על פי תוצאות בחינת המדדים של משרד הבריאות שפורסם היום (ד'), עולה כי למרות האירועים הקיצוניים שתקפו את מערכת הבריאות בשנים האחרונות, כגון מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, לא נצפה שינוי מהותי בשיעורי העמידה הלאומיים של בתי החולים במדדי האיכות במהלך הרבעון ה-4 של 2023. לדברי משרד הבריאות, הדבר מצביע על חוסנה של מערכת הבריאות ועל רמת איכות טיפול גבוהה שמוטמעת היטב.
מצב של אירוע לבבי
טיפול באירוע לבבי חד נבדק בעזרת מספר מדדים; החל מזיהוי, טיפול ומסירת הודעה לבית חולים על ידי צוות האמבולנס, דרך זיהוי וטיפול מהיר במלר"ד, ביצוע צנתור לבבי ועד להמלצה לטיפול תרופתי ושיקום בשחרור. דו"ח משרד הבריאות מציג שיפור במדדים כגון מתן טיפול תרופתי חיוני על ידי צוות האמבולנס עוד בתחילתו של האירוע הלבבי, וכן מסירת תוצאות האק"ג לבית החולים עוד טרם ההגעה אליו כאשר מדובר בחשד לאירוע לבבי.
בתי החולים גם עומדים ביעדים גבוהים של ביצוע צנתור לב תוך 90 דקות מההגעה למרכז הרפואי. הביקורת שקיימת בתחום זה נוגעת לביצוע החייאה בטלפון בעת חשד לדום לב. מהנתונים עולה כי החייאה בפועל, טרם הגעת האמבולנס למקום האירוע, מתבצעת רק בכ-%38 מהמקרים. משרד הבריאות ממליץ לפעול כדי להעלות את שיעור ההיענות להדרכת החייאה בקרב הציבור.
שבץ מוחי
מהדו"ח עולה כי חל שיפור בהיערכות מד"א ואיחוד הצלה לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע מוח, לא נפגע גם ביצוע מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של אירוע חד במוח, המאפשר קיצור זמני תגובה להמשך הטיפול בחולים עם חשד לאירוע מוחי חריף. ברוב המדדים שהציג משרד הבריאות, בתי החולים שמרו על יציבות נתונים גבוהים או שיפרו את השירות. הביקורת נוגעת לפער בביצוע דימות מוחי בין נשים בגיל הפוריות לגברים בני אותו גיל. משרד הבריאות ממליץ לפעול על מנת לשפר את המצב בהקדם.
אחד הצמתים הקריטיים בטיפול בחולים אלו הוא אבחון מוקדם ככל הניתן של סוג השבץ, באמצעות דימות מתאים. במסגרת התוכנית נבחן חציון הזמן לביצוע CT או MRI. נמצא כי חל שיפור מזמן חציוני של 55 דקות בשנת 2015 ל-24 דקות בשנת 2023. למרות השיפור במהלך השנים, יש תתי-אוכלוסיות בהן הזמן עד לביצוע הדימות ארוך יותר. בתת-הקבוצה של נשים בגיל הפוריות (18 עד 54) נמצא שהזמן החציוני ארוך ב-9 דקות ביחס לגברים בני אותו הגיל בשנת 2023.
מיון
נבחן גם הזמן החציוני מההגעה לבית החולים ועד לביצוע בדיקה במטופל. משרד הבריאות קבע כי הזמן האופטימלי לביצוע הטריאז' הוא עד 15 דקות. הממצאים מראים כי ברמה הלאומית, הזמן החציוני עד לביצוע הטריאז' בשנת 2023 שומר על יציבות ועומד על 8 דקות.
מכוני אונקולוגיה בבתי חולים
נבחן מתן טיפול כימותרפי משלים למטופלים עם אבחנת סרטן המעי הגס. העמידה הלאומית במדד עומדת על %55, עם פער קל (%4) לטובת נשים.
טיפול בטיפת חלב
מדד ביקור ראשון בטיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים לאחר הלידה מדגיש את החשיבות של מפגש עם צוות טיפת חלב תוך שבועיים לאחר הלידה. שיעור העמידה הלאומי במדד זה עומד על %45 – עלייה קטנה בהשוואה לשנת 2022 (%43). אף נותן שירות לא הגיע ליעד שנקבע על ידי משרד הבריאות לשנת 2023 (%75).
בדיקות התפתחות תקופתיות וניטור ביצוע חיסוני שגרה הם תחומים משמעותיים נוספים. שיעור העמידה במדד מתן מנת חיסון MMR או MMRV לפעוטות עד גיל 13 חודשים הגיע בשנת 2023 ל-%64. כיום ניתן לשער שהעלייה בשיעור ההתחסנות בחיסון MMR, שנצפתה בשנים 2021-2019, קשורה ככל הנראה למבצע החיסונים שהתקיים בעקבות התפרצות החצבת בישראל בשנים 2018-2019.
שני מדדים נוספים הבוחנים את נושא החיסונים הם מדד מתן ארבע מנות של חיסון מחומש לפעוטות שמלאו להם 18 חודשים ומדד מתן שלוש מנות של חיסון שעלת עד גיל 7 חודשים. שיעורי העמידה במדדים הללו יציבים בשנים האחרונות, ובשנת 2023 עומדים על 80% ו-65% בהתאמה. מדד נוסף הוא בדיקת התפתחות שמהווה נדבך חשוב בטיפול איכותי בילד. נרשמה ירידה קלה בשיעור העמידה ברמה הלאומית במדד בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגיל שנתיים עד שלוש בהשוואה לנתוני 2022.
מדד תשאול לאלימות נשים לאחר לידה ומדד איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה הם מדדים חשובים בתחום בריאות האם בתקופה שלאחר הלידה. מדד תשאול לאלימות לאחר לידה בודק את שיעור הנשים שבוצע עבורן תשאול זה במהלך ארבעת החודשים שלאחר הלידה. לאורך תקופת המדידה נצפה שיפור משמעותי – מ-53% בשנת 2016 ל-88% בשנת 2023. גם במדד איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה, הבודק את שיעור הנשים שבוצעה להן הערכה לדיכאון עד 3 חודשים לאחר הלידה, חל שיפור בביצוע.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, אמר כי "בשנה האחרונה זכינו להיווכח ברמתה הגבוהה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. האופן בו צלחה המערכת את אירועי ה-7 באוקטובר ואת אירועי המלחמה הקשים וההערכה העולמית לה היא זוכה – הוכיחו עד כמה השאיפה של משרד הבריאות למצוינות והישגיות מניבה פירות. רמה זו נובעת בראש ובראשונה מהיכולת של מערכת הבריאות לבקר את עצמה, להציב יעדים של מדדי איכות ולאתגר את נותני השירות והמוסדות הרפואיים. ככל שנפיק לקחים, נסיק את המסקנות הנדרשות ונשלב אותן בתוכניות העבודה – כך נוכל להמשיך ולחזק את המערכת כולה, ולשפר את הטיפול במטופלים ואת תחושת הביטחון שלהם".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי "החתירה למצוינות באיכות ובטיחות בבריאות היא מסע מתמשך, שלהצלחתו דרוש המשך שיתוף פעולה, הירתמות, חדשנות ומחויבות ללמוד מהניסיון המשותף של המוסדות המשתתפים ושל התוכנית הלאומית. על ידי מתן משקל לקול המטופל, ניתן יהיה ללמוד על ההשפעה של התערבויות וטיפולים על תוצאות הטיפול ועל רווחת המטופל מנקודת ראותו. בנוסף, החלטנו השנה להתחיל לבצע שינוי בתהליך המדידה כך שהנתונים יונגשו באופן השוואתי, וזאת על מנת להביא לשיפור בתוצאות המדדים פר מדד. השנה, מערכת הבריאות התגייסה כולה לטיפול בנפגעי המלחמה, הן בפצועים בגוף והן בנפש. ראינו כי על אף הקושי והעומס הרבים, הצליחו הצוותים הרפואיים לעמוד בכל המדדים באופן דומה לזה שהיה בשנה לפני כן. זו עוד דוגמא לנחישות ולאיתנותה של המערכת כולה".