לפי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג'), בסוף שנת 2022 היו חברים בשירותי בריאות כללית כ-4.8 מיליון חברים (כ-51% מתושבי ישראל). בהשוואה לשנים 2019-2021 חלה הרעה במצבה הכספי של קופת החולים: שנת 2022 הסתיימה בגירעון של 589 מיליון ש"ח – והמלחמה עלולה להגדיל את הוצאותיה בכחצי מיליארד ש"ח. כמו כן כללית לא עמדה בהוראות הסכם הייצוב בנושא הפסקת הענקת זכויות יתר והטבות לעובדים חדשים.
שירותי בריאות כללית היא הגדולה מארבע קופות החולים בישראל, ובסוף שנת 2022 סיפקה שירותי בריאות לכ-51% מתושבי המדינה. לכללית שני מגזרי פעילות: מגזר קהילה, שבו היא מפעילה כ-1,400 מרפאות המספקות שירותי בריאות, באמצעות תשעה מחוזות הפזורים ברחבי הארץ; ומגזר בתי חולים, שבו היא הבעלים והמפעילה של 14 בתי חולים הפזורים גם הם ברחבי הארץ.
המבקר מצא כי בשנת 2022 חלה הרעה במצבה הפיננסי, והיא סיימה אותה בגירעון של 589 מיליון ש"ח. הסבר לשינויים במגמה מתבסס על העובדה שבשנים 2020-2021 התפשטה מגפת הקורונה, ועמה השתנה תמהיל השירותים שסיפקה הקופה. במקביל לכך, הקופה קיבלה מהמדינה תקציב נוסף כדי לסייע לה להתמודד עם מגפת הקורונה באמצעות תוספת של כוח אדם עבור בתי החולים ותמיכה בסכום של כ-900 מיליון ש"ח עבור כל אחת משתי השנים 2020-2021.
לאחר קבלת התקציב הנוסף סיימה הקופה את השנים האלו בעודף. מנגד, את שנת 2022 סיימה הקופה בגירעון של 589 מיליון ₪, בין היתר מאחר שהמדינה לא המשיכה לשפות את הקופה בגין ההוצאות מהתמודדות עם מגפת הקורונה ומעלייה בהוצאות שכר עקב הסכמים חדשים שנחתמו.
הגירעון עלול להעמיק את המשבר התזרימי ולהקשות את תפקודה השוטף של כללית. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר עלולה להרע את מצבה הכספי של הקופה שכן הוצאותיה צפויות לגדול בכחצי מיליארד ש"ח, לפי הערכת הקופה בסוף אוקטובר 2023 – מועד שבו הקופה עדיין לא קיבלה שיפוי בגינו.
עוד טוען המבקר כי תשתיות בתי החולים של קופ"ח כללית אינן מנוצלות במלואן (למשל אי-ניצול חלק מחדרי הניתוח מהשעה 15:00), ותורי ההמתנה לקבלת חלק מהשירותים הרפואיים נותרים ארוכים. מספר שעות הרופאים והמטפלים ביחס לשעות הפתיחה ומספר החדרים במרפאה נמוך מהסף שנקבע. המבקר קובע גם כי הכללית לא עמדה בהוראות הסכם הייצוב בנושא הפסקת הענקת זכויות יתר והטבות לעובדים חדשים, ולהערכתה סך ההטבות לעובדיה ולגמלאיה מסתכם בכ-70 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2019-2022.
המבקר ממליץ כי כללית תפעל כדי להגיע לאיזון בכל תחומי פעילותה, ובפרט בדרך של הרחבת הפעילות במגזר בתי החולים תוך ניצול היתרון לגודל שממנו נהנית הקופה. מומלץ שמשרד הבריאות יפעל להגביר את הוודאות התקציבית של קופות החולים ויבחן בשיתוף עם קופות החולים ומשרד האוצר את המנגנונים שלפיהם מתעדכן תקציב סל הבריאות, כך שאלו ישיגו את מטרתם וכך תיפסק מגמת הגידול בגירעונות קופות החולים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "במטרה לייצר אופק תכנוני ותפעולי ארוך טווח למערכת הבריאות, אושר בדצמבר 2023 המתווה הרב שנתי להסדרת תקציבי הקופות. הממשלה אישרה את תוספת התקציב הנדרשת ואת הטמעתו בבסיס, הקופות ונציגי המדינה חתמו על ההסכמים והטמעת התקציב בבסיס ופרסום מבחני התמיכה הנותרים.
"במסגרת המתווה התווסף לבסיס סל הבריאות השנה (המקודם מדי שנה בהתאם למדדים הנדרשים) סכום של כ-4 מיליארד ₪, כך שלקופות יוקצה התקציב הנדרש להן מראש והן יוכלו להתנהל תוך ודאות תקציבית ותפעולית.
"תוספת התקציב לבסיס, שמבטאת תוספת ריאלית של כ-2 מיליארד ₪ לתקציב הקופות בהשוואה לשנה הקודמת, תינתן מראש כך שלכל קופה יהיה ברור בתחילת השנה מה התקציב המוקצה לה וכיצד עליה להיערך בהתאם לאספקת שירותי בריאות איכותיים ונגישים למבוטחיה. עמדת המשרד היא כי שאר התקציב שמועבר בעזרת מבחני תמיכות יועבר אף הוא לבסיס התקציב.
"בנוגע להסכם הפרסונל – משרד הבריאות בוחן מעת לעת את אופן יישום חלופות להסדר הפרסונל, המעוגן בהסכמים של עובדי הקופה וועד העובדים ומכאן מורכבות הנושא".
