בימים האחרונים מפנים פעילי שמאל קיתונות של זעם כלפי החטופה לשעבר נועה ארגמני ואביה, על הסכמתם להצטרף למשלחת רה"מ נתניהו לקונגרס בארה"ב. פעילי השמאל ברשתות החברתיות לא חוסכים בביקורת פרי מקלדתם, ותוקפים את ההחלטה להתלוות לראש הממשלה. בין היתר נכתב: "גם חטופה שזכתה להינצל, צריכה להסתכל למשפחות החטופים בעיניים ולעשות חשבון נפש", "להוציא את נועה ואביה ממשפחות החטופים ולא לתת לה במה. שיתביישו להם". ועוד: "משפחות של חטופים התחננו בפניהם שלא יצטרפו לנסיעה, הם לא שעו לתחנונים. זו הייתה אחריותו של האב, הבת תשלם על כך מחיר כבד".
גיבוי לתגובות הזועמות מגיע מעיתונאים המזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית ומביעים את דעתם באופן גלוי. לפני מספר ימים כתב רוגל אלפר ב'הארץ': "המאבק נגד נתניהו הוא מאבק על גורל המדינה. כשחטופה לשעבר מצדדת בו בגלוי, היא נכנסת לזירה הפוליטית… נעה ארגמני הופכת להיות דמות פוליטית וכאחת כזאת, אין זה נכון שאסור לבקר אותה, או שיש להימנע מכך מפאת רגישות למצבה". גם העיתונאי אורי משגב כתב פוסט בחשבון הפייסבוק שלו: "נועה ארגמני ואביה צריכים להתבייש בהסכמתם לשמש תפאורה בטיסת הזוג המטורלל והמחוייך הזה, בדיוק בבוקר שבו התבשרנו על שני חטופים שאיתרע מזלם למות בשבי, ולא לטוס לוושינגטון עם מפקיר החטופים. בושה שלא הייתה כמותה. קודם כול של הזוג המטורלל שחטף וניצל אותם, אבל גם שלהם". גם דן מרגלית גיבה את משגב וצייץ: "מצטרף לאורי משגב, חרפה לנועה ארגמני ולאביה שמשמשים מרצונם תפאורה לתצוגת ביבי בוושינגטון".
חברי הכנסת: החטופים מחוץ למעגל הביקורת
חה"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית הגיב על תקיפתה של ארגמני לפני זמן קצר במליאת הכנסת. הוא הקריא תגובות נבחרות מהרשתות החברתיות וזעם: "אומרים לחטופה ששוחררה אחרי ימים רבים בשבי 'הייתי מעדיף שתישארי בשבי'. אני אפילו לא מתחיל לדמיין איזו זוהמה מחשבתית ונפשית יכולה להיות לאדם שמדבר כך על חטופה ששוחררה". גם חה"כ גלעד קריב הגיב על כך מעל בימת הכנסת: "משפחות החטופים, בוודאי החטופים ואיתם יחד המשפחות השכולות צריכים להיות מחוץ למעגלי הביקורת".
יו"ר הימין הממלכתי חבר הכנסת גדעון סער כתב בטוויטר: "המתגוללים על נועה ארגמני ואביה מאמינים שהם סוג של ״תו תקן מוסרי״. האמת היא כמובן הפוכה: זו תחתית של שפל מוסרי. הניסיון לחלק את החטופים ובני משפחותיהם לפי מפתח פוליטי הוא מתועב. מי שפועל כך מעיד על עצמו שעבורו הם רק כלי או מכשיר להגשמת מטרות אחרות לגמרי".
