בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') ניתנה התייחסות רחבה למצב לימודי האנגלית במערכת החינוך. במחצית השנייה של העשור הקודם יזם המשרד תוכנית רב-שנתית לקידום לימודי האנגלית – התוכנית הלאומית לאנגלית – והחל ביישומה בשנה"ל התשע"ח (2017 – 2018). המשרד קבע שלושה יעדים מרכזיים לתוכנית: הגדלת מספר התלמידים הלומדים לבחינת בגרות באנגלית במסלול מוגבר (של 4 ו-5 יח"ל); קידום השפה הדבורה; וחיזוק איכות ההוראה, כולל פתרון בעיית המחסור המתמשך במורים לאנגלית.
המבקר מצא ששיעור הנבחנים בבחינות הבגרות באנגלית ברמות של 4 ו-5 יח"ל עלה מ-63% בשנת 2017 ל-70% בשנת 2022, ושיעור התלמידים שלא נבחנו ירד בשנים הללו מ-17% ל-13%. עם זאת נמצאו בביקורת פערים גדולים מאוד ברמת האנגלית של תלמידים בסיום שנות הלימודים, כאשר בקרב שכבות האוכלוסייה הגבוהות מהבחינה החברתית-כלכלית היה שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות באנגלית ברמת 5 יח"ל גבוה הרבה יותר מזה שבקרב שכבות האוכלוסייה הנמוכות. בשנת 2022 שיעור הנבחנים עמד על 66% באשכולות חברתיים-כלכליים 7-10, לעומת 26% באשכולות 1-3. פערים ניכרים נמצאו גם בין תלמידי המגזר היהודי לבין תלמידים מהמגזר הלא-יהודי – במגזר היהודי שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות באנגלית ב-5 יח"ל בשנת 2022 עמד על 54% לעומת 27% במגזר הלא-יהודי; במגזר היהודי עמד שיעור הנבחנים הללו על 64% בחינוך הממלכתי לעומת 55% בחינוך הממלכתי-דתי ועל 11% בלבד בחינוך החרדי.
המבקר העיר כי במרבית התקופה של הפעלת התוכנית הלאומית לאנגלית, משרד החינוך לא עקב אחר הישגי התלמידים בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים, כך שהיום הוא לא יכול להעריך את תרומת התוכנית בשלבי חינוך אלה. גם המחסור במורים – הכמותי והאיכותי – עדיין מורגש היטב: מדי שנה בשנה חסרים במערכת החינוך מאות מורים לאנגלית לפני פתיחת שנת הלימודים; לקראת שנה"ל התשפ"ג היו חסרים במערכת החינוך 711 מורים לאנגלית וכרבע מכלל המורים לאנגלית במערכת החינוך אינם בעלי ההכשרה הדרושה.
על אף הישגיה – גם אם החלקיים – של התוכנית הלאומית לאנגלית, צמצם משרד החינוך מאוד את התוכנית במהלך שנת 2020, וזאת ללא החלטה פורמלית, ובלי שהפיק ממנה לקחים.
המצב הירוד בלימודי האנגלית בא לידי ביטוי גם בהמשך, בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, ושם מתברר שרובם הגדול של בוגרי התוכנית הלאומית לאנגלית אינם מגיעים אינם מגיעים לרמת "פטור" מלימודי השלמה באנגלית: בשנת 2022 רק כ-30% מהנבחנים ב־5 יח"ל, ו-4% מהנבחנים ברמה של 4 יח"ל, הצליחו להגיע לרמת הפטור. הדבר מעלה חשש בנוגע לאינפלציה בציוני הבגרות באנגלית – חשש שאף שהועלה במחקרים שערכו מאל"ו והלמ"ס בשנים 2013 ו-2021, ולא נבחן בידי משרד החינוך ערב היציאה לתוכנית או לאחריה.
המבקר המליץ כי משרד החינוך יגבש תוכנית המשך לתוכנית הלאומית, שתתבסס על הפקת לקחים מקיפה מביצוע התוכנית הלאומית, יקבע לה יעדים שנתיים ורב-שנתיים, יקצה לה את המשאבים הנדרשים ליישומה ויעקוב אחר ביצועה. כמו כן, מומלץ שהמשרד יגבש פעולות רב-שנתיות לסגירת הפערים הגדולים בין אוכלוסיות בשיעורי ההיבחנות בבגרות באנגלית ברמות הגבוהות, כולל תוכנית לימודים המתאימה לתרבותה של כל חברה. המבקר גם המליץ לבחון את תחזיות הביקוש העתידי למורים לאנגלית ולקבוע בהתאם יעדים לגיוס מורים.
התייחסות המשרד לדו"ח מבקר המדינה בנושא לימודי אנגלית במערכת החינוך:
במטרה לקדם שוויון הזדמנויות בתעסוקה, בלימודים אקדמיים ובהכנה לקראת עולמות של מוביליות חברתית-כלכלית, משרד החינוך בחר בהשקעה רחבת היקף וארוכת טווח בהוראת אנגלית, השקעה הכוללת פיתוח של כל מיומנויות השפה, גם באמצעות שילוב טכנולוגיה ובמיוחד קידום מיומנויות השפה הדבורה. תהליך עדכון תוכנית הלימודים ופרסומה בשנת 2020 על פי סטנדרטים בינלאומיים לכלל שלבי החינוך ולכל המגזרים, מהווה מנוע מרכזי לשינוי בכל המהלכים הרוחביים של מערכת החינוך, ומביאה לידי ביטוי את המיומנויות התקשורתיות הדרושים להשתלבות .
באשר לטענה על כך שההישגים בבחינות הבגרות מצביעה על פערים ניכרים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האנגלית נמסר, כי קביעה זו תואמת את המחקרים שמעידים על קשר הדוק בין רמה סוציואקונומית ובין רכישת שפה – שפת אם ושפה נוספת, בכל העולם. גם ברכישת השפה בעולם גלובלי עדיין נותר הפער, כך שהליקוי אינו ייחודי רק למערכת החינוך הישראלית, אלא מדובר במצב נתון בעולם כולו. בתוך כך, משרד החינוך החל בתכנית התערבות עם מטרות ויעדים "תכנית לאומית" במטרה לצמצם את הפערים: בין פריפריה למרכז, לאפשר כניסה לאקדמיה (עידוד של בחינה ברמה של 4-5 יח"ל) וכן טיוב איכות ההוראה.
מדד הCEFR מסייע בצמצום הפער בכך שמייצר סטנדרטיזציה גלובלית. במגזר הערבי ניכרת התקדמות ברכישת השפה האנגלית כפי שניתן לראות בתוצאות בחינות הבגרות, המגמה נמשכת ואנו נמצאים בקשר עם המורים והמורות שמעידים על כך בשיחות ובזמן צפייה בשיעורים שלהם.
באשר לטענה על כך שרמת האנגלית של בוגרי הרמות המוגברות של 4 ו-5 יח"ל בבחינות הבגרות באנגלית נמוכה ביחס לרמת האנגלית הנדרשת ללימודים אקדמיים נמסר, כי נעשו צעדים ראשונים כדי לצמצם את הפער בין בוגרי מערכת החינוך ובין הכניסה לאקדמיה, תכנית הלימודים ברצף עד האקדמיה בתיאום עם המל"ג. בשפה הדבורה – מערכת החינוך מקדימה את האקדמיה ברכישת מיומנות זו. המשרד מקדם אפשרות של קורס פטור באנגלית במסגרת תכנית האקדמיזציה. המחוזות יאתרו בתי ספר שמסיימים הוראת המקצוע בשנתיים, במקום בשלוש שנים כמצופה במסמך ארגון הלמידה, כדי לעודד לימודים מלאים גם בכיתה י"ב. כמו כן, משרד החינוך בוחן את האפשרות להעלות את הרמה של הבחינה במקצוע אנגלית 5 יח"ל.
באשר לטענה על כך שלצורך השגת היעד של קידום השפה הדבורה גיבש משרד החינוך תוכניות אך לאחר שנתיים-שלוש החליט לצמצם אותן, נמסר כי הטענה אינה מדויקת. המשרד ממשיך לקדם זאת דרך תכנית הלימודים שעיקרה קידום שפה דבורה ומיומנויות תקשורתיות, כפי שבא לידי ביטוי בפיתוח ספרי לימוד, יחידות הוראה ופיתוח קורסים דיגיטליים. כמו כן, במבחן פיזה הבינלאומי אשר יתקיים בשנת 2025 תיבחן השפה האנגלית וגם מיומנות של השפה הדבורה תבוא לידי ביטוי.
באשר לטענה על המחסור במורים לאנגלית, נמסר כי לפי מחקר שערכה חברת דה לויט עבור משרד החינוך קיים מחסור במורים בכלל מערכת החינוך במדינת ישראל, הצורך הזה חוצה תחומים, מגזרים ותחומי דעת. מדובר בבעיה לאומית חברתית. לאורך השנים התקיימו תכניות לגיוס מורים ולהסבת מורים ממקצועות אחרים ויועדו לכך מלגות ייעודיות. בנוסף, כדי להתמודד עם המחסור גויסו גם תומכי הוראה על מנת ללוות את ההוראה בכיתה ולעודד למידה עצמאית, לא רק בהוראה מסורתית של מורה בכיתה אלא בשילוב טכנולוגיה.
באשר לטענה שהתוכנית הלאומית לאנגלית נועדה להימשך חמש שנים אך היא פעלה רק שלוש שנים, נמסר, כי תכניות אלו נמצאות בגפ"ן ומיועדות לרכישה עצמאית על ידי מנהלי בתי הספר.
