת מערך סלולר בהקדם האפשרי עקב המצב הביטחוני, נכון לאוגוסט 2023 עדיין יש ברחבי איו"ש פערי כיסוי ניכרים ועקב כך רמת הכיסוי הסלולרי בצירי איו"ש עומדת על כ-70% בלבד.

במענה לשאלון שיתוף הציבור שקיים צוות הביקורת ממשרד מבקר המדינה באפריל ומאי 2023 ציינו 4,314 (82%) מתוך 5,236 משיבים שהכיסוי הסלולרי באזור הנסיעה שלהם מספק במידה בינונית או מועטה – כך שלא ניתן להוציא שיחה מהטלפון הנייד, וכשמתאפשרת הוצאת השיחה – היא משובשת או מקוטעת ולא ברורה.

כמו כן, המועצות האזוריות באיו"ש מפעילות את מוקד החירום האזורי 1208, לצורך מתן מענה מהיר לאזרחים הנקלעים למצוקה בכבישי איו"ש. בביקורת עלה כי מפקד פקמ"ז החליט במאי 2019 להפסיק את הפעילות לבחינת "נדידת שיחות חירום" למוקד 1208, שעשויה הייתה לשפר את זמינות המוקד לתושבים באירועי חירום. אולם עצירת המהלך לא לווה בפעולה משלימה לגישור על הקושי בהוצאת השיחות ולשיפור המענה לציבור, מה שעלול להותיר את הנוסעים בכבישי איו"ש ללא יכולת תקשורת עם גורמי חילוץ והצלה במרחבים שונים באיו"ש.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "באשר לזמני הגעת שוטרים לזירות, נבהיר כי זמני התגובה נמדדים ע"י מערכת 'שיטור חדשה' אשר מודדת באופן אוטומטי זמני הגעה לאירוע, באופן שכל שיחת טלפון שמגיעה למוקד מתועדת ונרשמת. תפקידה של המערכת הוא לבחון את זמני הגעת ניידות המשטרה לאירועים על פי חומרתם (רגיל, סכנת חיים, דחוף, קיצון). מנתוני שנת 2023 המתייחסים למשך זמן האיחור לאירועים הרשומים אצלנו, ניתן להיווכח כי לא קיימת חריגה משמעותית בזמני התגובה של מחוז ש"י.

"באשר לסוגיית כוח האדם הקיימת במחוז ש"י, נציין כי במחוז ש"י משרתים כ-1,350 שוטרים, יחס האוכלוסייה הישראלית לשוטרים במחוז עומד על 383 תושבים לכל שוטר לעומת 558 בממוצע הארצי. יחס זה של כמות השוטרים ביחס לתושבי המחוז אינו מעיד על תקנון חסר אלא להפך. יחס זה מעיד על כך שמשטרת ישראל השכילה להבין את מורכבותו של מחוז ש"י והקצתה תקינת שוטרים הרבה מעבר לזו שהוקצתה ביתר המחוזות ביחס לאוכלוסייה הישראלית המתגוררת בשטח. אם נוסיף לכך את תקינת כוחות מג"ב הפועלים בשטחי המחוז ואשר אף להם נתונות סמכויות שיטור, היחס עולה משמעותית. בתוך כך, יצוין כי במסגרת תכנית העבודה לשנים 2023-2024 מתוכננת תוספת תקינה במחוז ש"י למערך התנועה הפרוס לטיוב האכיפה בצירים, הגברת ההרתעה והתמודדות עם עבירות תנועה ובריונות בכבישים".

דובר צה"ל מסר בתגובה כי "צה"ל רואה חשיבות בביקורת ולומד את ממצאיה. ממצאי הדו"ח מתייחסים לנתונים שלפני במלחמה עד לספטמבר 2023, ואינם משקפים את המצב הקיים בשטח. פריסת הכוחות והמחסומים במרחב יו"ש נקבעת בהתאם להערכת המצב, והוצגו לדרג המדיני. במקביל לפעולות רבות שנעשו לחזק את מאמץ ההגנה בצירים, מתקיים מאמץ התקפי רב בפיקוד המרכז אשר כולל אלפי פעולות התקפיות בהם נעצרו וחוסלו חוליות המחבלים בתוך הכפרים והערים טרם יציאה לביצוע פיגוע. מתחילת המלחמה חוסלו מאות מחבלים, נעצרו למעלה מ-4,200 מבוקשים ובוצעו 57 תקיפות מהאוויר ע״י כלי טיס שונים ביו"ש"