בביקורת על ליקויים מהותיים, טוען מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח שפורסם היום (ג') כי למשרד הבריאות אין מנגנון לתכנון אסטרטגי שיאפשר לו לגבש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל. המחסור ניכר במיוחד במגוון תחומים ובהם גריאטריה, הרדמה, טיפול נמרץ ופסיכיאטריה – שם הצורך ברופאים פסיכיאטריים בולט במיוחד נוכח מלחמת "חרבות ברזל".
המבקר מצא ליקויים מהותיים גם בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים ובהקצאה יעילה של השדות הקליניים בבתי החולים ובקהילה. מהדו"ח עולה כי שיעור הרופאים בישראל בשנת 2020 היה 3.3 רופאים ל-1,000 נפש, פחות מממוצע ה-OECD: 3.7 רופאים ל-1,000 נפש.
בשל מחסור זה, מצא המבקר כי המחסור ברופאים במקצועות מסוימים יוצר תחרות קשה על כל רופא ומאפשר למרכזים רפואיים חזקים לגייס רופאים על חשבון מרכזים חלשים ופריפריאליים. כמו כן, הוא תורם להתארכות תורים וסגירת שירותים בפריפריה וזינוק במחירי הרפואה הפרטית. כך כבר קורה למשל בתחום בריאות הנפש, אבל נוכח המחסור הקיים והצפוי ברופאים בישראל, המצב עתיד להחריף גם לתחומי מומחיות נוספים ברפואה. עוד טוען המבקר כי בשל רפורמה, צפוי להחריף המחסור ברופאים גם באזורי הפריפריה.
שלא כמו מדינות מתקדמות בעולם כדוגמת ארצות הברית, אנגליה, קנדה, צרפת, אוסטרליה ובלגיה, אין למשרד הבריאות מנגנון מקצועי לתכנון אסטרטגי של כוח אדם רפואי שיאפשר לו לגבש תוכנית רב-שנתית מתאימה לצורכי האוכלוסייה. המשרד גם לא ביצע הערכת מצב מדויקת ובפרט לא מיפה את הנתונים לגבי הרופאים המומחים בכל תחום והמחסור בהם ולא העריך את הצורך העתידי ברופאים על פי תחומי התמחות ופיזור גיאוגרפי.
עוד עלה שלמשרד הבריאות אין נתונים מלאים על אלפי רופאים השוהים בחו"ל. ההערכות הן שבשנת 2035 המחסור ברופאים יגדל כך ששיעור הרופאים יהיה 3.02 רופאים ל-1,000 נפש, קטן משיעורם בשנת 2020 – 3.3 רופאים ל-1,000 נפש.
הדו"ח מפרט את המקצועות בהן קיים מחסור משמעותי ברופאים: גריאטריה, נוירולוגיית ילדים, הרדמה, טיפול נמרץ, כירורגיה כללית, כירורגיית ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, רפואה דחופה (טיפול נמרץ), פתולוגיה, רדיולוגיה, שיקום, נוירולוגיה, רפואה משפטית ופסיכיאטריה.
בביקורת המעקב עלו ליקויים נוספים: על פי נתוני ה-OECD, בשנת 2020 הכשירה מדינת ישראל רק 24 סטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז, פחות מממוצע ה-OECD שהיה 38 סטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז, ואף הגיע ל-80 סטודנטים בדנמרק. זאת ועוד: בין השנים 2023-2017 תקן מיטות האשפוז גדל ב-4% בלבד לעומת מספר הסטאז'רים שגדל ב-16%, מה שמעיד על מגמה שנותרה בעינה מפרסום הדו"ח הקודם לפני כמחש שנים, של גידול יתר במספר הסטאז'רים ביחס למספר המיטות, עניין שיוצר עומס על המערכת הן באפשרויות ההכשרה של הסטאז'רים והן מבחינת היכולת לממש את הלימודים הקליניים בבתי החולים. עלה גם שהמשרד לא קבע את היחס הרצוי בין מספר הסטאז'רים לבין מספר המיטות.
המבקר גם טוען כי בהתאם להמלצות הוועדה של המל"ג, החלו ששת בתי הספר לרפואה לשלב שיטות חדשניות להוראה, אלא שתוכניות הלימודים של חלקם לא עודכנו כך שעוד לפני לימודי השלב הקליני, ישולבו שיטות למידה המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת, סימולציות מרובות רכיבים וחשיפה לכלי אבחון קליניים חדשניים. עוד עלה כי המל"ג לא השלימה את ההליכים הפנימיים הנדרשים לשיפור איכות ההוראה והחינוך הרפואי בישראל, ואף לא את ההליכים עם בתי הספר לרפואה.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "לפני כשנה יזם והקים משרד הבריאות את הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, בראשה עומד מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב. ועדה זו כוללת מספר ועדות משנה המקיפות את תחום כוח האדם הרפואי, על מנת לתת מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום.
"מדובר בשינוי מהותי שמבצע המשרד בתחום הכשרת הרופאים, כאשר המשרד משקיע משאבים רבים ומייצר תכנון ארוך טווח קפדני ומקצועי, כאשר הדבר עולה גם מדוח המעקב של המבקר, לצד העובדה כי כל המלצות המבקר מ-2018 נמצאות בתהליך יישום.
"המשרד מפרסם מזה מספר שנים את תהליכי השינוי שהוא מוביל ומציב יעדים חדשים כל העת. כך למשל, בשנת 2018 מספר הסטודנטים שהתחילו לימודי רפואה עמד על 713, ואילו היום מספר הסטודנטים עומד על 1,132 סטודנטים, במטרה לעמוד ביעד שהציב המשרד של 1,200 סטודנטים לרפואה באוקטובר 2024.
"כחלק מהועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי, ועדת המשנה בראשות פרופ' גמזו, קבעה כיצד לייצר מנגנון לאומי לתכנון השדות הקליניים שיביא להגדלה מתוכננת ויציבה של מספר סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, בהתאם ליעדי מערכת הבריאות, הנגזרים מהצורך הלאומי. בהתאם לכך גם עודכן יעד הסטודנטים לרפואה ל-1,700 סטודנטים באוקטובר 2027. יעדים אלו נמצאים כרגע בעבודה עם דיקני הרפואה והאוניברסיטאות. התהליכים הנדרשים עמוקים ומהותיים ודורשים שינויים בשטח, אלו לעיתים מתעכבים בשל הצורך בהסכמת הדרג הרפואי והאקדמיה.
"כדי להגדיל את מספר הסטודנטים, המשרד ביצע צעדים מרחיקי לכת, כמו ביטול התכניות הבינלאומיות שהיו בישראל, הגדלת הכשרת השדות הקליניים בקהילה, תמרוץ בתי חולים ופקולטות להגדלת מספר הסטודנטים, הסדרת הכשרת סטודנטים מחו"ל ועוד. בנוסף, כיום מוקם הצוות הלאומי לניהול והקצאת השדות הקליניים ומוסדר תעריף התשלום. כל אלו מהווים את הקומה הבאה של הסדרת השדות הקליניים והאספקה היעילה שלהם.
"כחלק מעבודת התכנון, המשרד ביצע מהפכת הנתונים והתכנון האקטיבי, כאשר בשנים האחרונות בוצע איסוף נתונים שכלל: נתוני שדות קליניים, נתוני סטודנטים בחו"ל, נתוני מתמחים ועוד, במטרה לייצר מדידה מדויקת שתאפשר תכנון ארוך טווח שאינו מגיב למשברים אלא יודע להיערך אליהם מראש. כמו כן, המשרד נתן דעתו לא רק לכמות ההכשרה אלא גם לאיכותה, במספר תכניות של חינוך רפואי לסטודנטים שפועלות בימים אלו בשותפות עם הפקולטות לרפואה.
"לצד אלו, גם נושא עליית רופאים וצוותים רפואיים נמצא בימים אלו בתהליך משמעותי, כאשר משרד הבריאות מוביל בשיתוף משרד הקליטה וארגון 'נפש בנפש' את התוכנית המשותפת שתקל על תהליך הקליטה ותאפשר לרופאים עולים להיקלט במערכת הבריאות בישראל בהליך מזורז, ובייחוד בצפון ובדרום הארץ.
"במטרה לסייע לסטודנטים שלא מעוניינים או לא יכולים ללמוד רפואה בארץ, ולא יכולים לממן את הלימודים היקרים בחו"ל, בימים אלו יוצאת תכנית הלוואות רחבה (תכנית אופקים), בעזרתה יגדל היצע הרופאים, יגוון את אוכלוסיית הרופאים, וניתן יהיה לנתב את כוחות אלו למקצועות נדרשים ובתי חולים ומרפאות במחסור, כמו בפריפריה".